מסמכים הינם הראיה הכי חשובה בכל תיק משפטי. מסמך אחד טוב, שווה אלף עדים.
מסמך טוב מדבר בעד עצמו, ואפילו לעו"ד ממולח יהיה מאוד קשה לפרש אותו אחרת ממה שכתוב בו במפורש.
שופטים מאוד אוהבים להכריע בתיקים על סמך מסמכים, כיוון שמסמכים מהווים עוגן, ואינם נתונים להשפעה או למניפולציה כמו עדים.
לכן, נקודת המוצא בכל הגנה, זה חיפוש מסמכים משני סוגים עיקריים ושונים:
מסמכים שתומכים בטענות ההגנה ומסמכים שפוגעים בטענות התביעה.
כדאי לדעת, שיש הרבה מאוד סוגים של מסמכים או ראיות בכתב, כגון : חוזים, מכתבים, מיילים שהוחלפו בדואר אלקטרוני, תכתובת בוואטסאפ, מידע פומבי באתרי אינטרנט, פוסטים ברשתות חברתיות, תדפיסים של חשבונות בנק, מסמכי הנהלת חשבונות ועוד.
המסמכים שהנגישות אליהם היא הקלה ביותר, הם כמובן מסמכים שנמצאים ברשות הנתבע וגורמים אחרים מטעמו (מנהלים, עובדים, קרובי משפחה, רו"ח, בנק, ספקים, המדינה, רשות מיסים וכיוצ"ב). כדאי מאוד לאתר את כלל המסמכים הללו עוד לפני הכנת כתב ההגנה, כדי לבנות תמונת מצב מלאה ותחזית של המשך ניהול התיק.
מסמכים שהנגישות אליהם קשה יותר, הם מסמכים שנמצאים ברשות התובע. החוק במדינת ישראל, מחייב את התובע, לגלות לנתבע את כל המסמכים המצויים בידיו ואשר רלוואנטיים לתיק, כולל מסמכים סודיים וחסויים. למרבה הצער, תובעים רבים, כולל חברות מכובדות, אנשי עסקים רציניים ואפילו המדינה עצמה, מנסים פעמים רבות להסתיר מסמכים שעלולים להזיק להם, וזאת בין בתואנות סרק שונות ובין בצורה שקרית לחלוטין.
במקרים שכאלו, לנתבע יש זכות לפנות לבית המשפט, ולאלץ את התובע לגלות את המסמכים. לנתבע יש גם זכות, לנקוב ברשימה של מסמכים ספציפיים שהוא חושד שהתובע מחזיק ברשותו ולדרוש מהתובע לגלות לו גם אותם. מניסיוני, אם הנתבע מצליח לשכנע את בית המשפט, שמסמך מסויים הוא רלוואנטי לתיק (בין לצורך תמיכה בטענות ההגנה ובין לצורך פגיעה בטענות התביעה), בית המשפט יחייב את התובע לגלות לו את המסמך, אפילו אם יש במסמך מידע המוגדר 'סודי' מטעם התובע.
באופן דומה, לנתבע יש זכות לפנות לבית המשפט, ולאלץ צדדים שלישיים, לגלות מסמכים הנוגעים לתיק, במיוחד במקרים בהם התובע מיתמם וטוען כי המסמכים כלל אינם ברשותו כי אם ברשות צד שלישי אחר מטעמו (בנק, רו"ח, המדינה, רשות מיסים וכו').
תובע שמסרב לכבד צו לגילוי מסמכים מבית המשפט, מסתכן בכך שהתביעה שלו תסולק מבית המשפט ולכן תובעים נזהרים מאוד שלא להגיע לעימות עם בית המשפט בעניינים שכאלו.
