תביעה שכנגד, היא תביעה לכל דבר ועניין, שאתה כנתבע יכול להגיש כנגד התובע ואפילו כנגד גורמים נוספים.
את התביעה שכנגד חייבים להגיש בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, כלומר תוך 60 יום מהמועד שבו נתקבל כתב התביעה.
כיוון שזו תביעה לכל דבר, משלמים בגינה אגרת משפט מלאה (בהתאם לסכום בו הוגשה), ומה שמיוחד בה, זה שגם את התובע מבטל את התביעה שלו לחלוטין, התביעה שכנגד עדיין ממשיכה להתברר.
נהוג לחשוב ש"ההגנה הכי טובה היא ההתקפה" ולכן נתבעים רבים שאני מייצג פונים אלי ומבקשים שאגיש בשמם תביעה שכנגד בסכום מרתיע, מתוך מחשבה שתביעה שכזו תגרום לצד האחר לוותר על התביעה שלו ולהתפשר.
יש כאלו שחושבים גם, שתביעה שכנגד עשויה לגרום לשופט בתיק, להציע לשני הצדדים לוותר הדדית על התביעות שלהם וללכת הביתה.
מניסיוני רב השנים, קיימים מעט מאוד מקרים, בהם באמת כדאי להגיש תביעה שכנגד, וברוב המקרים, תביעה שכנגד מייצרת יותר נזק מתועלת.
מרגע שמוגשת תביעה שכנגד, הנתבע למעשה מאבד את מעמדו הייחודי כנתבע ומאבד את כל הזכויות והפריווילגיות שיש לנתבע. במקום להגיש מסמכים ולהביא עדים אחרי התובע, הנתבע צריך להגיש הכל סימולטנית לתובע (ולפעמים אפילו לפני התובע), ובכך מאבד את יתרון התגובה. כמו כן, הנתבע כבר לא יכול להסתפק בהכחשה או בהבאת עד…
בנוסף, צריך לשלם אגרת משפט, יש חשיפה לאפשרות שידרשו מהנתבע להפקיד ערובה להוצאות משפט, הסיכון להיות מחוייב בסוף ההליך בהוצאות משפט עולה פלאים ועוד.
תביעה שכנגד גם מוגשת בדרך כלל בלחץ של זמן, עקב החובה להגיש אותה בד בבד עם כתב ההגנה, ולעיתים ניסוח תחת אילוצי זמן, ומבלי שכל העובדות אכן ידועות, עשוי להביא לניסוח לא אופטימלי של התביעה וחבל.
לכל הבעיות הללו, קיים פתרון קסם, בדמות טענת קיזוז.
בנוסח של כתב ההגנה, צריך לכלול טענות מפורטות של קיזוז. לדוגמא, התובע טוען שמגיע לו ממני מיליון שקל אבל בעצם אני טוען שמגיע לי מהתובע 2 מיליון שקל ואני גם מסביר כיצד הגעתי לסכום הזה.
בדרך הזו, אפילו אם תביעת התובע כנגדך תתקבל במלואה, עדיין לא תידרש לשלם לתובע אפילו אגורה שחוקה אחת, וזאת כיוון שקיזזת מהתביעה של התובע את החוב הנגדי שחייב לך התובע.
על טענת קיזוז לא צריך לשלם אגרה, גם אם זונחים אותה במהלך הדרך לא נגרם נזק רב, ואם יודעים לנצל אותה נכון, אפשר בהחלט לנצל את כל היתרונות הגלומים בה, בלי להיחשף לסיכונים הכרוכים בהגשת תביעה שכנגד.
אבל, לטענת קיזוז אין חיים משל עצמה. אם לדוגמא, התובע מחליט במהלך ניהול התיק, לוותר על התביעה שלו ולסגור את התיק, אזי גם כתב ההגנה וטענת הקיזוז שבו נסגרים ואי אפשר להמשיך ולברר אותם.
כלומר, במקסימום, טענת קיזוז יכולה להביא את הנתבע למצב שלא ישלם כלום לתובע. התביעה תקוזז והתובע יקבל אפס.
מנגד, תביעה שכנגד יכולה גם להביא את התביעה לאפס אבל גם לגרום לתובע לשלם לנתבע וגם אם התובע מחליט לוותר על התביעה שלו, התביעה שכנגד ממשיכה לחיות ולהתברר.
שאלת מיליון הדולר היא, מתי כדאי להגיש תביעה שכנגד ומתי כדאי להסתפק רק בטענת קיזוז ?
ככל שיש לנתבע תביעה יותר חזקה ומבוססת כנגד התובע, כך עדיף להעלות אותה במסגרת של תביעה שכנגד. מאידך, ככל שהטענות שיש לנתבע כנגד התובע חלשות יותר, רצוי להסתפק להעלות אותן במסגרת של טענת קיזוז.
