במקרים מסויימים התביעה מוצדקת. במקרים אחרים, גם כשתביעה בכללותה לא מוצדקת, יש בה איזה 'גרעין של אמת'.
כלומר, עניין מסויים שהתובע באמת צודק לגביו.
סביב אותו 'גרעין של אמת', התובע בונה תילי תילים של פרשנויות ואת כל תביעת הסרק שלו.
כאן יש כמובן דילמה. מניסיוני, צריך לטפל בזהירות מירבית, באותו 'גרעין של אמת', וודאי לא סתם ככה להכחיש את הטענה, כדי שחלילה הלקוח שלי לא יצא שקרן והשקר ידבק בו בעוד עניינים.
אז איך בכל זאת מנסחים כתב הגנה במקרה שהתביעה או חלקה מוצדקת ?
כדאי מאוד לא להתעמת חזיתית עם החלקים המוצדקים בכתב התביעה, אבל לחפש ולמצוא הסברים ופרשנויות לכל מה שנובע מאותם חלקים ובכך להקות את עוקצם ולנטרל אותם.
כנתבע, כדאי מאוד להיזהר מלהיקלע למצב של 'הודאה והדחה'. מצב כזה משמעותו, שהנתבע מצד אחד מודה בטענות התביעה אבל מצד שני יש לו טענות מדוע בכל זאת אינו צריך לשלם.
לדוגמא : הנתבע נתן צ'ק לתובע בגין חוב. הנתבע מודה שהוא אכן היה חייב לתובע את סכום הצ'ק אבל טוען שזכותו לקזז מסכום הצ'ק חוב אחר שיש לתובע כנגדו. טענה כזו, של קיזוז, היא טענה מסוג 'הודאה והדחה'.
הבעיה המרכזית עם טענה מסוג 'הודאה והדחה', היא שמאותו רגע, התובע למעשה סיים את תפקידו וחובותיו בתיק. הוא השלים את חובתו להוכיח את התביעה שלו ומרגע זה כל האחריות להוכיח את טענת ההדחה, עוברת לכתפי הנתבע. למעשה, הנתבע הופך להיות מעין תובע, הוא זה שצריך להביא עדים וראיות להוכיח את טענתו שהוא לא צריך לשלם לתובע מאומה וכו'.
לכן, יש להיזהר מאוד בהעלאת טענות שכאלו, וקיימות דרכים מתוחכמות כדי לטעון טענות שכאלו, מבלי לשחרר את התובע מחובתו להוכיח בכל זאת את התביעה.
למעשה, ככל שהתביעה נראית מוצדקת יותר, כך גוברת החשיבות שהנתבע ישכור שירותיו של עו"ד מומחה יותר לניהול הגנה, שכן רק עו"ד בעל ניסיון ומומחיות בניהול הגנה, עשוי לנסח את כתב ההגנה במומחיות ולהעלות את הטענות הנכונות שיסייעו להתמודד כהלכה עם התביעה.
