מה זה בכלל כתב הגנה ? תוך כמה זמן צריך להגיש כתב הגנה ? האם אפשר להגיש כתב הגנה לא עורך-דין ? איפה ניתן למצוא נוסח של כתב הגנה לדוגמא ועוד. 

זו בהחלט סיטואציה מלחיצה, שלעיתים נופלת עליך כרעם ביום בהיר, בייחוד במקרה שהתביעה היא על סכום נכבד או בלתי מוצדקת לחלוטין.

בדיוק בשבילך, כתבתי את סדרת המאמרים הזאת, שמטרתה להרגיע אותך, לתת לך מידע מהותי שאתה חייב לדעת וללוות אותך בתהליך.

לקחתי את 22 שנות הניסיון שיש לי כעורך-דין שמייצג נתבעים, ואת מאות התיקים בהם טיפלתי בהצלחה, וריכזתי בסדרת מאמרים קצרים, המלצות ועצות זהב לנתבע.

משרדי ואני עומדים כמובן לרשותך, לצורך הענקת ייצוג מקצועי, מסור ונחוש בהכנת כתב הגנה וניהול ההגנה עצמה.

The post סדרת מאמרים: איך להכין כתב הגנה ולהתגונן מפני תביעה? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

לכאורה, הגשת כתב הגנה ללא עורך-דין עשויה לחסוך לנתבע כסף שאותו אפשר לנצל לטובת תשלום לתובע וסגירת התיק.

לעיתים נתבעים סבורים, כי די בהגשת כתב הגנה לדוגמא לבית המשפט ולסמוך על השופט בתיק שיעשה משפט צדק ויסלק את התביעה הלא מוצדקת, גם ללא מעורבות של עורך-דין מטעם הנתבע.

לצערי הרב, ובטח בתביעות בעניינים נכבדים, קיימת חשיבות רבה שהנתבע יגיש כתב הגנה בסיוע של עורך-דין ויקבל ייעוץ וייצוג מקצועי מעורך-דין לכל אורך ההליך המשפטי.

רק לעו"ד בעל ותק וניסיון בייצוג בהגנה על נתבעים, יש יכולת לנסח עבור הנתבע כתב הגנה שיכלול את כל טענות ההגנה הנדרשות ולאחר מכן ייצג בבית המשפט אותך כנתבע בצורה מקוצועית ונאמנה. 

בנוסף, אם אתה בתמימותך חושב שבטלפון אחד שתרים לתובע, אתה תשכנע אותו שהכל טעות ותמורת לירה וחצי הוא יבטל את התביעה נגדך – אתה טועה. סביר להניח, שהתובע רק מחכה לשיחה ממך, כדי להקליט אותך ולעשות בהקלטה הזו שימוש כנגדך במהלך המשפט.

הלחץ שאתה נמצא בו והרצון האמיתי שלך לסגור את הסיפור מהר ובשקט, עשויים לגרום לך לומר דברים, שבעתיד אתה מאוד תתחרט שאמרת.

האדם היחיד שאתה יכול לדבר איתו בחופשיות, הוא עורך-הדין שלך. על השיחות ביניכם חל חיסיון עו"ד-לקוח, וכל מה שנאמר לו סודי בהחלט.

בנוסף, גם על שיחות בין העו"ד שלך לעו"ד של התובע חל איסור הקלטה וכל השיח ביניהם בנושא משא ומתן לפשרה הוא חסוי ולא יגיע לידיעת בית המשפט.

למשרדנו ניסיון של עשרות שנים, בהכנת כתבי הגנה ובניהול פרשת ההגנה מטעם נתבעים רבים.

במהלך תקופה ארוכה זו, משרדנו היה מעורב בהגנה על חברות נכבדות, אנשי עסקים ידועי שם וגורמים נוספים, במגוון רחב של תביעות ותובענות, כספיות ואחרות, בכל הערכאות המשפטיות בישראל.

יש לנו את הידע והניסיון, לנסח עבורך או עבור העסק שלך כתב הגנה מקצועי ומעולה וכן להכין תוכנית פעולה אופטימלית, לשם ניהול פרשת ההגנה.

אנו מקפידים לשתף את הלקוח, בכל החלטה בתיק, שואלים לדעתו ומבקשים את הסכמתו, שכן אנו רואים בעירובו של הלקוח יסוד ראשון במעלה להצלחת התיק. 

עורכי-הדין במשרדנו מכירים את רזי החוק,  מעורבים במאות הליכי ליטיגציה, כולל הליכים בתיק הגדולים והמורכבים שנידונו במדינת ישראל ומול טובי עורכי-הדין במדינת ישראל, ומכולם למדנו והשכלנו כיצד לנהל בצורה מייטבית את פרשת ההגנה גם עבורך.

חרטנו על דגלנו להעניק את שירותינו במחיר תחרותי והוגן ונשמח לשוחח עימך, לתת לך ייעוץ ראשוני ללא התחייבות והצעה הולמת לטיפול בתיק.

בין אם אתה איש עסקים מנוסה או אדם פרטי, אצלנו תמצא שירות מעולה במחיר הוגן, ויעוץ משפטי מסור הדרוש להצלחת הטיפול. אנחנו לרשותך!

The post האם כדאי להגיש כתב הגנה ללא עורך-דין? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

עד רגיל, שאינו עד מומחה, מגיע לבית המשפט, על מנת להעיד על דברים שהוא היה עד להתרחשותם, כלומר דברים שהוא ראה במו עיניו או שמע במו אוזניו. זה יכול להיות אירוע שהוא היה עד לו, שיחה בה הוא לקח חלק, מסמך שהוא ערך, מעשה שהוא עשה ועוד.   

קיימים עדים משני סוגים עיקריים ושונים שהנתבע יכול להביא:

עדים שעדותם תומכת בטענות ההגנה ועדים שעדותם פוגעת בטענות התביעה. 

בכל מה שנוגע להבאת עדים מטעם הנתבע, אני דוגל במשפט "פחות שווה יותר". 

רבים שוגים וחושבים, שכמות גדולה של עדים, שתומכים בנתבע, מראה לבית המשפט, שהצדק הוא עם הנתבע. ואני סבור בדיוק ההיפך. 

כמות גדולה של עדים, רק נותנת יותר הזדמנויות לעו"ד של התובע, למצוא יותר סתירות, אפילו מינוריות, בעדויות של העדים השונים וכן לחלץ מהעדים של הנתבע משפטים שיסייעו לחזק את התביעה.

הזיכרון האנושי כשלעצמו הינו דבר מאוד חמקמק ולא אמין, העדות של העד נמסרת בדרך כלל שנים רבות אחרי התרחשות האירועים נשוא התיק, מעמד החקירה באולם בית המשפט הוא אירוע מרגש שגם עד שדובר אמת עשוי להתבלבל בעקבותיו ובנוסף לכל אלה, עו"ד ממולח מצד התובע עשוי לחקור אפילו עד אמין וליצור רושם כאילו משקר בעדותו ועוד.

לדוגמא: שני אנשים אוכלים ארוחה במסעדה. בסיום הארוחה, קח כל אחד מהם הצידה ושאל אותו מה היה צבע הכיסא שעליו ישב. סביר להניח, שכל אחד מהם יתן לך תשובה מעט שונה, ולכאורה אחד מהם ואולי אפילו שניהם גם יחד טעו ונחזים כמשקרים.

אמנם, ההחלטה על כמות וזהות העדים שמביא הנתבע לבית המשפט, מתקבלת סופית רק חודשים ושנים לאחר הגשת כתב ההגנה. אבל, אני בדרך כלל מקפיד, עוד לפני הכנת כתב ההגנה, להבין אילו עדים פוטנציאליים אוכל להביא לבית המשפט בהמשך ניהול התיק.

כדאי כמובן גם לשוחח ואף להיפגש עם העדים הפוטנציאליים, וזאת על מנת להבין איזה מידע הם יכולים לתרום לתיק ויותר מכך – האם איזכורם והבאתם לעדות עשויים להזיק לנתבע. יש עדים, שכבר בפגישה קצרה איתם, לא כל שכן בתישאולם, כדי להשאיר רושם טוב ואמין ומנגד יש עדים שמותירים רושם כה קלוקל, שמייד אפשר להסיק, כי הבאתם לעדות רק תפגע באמינות של הנתבע ושל ההגנה כולה.

חשוב תמיד לזכור, כי על התובע החובה להוכיח את התביעה שלו ואסור בשום פנים לעזור לו בכך. 

לכן, בכל מקרה של ספק האם להביא עד מסויים מטעם ההגנה אם לאו, האם העד עתיד לעזור או דווקא להזיק לנתבע, אני תמיד מעדיף לוותר על העד, ולא לקחת סיכון מיותר וביחוד כשנטל ההוכחה חל כאמור על התובע.

The post אילו עדים כדאי להביא מטעם הנתבע? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

סילוק על הסף של כתב התביעה – זכות בסיסית שיש לנתבע, היא לדרוש מבית המשפט, לסלק מיידית את התביעה, אפילו מבלי לשמוע אותה ואפילו מבלי להגיש כתב הגנה.

מדובר באותם מקרים, יחסית נדירים, בהם ברור שהתביעה היא חסרת בסיס או טורדנית ואז בית המשפט אינו מהסס לסלק את התביעה מבית המשפט באופן מיידי.

בתי המשפט מאוד נזהרים מלעשות שימוש בסמכות הזו שיש ברשותם, ולכן השימוש בזכות הזו שמורה למקרים מיוחדים בלבד. צריך גם לדעת, כי אם בשלב מוקדם יחסית של ההליך, יצביע הנתבע על כשלים או קשיים שיש לתובע עם כתב התביעה ואפילו אם התביעה תסולק מבית המשפט, התובע עשוי לתקן את כתב התביעה או להגיש אותה מחדש, בצורה משופרת ולכן לעתים עדיף 'להתעלם' מהבעיות שיש לתובע, ורק בשלב מאוחר יותר של התיק, להפתיע את התובע עם הטענות הללו.  

אם מחליטים להגיש בקשה לסילוק על הסף, כדאי מאוד שלא להסתפק בשילובה רק במסגרת כתב ההגנה, אלא צריך להכין בקשה נפרדת ומפורטת ולהגיש אותה בהקדם לבית המשפט. במקרים מסויימים, ניתן אפילו להגיש את הבקשה לבית המשפט עוד לפני שמגישים כתב הגנה, אבל חייבים לוודא שבית המשפט מאריך לנתבע את המועד להגיש כתב הגנה, כדי שלא תיווצר סיטואציה מסוכנת, שמסתמכים רק על הבקשה לסילוק על הסף ומפספסים את המועד להגיש כתב הגנה.

הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע – בנוסף, לנתבע יש זכות לדרוש, שמייד עם הגשת התביעה, התובע יפקיד בקופת בית המשפט, סכום כספי משמעותי, להבטחת הוצאות המשפט.

כלומר, הנתבע יכול לדרוש שהתובע, ישלח יד לכיס ויפקיד סכום, שיכול במקרים מתאימים להגיע גם למאות אלפי שקלים, רק כדי שאם התובע יפסיד בתיק, יהיה לנתבע בטחון שהוצאות המשפט שיפסקו לטובתו אכן ישולמו לו.

את הזכות הזו קל יותר לנצל, במקרים בהם התביעה מוגשת ע"י חברה בע"מ (ולמעשה רוב התביעות המשמעותיות מוגשות ע"י חברות בע"מ) או ע"י אדם שאינו תושב ישראל וכן במקרים בהם ברור שמדובר בתביעה מופרכת שסיכויי קבלתה נמוכים.

אם מחליטים להגיש בקשה להפקדת ערובה להוצאות, כדאי מאוד שלא להסתפק בשילובה רק במסגרת כתב ההגנה, אלא צריך להכין בקשה נפרדת ומפורטת ולהגיש אותה בהקדם לבית המשפט. במקרים מסויימים, ניתן אפילו להגיש את הבקשה לבית המשפט עוד לפני שמגישים כתב הגנה, אבל חייבים לוודא שבית המשפט מאריך לנתבע את המועד להגיש כתב הגנה עד לביצוע ההפקדה, כדי שלא תיווצר סיטואציה מסוכנת, שמסתמכים רק על הבקשה להפקדת ערובה להוצאות ומפספסים את המועד להגיש כתב הגנה.

The post איך לנצל בחוכמה שתי זכויות יתר שיש רק לנתבע? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

מדובר בשיחות בין התובע לנתבע, ואשר הוקלטו ע"י הנתבע, מבלי שהתובע מודע להקלטה.

חשוב מאוד לדעת, כי הקלטות שכאלה הינן 100% חוקיות ואין שום חשש או מניעה מלהשתמש בהקלטות !

עוד לפני הגשת כתב ההגנה, חובה להאזין לכל ההקלטות, לתמלל את ההקלטות החשובות, ובמידה ומחליטים לעשות שימוש בהקלטות, חייבים לבנות את קו ההגנה בתיק, כך שיעלה בקנה אחד עם ההקלטות ושההקלטות יתמכו בטענות ההגנה. במקרים מסויימים, מומלץ אפילו לשלב בכתב ההגנה ציטוטים נבחרים מתוך ההקלטות, וזאת על מנת לרמוז לתובע, כי בידי הנתבע מצויות הקלטות.

קיימות שתי דרכים עקרוניות לעשיית שימוש בהקלטות – דרך אחת, הינה לחשוף את קיומן ואת תוכנן של ההקלטות מייד עם הגשת כתב ההגנה והדרך השנייה היא להמתין עם חשיפת ההקלטות לשער כושר. לכל אחת מן הדרכים יתרונות וחסרונות, ונעמוד להלן בתמצית על כך.

חשיפה מיידית של ההקלטות, גורמת לתובע מיידית להיזהר מלפזר שקרים בוטים. התובע אמור להבין, כי יש גבולות גזרה לשקרים שהוא יכול לפזר וגם בית המשפט מבין מהר מאוד מי דובר אמת בפרשה. במקרים מסויימים, חשיפה מוקדמת של ההקלטות עשויה להביא לליבון מהיר של המחלוקות וסיום מהיר של התיק, כולל בפשרה. במקרים אחרים, התובע עשוי להתאים את הגרסה שלו, בהמשך ניהול המשפט, כך שהיא לא תתנגש חזיתית עם ההקלטות ועדיין תעמוד. 

מצד שני, אם התובע אינו יודע שברשות הנתבע קיימות הקלטות שכאלה, ניתן לנצל את אלמנט ההפתעה בצורה אופטימלית. הדרך לעשות זאת, היא להסתיר (כדין) את קיומן של ההקלטות, לנצל את העובדה שהתובע הוא שחושף ראשון את ראיותיו וגרסתו ורק לאחר מכן לחשוף את ההקלטות, בעיקר כשהתובע נחקר על דוכן העדים ויוצא שקרן מול ההקלטות. כדי לעשות זאת, יש לבקש רשות מיוחדת מבית המשפט, לדחות את גילוי ההקלטות עד לאחר שהתובע מגיש תצהיר ובדרך כלל בית המשפט יבקש לשמוע בעצמו את ההקלטות, כדי להבין אם אכן יש בהן 'אקדח מעשן' המצדיק דחיית חשיפתן. 

במקרים מתאימים, כשידוע שהתובע משקר במצח נחושה, הנתבע יכול גם 'לבלף' ולגרום לתובע לחשוב כאילו שיש בידיו הקלטת סתר, וזאת במטרה להרתיע אותו מלשקר ולאלץ אותו להודות באמת.

The post איך לעשות שימוש חכם בהקלטות סתר המצויות בידי הנתבע? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

הם יודעים, שאמירת האמת במלואה תציב אותם במצב בעייתי ותפריע להם לסחוט את הנתבע באמצעות התביעה השקרית שהגישו.

התובעים הללו, מנצלים לרעה, את המערכת המשפטית שלנו, שלא בודקת תביעות לעומק, עד לשלבים מאוד מאוחרים של ניהול התיק ומעדיפה להפעיל לחץ על הנתבע להתפשר.

לדוגמא, התובע לא כולל בכתב התביעה פרטים בסיסיים בנוגע לתביעה, כגון: תאריכים ומקומות בהם אירעו העובדות, שמות של אנשים שמעורבים בפרשה, תיאור מדוייק של הנזק שנגרם לתובע, מעשים שעשה התובע ועוד.

מבחינת הנתבע, נוצר מצב בלתי נסבל, לפיו הנתבע מגשש באפילה, לא יודע מהן הטענות המלאות המוטחות בו ונאלץ להשקיע מאמץ יתר, בהדיפת התביעה, כולל בהבאת מסמכים או עדים מיותרים, שאילו היה התובע טורח מראש לפרט את טענותיו, היו חוסכות לנתבע משאבים רבים וזמן יקר.

בדיוק לצורך כך, לנתבע יש זכות, להציג לתובע שאלון, וזאת מייד לאחר הגשת כתב ההגנה.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אורכו של שאלון בתביעה המתנהלת בבית המשפט השלום, לא יעלה על 25 שאלות ואורכו של שאלון בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי, לא יעלה על 50 שאלות.

עו"ד מנוסה, יודע איך לנסח שאלון תכליתי המופנה לתובע, כדי לאלץ את התובע להודות בעניינים מהותיים, ולחסוך מהנתבע חוסר וודאות ומשאבים מיותרים.

נכון שגם בהמשך ההליך, בשלב ההוכחות, כשהתובע עולה על דוכן העדים, ניתן להציג לתובע שאלות ואפילו להפתיע את התובע בשאלות מפתיעות, אבל מניסיוני, בשום פנים ואופן לא כדאי לחכות לשלב כה מאוחר בהליך, כדי לשאול את השאלות הללו. מדוע אין להמתין ?

ראשית, לצערנו, במקרים רבים, בית המשפט אינו קוצב זמן מספק לקיום חקירות באולם ולכן אסור "לסמוך" על בית המשפט, שיתן זמן מספק לקיום חקירה ממצה לצורך חקר האמת ועדיף 'להוריד מסדר היום' כמה שיותר עניינים, בשלבים מוקדמים ככל הניתן של ההליך.

שנית, העמימות המכוונת בה נוקט התובע, גורמת לנתבע להשקיע השקעות מיותרות, בהבאת עדים וראיות, שעשויה לבוא על חשבון מיקוד והתמודדות עם עיקר המחלוקת. לכן, לשאול את התובע שאלה, רק בשלב כה מאוחר של ההליך, שכמובן גם אין לדעת בדיוק האם וכיצד התובע ישיב עליה,  אינה יכולה לחסוך מהנתבע את הסיכון שהיה נתון בו עד אותו שלב ביחס לאותה עובדה ואשר אילצה את הנתבע להוציא הוצאות נכבדות.

על התובע מוטלת חובה, להשיב לשאלון בתצהיר תחת אזהרה ולומר אמת. 

אם התובע מסרב להשיב בצורה מלאה ושלמה לשאלון שמופנה אליו, יש לנתבע זכות לפנות לבית המשפט, כדי שיכפה על התובע להשיב על השאלון או שתביעתו תסולק.

מניסיוני העשיר אני יכול להעיד, כי הכלי המשפטי הזה של שאלון, הוא כלי חשוב מאוד בהוצאת האמת אל האור, בקיבוע התובע על גרסה עובדתית מסויימת ובחיסכון של זמן ומשאבים מצד הנתבע, ויש לעשות בו שימוש כמעט בכל תיק.

The post איך שימוש בשאלון מאלץ תובע חמקמק להתקבע בגרסה מחייבת כבר בשלב מוקדם של התיק? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

מסמך טוב מדבר בעד עצמו, ואפילו לעו"ד ממולח יהיה מאוד קשה לפרש אותו אחרת ממה שכתוב בו במפורש.

שופטים מאוד אוהבים להכריע בתיקים על סמך מסמכים, כיוון שמסמכים מהווים עוגן, ואינם נתונים להשפעה או למניפולציה כמו עדים.

לכן, נקודת המוצא בכל הגנה, זה חיפוש מסמכים משני סוגים עיקריים ושונים:

מסמכים שתומכים בטענות ההגנה ומסמכים שפוגעים בטענות התביעה. 

כדאי לדעת, שיש הרבה מאוד סוגים של מסמכים או ראיות בכתב, כגון : חוזים, מכתבים, מיילים שהוחלפו בדואר אלקטרוני, תכתובת בוואטסאפ, מידע פומבי באתרי אינטרנט, פוסטים ברשתות חברתיות, תדפיסים של חשבונות בנק, מסמכי הנהלת חשבונות ועוד.

המסמכים שהנגישות אליהם היא הקלה ביותר, הם כמובן מסמכים שנמצאים ברשות הנתבע וגורמים אחרים מטעמו (מנהלים, עובדים, קרובי משפחה, רו"ח, בנק, ספקים, המדינה, רשות מיסים וכיוצ"ב). כדאי מאוד לאתר את כלל המסמכים הללו עוד לפני הכנת כתב ההגנה, כדי לבנות תמונת מצב מלאה ותחזית של המשך ניהול התיק.

מסמכים שהנגישות אליהם קשה יותר, הם מסמכים שנמצאים ברשות התובע. החוק במדינת ישראל, מחייב את התובע, לגלות לנתבע את כל המסמכים המצויים בידיו ואשר רלוואנטיים לתיק, כולל מסמכים סודיים וחסויים. למרבה הצער, תובעים רבים, כולל חברות מכובדות, אנשי עסקים רציניים ואפילו המדינה עצמה, מנסים פעמים רבות להסתיר מסמכים שעלולים להזיק להם, וזאת בין בתואנות סרק שונות ובין בצורה שקרית לחלוטין.

במקרים שכאלו, לנתבע יש זכות לפנות לבית המשפט, ולאלץ את התובע לגלות את המסמכים. לנתבע יש גם זכות, לנקוב ברשימה של מסמכים ספציפיים שהוא חושד שהתובע מחזיק ברשותו ולדרוש מהתובע לגלות לו גם אותם. מניסיוני, אם הנתבע מצליח לשכנע את בית המשפט, שמסמך מסויים הוא רלוואנטי לתיק (בין לצורך תמיכה בטענות ההגנה ובין לצורך פגיעה בטענות התביעה), בית המשפט יחייב את התובע לגלות לו את המסמך, אפילו אם יש במסמך מידע המוגדר 'סודי' מטעם התובע. 

באופן דומה, לנתבע יש זכות לפנות לבית המשפט, ולאלץ צדדים שלישיים, לגלות מסמכים הנוגעים לתיק, במיוחד במקרים בהם התובע מיתמם וטוען כי המסמכים כלל אינם ברשותו כי אם ברשות צד שלישי אחר מטעמו (בנק, רו"ח, המדינה, רשות מיסים וכו'). 

תובע שמסרב לכבד צו לגילוי מסמכים מבית המשפט, מסתכן בכך שהתביעה שלו תסולק מבית המשפט ולכן תובעים נזהרים מאוד שלא להגיע לעימות עם בית המשפט בעניינים שכאלו.

The post למה מסמכים זה הדבר הכי חשוב להגנה שלך ואיך מוציאים אותם בכוח מהתובע? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

טענת התיישנות – במידה וחלפו 7 שנים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה, חלה התיישנות על התביעה. התיישנות מהווה 'מחסום דיוני' שמונע מהתביעה להתברר. 

במקרה שכזה, קיימת חובה לטעון טענת התיישנות 'בהזדמנות הראשונה' כלומר או בכתב ההגנה ואפילו קודם לכן. אם לא מעלים את הטענה במפורש בהזדמנות הראשונה, הטענה עשויה להתבטל וחבל. 

טענת שיהוי – במקרים בהם חלף זמן ניכר ממועד בו נוצרה עילת התביעה, אבל עדיין לא חלפה תקופת ההתיישנות, כדאי להעלות טענת שיהוי.

מדובר בטענה, לפיה התובע השתהה וישן על זכויותיו.

במקרים רגילים, יכולה הטענה לפגוע בתביעה וברכיבים של ריבית והצמדה הנכללים בה ובמקרים קיצוניים, יכולה הטענה אפילו להביא לביטול מוחלט של התביעה.

טענת נזק ראייתי – כאשר תביעה מוגשת מייד לאחר קרות אירוע, הנתבע מקפיד לשמור על מסמכים וראיות שמסייעים לו להדוף את התביעה, הוא יכול לאתר בקלות עדים שהיו נוכחים במקום ואשר עשויים להעיד לטובתו וכו'. 

אבל, במקרים בהם חלף זמן ממושך ממועד קרות האירועים נשוא התביעה ועד להגשתה, הנתבע עשוי שלא להקפיד על שמירת המסמכים (כולל אי מיילים, תכתובות וואטסאפ וכו'), המסמכים יכולים ללכת לאיבוד, קשה לאתר עדים פוטנציאליים, לא כל העדים זוכרים אחרי זמן כה רב את העובדות ועוד. 

לפעמים גם התובע עצמו, עשוי לאבד מסמכים שהיו יכולים לסייע לנתבע, עדים מטעם התובע עשויים ללכת לעולמם ועוד.

למה שהתובע גרם במחדלו להגיש את התביעה מיידית, קוראים "נזק ראייתי". 

במקרים שכאלו, צריך הנתבע לטעון, כבר בכתב ההגנה, לכך שנגרם לו נזק ראייתי. כלומר, המחדל של התובע גרם לנתבע ולפרשת ההגנה נזק, וטענה זאת גם כן יכולה לסייע רבות לנתבע להדוף את התביעה.  

טענת אי הקטנת נזק – כמעט כנגד כל תביעה, אפשר להעלות את הטענה, שהתובע במאמץ סביר, יכול היה להקטין את נזקיו. הקטנת נזק, משמעה נקיטה באיזושהי פעולה, כולל פעולה שכרוכה בהשקעת זמן ומאמץ, אשר ביכולתה להביא – ולו באופן פוטנציאלי – להקטנת הנזקים שנגרמו.

לדוגמא, שוכר נטש במהלך תקופת השכירות את המושכר. המשכיר חייב לפחות לנסות ולהשכיר מחדש את המושכר, אפילו תמורת דמי שכירות נמוכים יותר, וזאת לפני שהוא תובע מהשוכר את דמי השכירות בגין מלוא תקופת השכירות. הוא חייב לפרסם את הדירה, להציג אותה לשוכרים פוטנציאליים וכו'. אחרת, הוא מסתכן בכך שיטענו כנגדו, שלא ניסה כלל להקטין את נזקיו.

על כל תובע מוטלת חובה להקטין את נזקיו ותובעים רבים פשוט מתעלמים לחלוטין מהחובה שלהם וחושבים שהם רשאים לתבוע את הנתבע על מלוא נזקיהם, מבלי שאפילו ניסו להקטין את נזקיהם.

קבלת טענה שכזו, יכולה להביא לעיתים לביטול של התביעה ולכל הפחות להקטנה ממשית בסכום התביעה. 

טענת אשם תורם – כמעט בכל תיק, התובע מאשים את הנתבע, שהוא אחראי ל- 100% מהנזק.

אבל, במקרים רבים, גם לתובע יש אחריות מסויימת לכך שהנזק נגרם. 

לפעמים, התובע יכול היה לצפות את התרחשות הנזק ולמנוע אותו. לפעמים, התובע ממש אחראי לחלק משמעותי מהנזק.

לכן, כבר בכתב ההגנה, יש לטעון בצורה מפורשת, כי לתובע אשם תורם לקרות הנזק וזאת למרות שבאופן עקרוני, נזק הינו תמיד עניין ששנוי במחלוקת, גם אם לא מכחישים זאת במפורש.

טענות נוספות  – יש כמובן טענות הגנה רבות נוספות שניתן וחשוב לטעון, וזאת בהתאם לנסיבות כל תביעה ותביעה. ביחס לכל עילת תביעה (חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט וכו') יש טענות הגנה ספציפיות שאפשר לטעון ואשר מתאימות בדיוק לאותה עילת תביעה. לכן, אסור אף פעם לעשות שימוש בכתב הגנה בנוסח סטנדרטי ויש להקפיד על הכנת כתב הגנה שמותאם במדוייק לנסיבות המקרה ולעילות התביעה.

The post אילו טענות הגנה מיוחדות עומדות לטובת הנתבע וחייבים לשלב בכתב ההגנה? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

הנתבע גם עשוי לסבור בטעות, כי כיוון שההליך רק החל, התובע וודאי יסכים להסתפק בתשלום בסכום זעום ולסגור את התיק.

ברוב המכריע של המקרים, המציאות שונה בתכלית.

תובע שהגיש תביעה לבית משפט, ובמיוחד בתיקים נכבדים, בדרך כלל השקיע משאבים ניכרים בהכנת כתב התביעה והגשתה.

כמו כן, דווקא בשלב בו התביעה רק הוגשה, התובע מלא אופטימיות, שתביעתו תתקבל במלואה, שכן טרם הוגש כתב הגנה בתיק, התובע טרם נחשף לכל טענות ההגנה שבפיו של הנתבע, שופט טרם חיווה באופן ראשוני דעתו על התיק ועוד.

כמו כן, מייד לאחר הגשת כתב התביעה, מתחיל לתקתק שעון, המחייב את הנתבע להגיש תוך 60 יום כתב הגנה. גם אם התובע מסכים להעניק לנתבע ארכה להגשת כתב ההגנה, למשך תקופת ניהול המשא ומתן ביניהם, עדיין מדובר ב'חסד' שמעריף התובע על הנתבע ואשר עשוי להילקח בכל עת.

ניהול משא ומתן בסיטואציה לחוצה שכזו, בו השעון מתקתק מעל לראשו של הנתבע, מכניס מראש את הנתבע למצב של נחיתות במשא ומתן, תוך שכמעט בכל רגע, התובע יכול להודיע כי אין ברצונו להמשיך ולנהל משא ומתן ולחייב את הנתבע בהגשה מיידית של כתב הגנה.

לכן, במרבית המקרים, ובמיוחד בתיקים נכבדים, ההמלצה שלי, הינה קודם כל להגיש כתב הגנה ורק לאחר מכן לשקול ניהול משא ומתן לפשרה עם התובע.

אמנם, הכנת והגשת כתב הגנה, כרוכה בתשלום לעורך-דין, סכום שלכאורה ניתן לחסוך ואף לשלם לתובע, כדי להגיע לתוצאה של סגירת התיק. אבל, במרבית המקרים, התועלת שתצמח לנתבע, מהגשת כתב הגנה, עולה בהרבה על העלות הכרוכה בכך, וסביר שתחזיר את עצמה בכך שלאור הגשת כתב ההגנה לבדו, 'המחיר' אותו ידרוש התובע על מנת להתפשר עם הנתבע, ירד משמעותית.

הגשת כתב הגנה, משנה בצורה דרמטית את מאזן הכוחות בתיק. אם קודם לכן, היה לנו תובע, בטוח בצדקתו, ושעון שמתקתק מעל לראשו של הנתבע שאם רק לא יגיש כתב הגנה בזמן, ינתן פסק דין כנגדו על מלוא סכום התביעה, הרי שלאחר הגשת כתב ההגנה, אותו שעון עוצר מלכת. לפתע, יש בתיק טענות הגנה עוצמתיות שמעלה הנתבע, חלקן וודאי עשויות להפתיע את התובע ולערער את בטחונו בצדקת התביעה. מעת הגשת כתב ההגנה, מתחיל לתקתק שעון חדש לגמרי, שם נמדד הזמן בחודשים ובשנים (ולא בימים כמו קודם), שכן שנים זה הזמן המקובל לבירורו של תיק משפטי, וודאי נכבד, במערכת המשפט הישראלית.

ניהול של משא ומתן במקביל להכנת כתב הגנה, עשוי לפגוע במיקוד הדרוש להכנת כתב הגנה, שכן עשויה להתקבל תחושה, כאילו כל ההשקעה בהכנת כתב ההגנה מיותרת, שכן אוטוטו יגיעו הצדדים לכדי פשרה, דבר שייתר את הצורך בכתב הגנה.

לכן, בדילמה שבין לנהל משא ומתן לפשרה, לפני או אחרי הגשת כתב הגנה, העצה שלי, ברוב המקרים, הינה לא להסס, לטרוח ולהכין כתב הגנה, חרף העלות הכרוכה בכך, ורק לאחר מכן להתפנות ולנהל משא ומתן.

מתי בכל זאת כדאי כן לנהל משא ומתן פשרה לפני הגשת כתב הגנה ? טקטיקה זו אפשרית, בתיקים בהיקף קטן, בו מראש עלות הטיפול המשפטי לנתבע הינה גבוהה יחסית לסכום התביעה וכן בתיקים בהם סיכוייה של התביעה להתקבל במלואה הינם מובהקים ואין לנתבע עניין לדחות את הקץ.

The post האם עדיף לנהל משא ומתן לפשרה לפני הגשת כתב הגנה או לאחר הגשת כתב הגנה? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

על מנת שגם מי שאינו משפטן יבין בקלות מהי הודעת צד שלישי, אסביר זאת במילים פשוטות כך- 

הנתבע אומר בהודעה לצד השלישי, שמע נא צד שלישי יקר. התובע הזה תבע אותי לצערי. אני לא חושב שאני צריך לשלם משהו לתובע הזה, אבל אם בכל זאת בית המשפט יחליט לחייב אותי הנתבע לשלם משהו לתובע הזה, אז בעצם מי שאשם בכל הפרשה זה בכלל אתה, הצד השלישי, ואני דורש ממך שאתה תשלם לי את מה שאני אחוייב לשלם לתובע.

גם כאן יש דילמה לא פשוטה, האם ומתי להגיש הודעת צד שלישי. מצד אחד, הנתבע הרי טוען שהתובע שקרן וסחטן, לא מגיע לו שקל ולתביעה אין שום סיכוי. אז איך ביחד עם טענות כל כך ברורות, הנתבע בעצמו שולח אצבע מאשימה אל עבר הצד השלישי וטוען, אפילו בעקיפין, שבעצם כן יש סיכוי לאחריות כלפי התובע ?

בנוסף, ברגע שמערבים את הצד השלישי, גם הצד השלישי 'לא פראייר' והוא עשוי בעצמו להצטרף לתובע ולעזור לו להאשים את הנתבע במה שקרה. סיכון, נכון ?

הודעה לצד השלישי אינה מעבירה את האחריות מהנתבע לצד השלישי באופן מלא. הנתבע לא יוצא מהתיק עם הגשת ההודעה לצד השלישי, ונשאר בתיק עד סופו. נניח שהתביעה בכל זאת התקבלה וגם ההודעה לצד השלישי התקבלה אזי הנתבע צריך לשלם לתובע את החוב ואז לדרוש מהצד השלישי שישפה אותו על מה ששילם. מה קורה לדוגמא, אם בינתיים אותו צד שלישי פשט רגל או נקלע לפירוק ? במקרה כזה, הנתבע נשאר לשאת בחוב כלפי התובע לבדו, ואין לו ממי להיפרע. לכן, חשוב מאוד לבדוק מראש מהי האיתנות הכלכלית של הצד השלישי (הסולבנטיות שלו) ואם מראש ברור שהצד השלישי לא יוכל לשאת בסכום החוב, אין הרבה טעם לרדוף אחריו.

בפרקטיקה, מערכת היחסים שבין הנתבע לצד השלישי, היא באמת מורכבת, אבל יש בה גם אינטרס משותף אחד, והוא להדוף את התביעה של התובע. שהרי, אם כתב התביעה של התובע כנגד הנתבע קורס, אזי גם הצד השלישי כבר לא צריך לפצות את הנתבע במאומה ומכאן זהות האינטרסים. בדרך זו, הנתבע מגייס לעצמו עזרה, להדוף את התביעה ובייחוד במקרים שבהם לצד השלישי יש מידע סודי, אודות נסיבות התביעה.

בנוסף, הצד השלישי מהווה למעשה 'כיס' נוסף שממנו יכול התובע להיפרע. במקרה בו מגיעים לכלל פשרה, אפשר לסכם מראש, שחלק מהתשלום לתובע, ישולם ישירות מהצד השלישי, ובדרך זו, קטן העומס הכלכלי והסיכון שנושא בו הנתבע. 

חשוב גם לדעת, כי אין חובה לברר הודעת צד שלישי דווקא בתוך ההליך מול עיניו הפקוחות של התובע, ואפשר בהחלט למצות את הזכות כלפי הצד השלישי, בתביעה חדשה ונפרדת, בין במקביל לתביעה הראשית ובין לאחריה (כפוף להתיישנות כמובן).  

הגשת הודעת צד שלישי, כרוכה בתשלום אגרת משפט, בדיוק כמו הגשת כתב תביעה ולעיתים, מטעמים של חיסכון באגרה, ניתן לשקול להגיש את הודעת הצד השלישי, שלא על מלוא סכום התביעה, כי אם על חלק יחסי ממנה.

The post מתי כדאי להגיש הודעת צד שלישי? appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.