קשישים סיעודיים רבים, נעזרים בעובדים סיעודיים זרים.
המדובר בעובדים זרים, הנכסים למדינת ישראל כדין ממדינות כגון הפיליפינים, הודו, סרי לנקה וכד', ומקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה, אשרת שהייה (ב/1) המתירה להם לעסוק בסיעוד למשך מספר שנים.
ככל שהקשיש סיעודי יותר, כך גובר הצורך שלו (ושל בני משפחתו) כי העובד הסיעודי, יהיה מיומן ומנוסה במלאכת הסיעוד ואף ישמש נציגו של הקשיש הסיעודי מול גורמי רפואה, רווחה וסיעוד שונים.
סוד גלוי הוא, כי קיים מחסור חמור בישראל, בעובדי סיעוד מיומנים, וקשישים רבים, הזכאים להעסיק כדין עובד זר סיעודי, מתקשים מאוד למצוא עובד זר, שיסכים לטפל בחולים סיעודיים מורכבים.
נוצר אבסורד, לפיו דווקא העובדים הסיעודיים המיומנים ביותר, נאלצים לסיים את שהותם בישראל ובמקומם מגיעים לישראל עובדים זרים 'חדשים', הנאלצים ללמוד מחדש את מלאכת הסיעוד.
למשרדנו פונים קשישים סיעודיים רבים ובני משפחותיהם, אשר נואשו מלראיין ולהעסיק עשרות עובדים זרים לא מתאימים, ואשר לבסוף מצאו עובד או עובדת, שמתאימים במדויק לצרכיהם, אולם אשרת השהייה של העובד הזר עומדת לפוג.
משפחות אלה, אמנם פונות לוועדה המייעצת לשר הפנים להארכת רישיונות ב/1 בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים, אולם במרבית המקרים הוועדה דוחה את בקשותיהם, מחמת תואנות שונות, כאילו מצבו של הקשיש לא כל כך נורא, כאילו ניתן להיעזר בעובד זר חדש ולא מיומן, כאילו אין בעיה גאוגרפית להעסיק עובדים זרים כמעט בכל רחבי המדינה ועוד.
העובד הזר מתחייב בכתב שעבודתו אצל הקשיש הסיעודי המדובר, הינו עבודתו האחרונה בישראל ולאחר מכן הוא מתחייב לצאת את גבולות המדינה, כך שבכל מקרה מדובר באישור האחרון בהחלט שמעניקה המדינה לעובד הזר להמשיך ולעבוד.
מדובר בקשישים בעלי מצב סיעודי מורכב, שראיינו ואף העסיקו עשרות עובדים זרים בלתי מתאימים עד שלבסוף מצאו עובד זר שמתאים ככפפה ליד לצרכיהם, אולם חרף זאת המדינה אוטמת את אוזניה ומסרבת להתיר להם להמשיך ולהעסיק את העובד הזר.
המשפחות מגיעות למשרדנו, במצב כמעט נואש. עד שעלה בידן למצוא עובד זר מתאים, באה מדינת ישראל וביד גסה לוקחת מהן את האדם, שמאפשר לקשיש לסיים את חייו בכבוד בביתו ומאפשר לבני משפחתו לקיים שגרת חיים ראויה, לעבוד ולהתפרנס, תחת לשהות במחיצת הקשיש הסיעודי 24/7. המדינה אינה באמת מציעה פתרון לבעיית הקשיש, אינה לוקחת כל אחריות אמיתית למצוא לקשיש עובד זר ראוי חלופי ולמעשה מותירה את הקשיש ומשפחתו בהלם ובחרדה מפני הבאות.
כאן אנו נכנסים לתמונה. משרדנו לומד את פרטי המקרה לעומק ולאחר מכן מגיש ערר לבית הדין לעררים בירושלים, על מנת לבטל את רוע הגזירה.
אנו רואים זאת כשליחות, לסייע לקשישים ולבני משפחותיהם בשעת דחק ומצוקה זו, כואבים את כאב הקשיש והמשפחה על היד הקשה המופעלת כלפיהם, ופועלים ללא לאות, על מנת לאפשר לקשיש לסיים את חייו בכבוד בביתו, כשהוא מטופל במסירות ובמקצועיות בידי העובד הסיעודי הזר שבו ליבו חפץ.
מצורפת לעיונכם– החלטה בדבר סעד ארעי המונע גירוש מן הארץ של עובדת סיעודית המטפלת במסירות בקשישה בת 90, אשר נחסוך מכם פרטים על מצבה הסיעודי הקשה.
תודה לעורכת-הדין ליאורה לוי גביש ממשרדנו, האחראית על הטיפול המסור בתחום זה.
