אלון לב, עו״ד
המסגרת הנורמטיבית של תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי
סדרי הדין האזרחי בישראל עברו שינוי מקיף עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018. אחת ההוראות המרכזיות בעידן הדיגיטלי היא תקנה 72, המסדירה את האפשרות לגבות עדות באמצעות היוועדות חזותית, בין מתוך גבולות המדינה ובין מחוצה לה. על אף שהטכנולוגיה מאפשרת כיום קיום שיחות וידאו באיכות גבוהה, הכלל הדיוני המושרש נותר בעינו: דרך המלך לניהול הליך שיפוטי היא התייצבות פיזית של העדים באולם בית המשפט לשם שמיעת עדותם והתרשמות ישירה.
תקנה 72(א) קובעת שלושה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם רשאי בית המשפט לאשר שמיעת עדות בדרך זו. ראשית, נדרש להוכיח כי הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה תקשה עליו מאוד, וכי העד נתן את הסכמתו למסירת עדות באופן זה. שנית, שומה על בית המשפט להשתכנע שעדותו של אותו עד היא חיונית לצורך בירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. שלישית, כאשר מדובר בעד השוהה מחוץ לישראל, נדרש לוודא שאין מניעה חוקית או ריבונית מצד מדינת החוץ לשמיעת העדות בתחומה.
מעבר לדרישות המהותיות הללו, תקנה 72(ב) מפרטת שורה של תנאים טכניים שמטרתם להבטיח את תקינות ההליך. נקבע כי על המקום שבו נמסרת העדות ועל אולם הדיונים לכלול מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע את המתרחש באולם, מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים, וכן מסך צפייה מרכזי באולם ומסך צפייה אישי לשופט. דרישות אלו נועדו למנוע מצב שבו החקירה הנגדית הופכת לפגומה עקב קשיים טכנולוגיים או חוסר יכולת להציג מוצגים כראוי.
הפסיקה הבהירה כי תקנה 72 אינה יוצרת זכות אוטומטית לקיום דיון מרחוק. כפי שהוסבר בספרו של פרופ׳ יששכר רוזן-צבי, "הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים" (2024), הנטייה לקיים דיון מקוון תלויה במהות ההליך; בעוד שבנושאים טכניים ופשוטים בקדם המשפט הנטייה לאשר היוועדות גוברת, הרי שבבירור מחלוקות עובדתיות מורכבות נשמרת הבכורה להתייצבות ישירה באולם. בתי המשפט שוקלים תמיד את מאזן האינטרסים שבין ייעול הדיון לבין השמירה על זכויות בעלי הדין.
מעמד העד בהליך: האם מדובר בתובע או בנתבע
זהותו של העד המבקש להעיד מרחוק נושאת משקל נכבד בהחלטת בית המשפט. כאשר מדובר בעד שהוא התובע או יוזם ההליך, רמת הדרישה להתייצבות פרונטלית היא גבוהה במיוחד. התובע הוא זה שבחר לפתוח בהליך המשפטי בישראל, והוא זה הנושא בנטל השכנוע הראשוני להוכחת תביעתו. ציפיית הדין היא שיוזם ההליך יתייצב לפני הערכאה השיפוטית ויישיר מבט אל בית המשפט ואל בעל הדין שכנגד, אלא אם יעלה בידו להוכיח קיומה של מניעה קיצונית.
לעומת זאת, כאשר העד הוא הנתבע, או עד מטעמו של הנתבע שנגרר להליך בעל כורחו, נקודת האיזון עשויה להיות שונה. בעל דין שהוגשה נגדו תביעה במדינה שאינה מקום מושבו עשוי להיתקל בקשיים אובייקטיביים משמעותיים יותר להגיע לישראל. יחד עם זאת, גם במקרה זה אין מדובר בפטור מהתייצבות; כפי שנפסק בעניין ת"א (מחוזי מרכז) 34473-01-22 נחום מרדכי שורצמן נ' יהודה פינקל (14.2.2024), עצם המגורים בחוץ לארץ אינם פוטרים צד מהחובה להניח תשתית עובדתית מלאה המבססת קושי ממשי.
במקרים שבהם העד אינו בעל דין אלא צד שלישי שאינו מעורב בסכסוך, בתי המשפט נוטים לעיתים לגלות גמישות רבה יותר. עד חיצוני אינו שולט בלוח הזמנים של ההליך ואינו בעל עניין בתוצאותיו, ולכן הטלת נטל התייצבות כבד עשויה להביא לפגיעה בשיתוף הפעולה מצידו. עם זאת, החיוניות של עדותו לבירור המחלוקת תיבחן בקפידה, שכן ככל שעדותו מכרעת לשאלות של מהימנות, כך יגבר הצורך בחקירה פרונטלית באולם, כפי שעולה מתוך ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 87388-12-25 דיצה חבס נ' עזבון המנוחה עדינה מור ז"ל (19.3.2026).
אופי הדיון: ישיבת הוכחות לעומת בקשות לסעדים זמניים
ההבחנה בין שלבי ההליך השונים היא שיקול יסוד ביישום תקנה 72. ישיבת הוכחות בתיק העיקרי מיועדת לבירור ממצה וסופי של המחלוקות העובדתיות בין הצדדים. במסגרת זו, להתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעד, מאופן תגובתו ומשפת גופו יש חשיבות עליונה. לפיכך, בבקשות להעיד מרחוק בשלב ההוכחות, בתי המשפט נוקטים עמדה זהירה ומחמירה, ומאשרים היוועדות חזותית רק בנסיבות מובהקות שבהן נמנעת ההתייצבות באופן אובייקטיבי שאינו ניתן לגישור.
מנגד, כאשר מדובר בדיון בבקשה לסעד זמני או בבקשה לסילוק על הסף, המסגרת המשפטית שונה. הדיון בסעד זמני נועד לבחון קיומה של עילת תביעה לכאורה ומאזן נוחות, ואינו מהווה הכרעה סופית בכל המחלוקות שבתובענה. כפי שנפסק בעניין ת"א (שלום בת ים) 59759-05-23 אהרן נ' צמח-נדל"ן ובנין בע"מ (26.8.2024) ובעניין ת"א (מחוזי ת"א) 1855-08-23 רחל רשל שרם נ' אלרועי יואב מולאי (30.8.2023), אופיו המוגבל של שלב הסעד הזמני עשוי לתמוך בגמישות יחסית לגבי אופן שמיעת העדות.
יחד עם זאת, עצם היות הדיון במסגרת סעד זמני אינו מכשיר אוטומטית שמיעת עדות מרחוק. בית המשפט נדרש לוודא כי גם במסגרת מקוצרת ומהירה זו, זכותו של הצד שכנגד לחקירה נגדית אפקטיבית לא תיפגע. כאשר הסעד המבוקש הוא בעל השפעה כלכלית דרמטית על הנתבע, כגון סעד של תפיסת נכסים או צו מניעה רחב, בתי המשפט שבים ומדגישים את הצורך בפיקוח הדוק על אמינות המצהירים, דבר המצמצם את הנטייה לאשר היוועדות חזותית ללא הצדקה כבדת משקל.
סוגיית בקשה לביטול עיקול זמני ונטל השכנוע
סוגיה מורכבת במיוחד מתעוררת כאשר מוגשת בקשה לביטול עיקול זמני, ומבקש העיקול המקורי, הוא התובע, מבקש להיחקר על תצהירו בהיוועדות חזותית. מושכלות יסוד הן כי בקשה לביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד נדונה מחדש (דה נובו), כאילו הוגשה הבקשה להטלת העיקול לראשונה. כפי שהובהר בפסיקה ובעניין ת"א (שלום י-ם) 53964-11-19 אבנר שחם נ' דוד אמסלם (10.5.2020), הנטל לשכנע כי קיימת הצדקה להותיר את העיקול מוטל במלואו על התובע, אף שהנתבע הוא זה שיזם את בקשת הביטול.
המשמעות הדיונית היא שהתובע המבקש להעיד מרחוק הוא המצהיר המרכזי הנושא בנטל השכנוע ביחס לעילת התביעה, קיומו של חשש ממשי להכבדה ומאזן הנוחות. כפי שנפסק בעניין ת"א (מחוזי מרכז) 25712-11-22 יצחק אורן נ' פלונית (31.5.2026), העובדה שהתובע נושא בנטל אינה שוללת לחלוטין את האפשרות להיוועדות חזותית, אך היא מחייבת בדיקה זהירה במיוחד. אין לאפשר לתובע להקל על עצמו את נטל ההוכחה באמצעות הימנעות מהתייצבות, מקום שבו מהימנותו היא העומדת למבחן.
הפסיקה קובעת כי אופן גביית העדות אינו משנה את חלוקת הנטלים המהותית. אם התובע אינו מסוגל לבסס את בקשתו להיוועדות חזותית או אינו מציג תשתית אובייקטיבית להיעדרותו, הדבר עשוי לפעול לחובתו. כפי שהודגש בעניין ת"א (מחוזי מרכז) 11793-04-26 Transgex SA נ' גבעות עולם חיפושי נפט שותפות מוגבלת (1993) (25.5.2026), חשיבות העדות כשלעצמה אינה פוטרת את מבקש הסעד מלהראות קושי ממשי בהתייצבות פיזית באולם.
הוכחת הקושי בהתייצבות: מה נחשב טעם מספק
התנאי הראשון בתקנה 72 דורש הוכחה כי הגעת העד לבית המשפט "תקשה עליו מאוד". מונח זה פורש בפסיקה באופן מצמצם: אי נוחות, עלויות כספיות של טיסה ולינה, או טרחה הכרוכה במרחק גיאוגרפי אינם מהווים כשלעצמם קושי ממשי המצדיק עדות מרחוק. כפי שנפסק בעניין ד"מ (אזורי ב"ש) 78781-02-26 VADIM GARGAUN נ' דג'אנגו עובדים זרים לבניין בע"מ (21.9.2026), טענה שלפיה העד שוהה מעבר לים אינה פוטרת אותו מחובת התייצבות אם לא נלווה לכך מכשול אובייקטיבי.
מנגד, הפסיקה הכירה בנסיבות חריגות שעשויות למלא אחר דרישת הקושי הממשי. בין עילות אלו נמנים מצבים רפואיים קשים המונעים ניידות או טיסה, גיל מופלג בליווי מגבלות פיזיות, או מניעה חוקית כגון סירוב שלטונות ההגירה להעניק אשרת כניסה. בעניין ת"א (שלום הרצליה) 16105-06-25 כהן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (27.1.2026) נבחנה השאלה של מגבלות תנועה אובייקטיביות, ונקבע כי יש להציג תשתית ראייתית ברורה ובלתי תלויה המלמדת על אי-יכולת מעשית להגיע.
כאשר מועלית טענה רפואית, נקבע ברורות כי יש לתמוך אותה במסמכים רפואיים עדכניים ומפורטים. בהחלטה שניתנה בעניין ת"ט (מחוזי מרכז) 52823-04-25 א.י. אנרגיה השרון בע"מ נ' עיראקי (8.6.2025), ננקטה גישה מחמירה כלפי בקשה להעיד עד בהיוועדות חזותית ללא הסכמת הצד שכנגד. נקבע כי נדרשות אסמכתאות רפואיות ברורות ועדכניות, שכן מדובר בעניין הדורש מומחיות רפואית, ותצהיר של בעל הדין לבדו אינו מספק כדי להוכיח חוסר מסוגלות רפואית להתייצב.
החובה לתמוך את הבקשה בתצהיר והשלכות היעדרו
תקנה 72 אינה מציינת במפורש בלשונה את המילה תצהיר, אולם הפסיקה קבעה באופן חד-משמעי כי דרישת התצהיר מובנית בעצם החובה להוכיח עובדות. בקשה להיוועדות חזותית נשענת על טענות עובדתיות מובהקות – קיומו של קושי בהגעה, חיוניות העדות והדין במדינת החוץ. לפיכך, על מבקש ההיוועדות לתמוך את כלל טענותיו בתצהיר ערוך כדין, המפרט את הסיבות המדויקות למניעות ומצרף אסמכתאות תומכות.
בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 54878-01-25 טומאס יול נ' אס. אייצ'. אקוואיירקו תל אביב בע"מ (30.9.2026) ובעניין ת"א (מחוזי מרכז) 34473-01-22 נחום מרדכי שורצמן נ' יהודה פינקל (14.2.2024), הובהר כי היעדר תצהיר אינו מהווה פגם טכני שניתן להתעלם ממנו, אלא פגם ראייתי היורד לשורשו של עניין. ללא תצהיר, הטענות העובדתיות אינן מוכחות, ובית המשפט אינו יכול לקבוע ממצאים בדבר התקיימות תנאי התקנה, למעט במקרים חריגים שבהם העובדות ברורות לחלוטין מתוך מסמכים רשמיים.
המשמעות של היעדר תצהיר חמורה שבעתיים כאשר מדובר בתובע המבקש להותיר על כנו סעד זמני. כפי שצוין בעניין ת"ט (שלום חד') 25790-12-19 נתי מערכות כיבוי אש בע"מ נ' חגית ריפטין סער (28.7.2020) ובעניין ת"א (שלום ראשון לציון) 38271-03-26 הודיה כח אדם בע"מ נ' י. שריקר הנדסה ניהול ובניה בע"מ (25.3.2026), אי-הגשת תצהיר מותירה את הבקשה כטענה בעלמא, ומצדיקה את דחייתה תוך חיוב בעל הדין בהתייצבות פיזית באולם.
הבטחת זכויות החקירה הנגדית והסדרים טכנולוגיים
גם כאשר בית המשפט מתרשם כי התקיימו התנאים המהותיים למתן עדות מרחוק, ההיתר מותנה בקיומן של ערובות דיוניות וטכנולוגיות מחמירות. מטרת הערובות היא להבטיח כי זכותו של בעל הדין שכנגד לחקירה נגדית יעילה לא תקופח. חקירה נגדית אינה מסתכמת בשמיעת מילים בלבד; היא כוללת מעקב אחר תגובות מיידיות, יכולת לעמת את העד במפתיע עם מסמכים ומוצגים, והבטחה כי העד אינו זוכה להדרכה או לסיוע פסול במהלך עדותו.
בפסיקה הוגדרו דרישות ברורות לאופן ניהול החקירה מרחוק. כפי שהודגש בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 45754-04-23 SURACHAI KHUNWONGSA נ' SURACHAI KHUNWONGSA (26.4.2025) ובעניין ת"א (מחוזי י-ם) 41273-03-23 פלוני נ' אגודת אלמקאסד האסלאמית לצדקה בירושלים (11.5.2026), יש להבטיח קשר רציף של שמע ווידאו, מצלמה המאפשרת סקירה של החדר שבו יושב העד, ומנגנון מוסכם להצגת מסמכים בזמן אמת. אם קיים חשש שהאמצעים הטכנולוגיים לא יאפשרו פיקוח מלא, יש לדחות את הבקשה.
יתרה מכך, כאשר מדובר בעדות הניטלת מחוץ לישראל, תקנה 72(א)(3) דורשת כי לא תהיה מניעה מבחינת דיני מדינת החוץ לקיום העדות. במדינות רבות, גביית עדות בהליך זר נחשבת לפעולה ריבונית הטעונה אישור או ביצוע באמצעות אמנות בינלאומיות (כגון אמנת האג). כפי שהודגש בעניין ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 59699-09-25 ארכה בע"מ נ' POSITEC CHINA (17.12.2025), אי-הוכחת עמדת הדין הזר עשויה להוביל לפסילת הבקשה, שכן בית המשפט הישראלי לא יתיר הליך המפר את ריבונותה של מדינה זרה.
שיקולים טקטיים: מתי להסכים ומתי להתנגד לבקשה
כאשר הצד שכנגד מגיש בקשה להעיד בהיוועדות חזותית, על עורך הדין לשקול שיקולים טקטיים ומהותיים בטרם גיבוש עמדתו. התנגדות אוטומטית אינה תמיד הצעד הנבון. כאשר העד אינו בליבת המחלוקת, עדותו טכנית ברובה והקושי בהגעתו ממשי, התנגדות עלולה להיתפס כהערמת קשיים דיוניים מיותרים ואף להוביל להטלת הוצאות. במקרים אלה, מתן הסכמה המותנית בהסדרים טכנולוגיים קפדניים עשויה לייעל את הדיון ולשרת את ההליך.
לעומת זאת, ישנם מקרים שבהם חובה להתנגד בתוקף לקיום חקירה מרחוק. כאשר מדובר בעד מרכזי, כגון התובע עצמו, וכאשר התיק מוכרע על בסיס מהימנות אישית וגרסאות עובדתיות סותרות, חקירה פרונטלית באולם היא כלי חיוני שאין לוותר עליו. כפי שנקבע בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 61348-01-25 שבע אל. וואי. גרופ בע"מ נ' עמיחי ענבר (15.5.2025), כאשר מדובר בהליך שבו הצד המבקש נושא בנטל והעובדות שנויות במחלוקת עזה, אין לאפשר עדות מרחוק ללא הצדקה כבדת משקל.
לפני קבלת החלטה כיצד לפעול, מומלץ לבחון את מכלול המסמכים, לבדוק האם הבקשה נתמכה בתצהיר כדין, והאם צורפו אסמכתאות אובייקטיביות ממשיות לקושי בהתייצבות. בדיקה מוקדמת של מערך הראיות ונסיבות ההליך מאפשרת לגבש עמדה מנומקת. משרד עורכי דין אלון לב ושות' עומד לרשותכם לבחינה פרטנית של נסיבות התיק, הערכת סיכונים דיוניים וגיבוש האסטרטגיה המתאימה להבטחת ניהול הליך הוגן ויעיל.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות המקרה.
