אלון לב, עו״ד
הגשת בקשה לסילוק על הסף טרם הגשת כתב הגנה
נתבע המקבל לידיו כתב תביעה עשוי לזהות פגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך, כגון היעדר עילה, חוסר סמכות עניינית או התיישנות ברורה. במצבים אלה עולה השאלה האם חובה עליו להשקיע משאבים בניסוח הגנה מקיפה, או שמא פתוחה בפניו הדרך לעתור באופן מיידי למחיקת ההליך או לדחייתו. סילוק על הסף פירושו סיום התביעה לפני שמיעת הראיות לגופן.
הפסיקה בישראל מכירה באפשרות להגיש בקשה לסילוק על הסף עוד בטרם הוגש כתב הגנה. בעניין רע״א 4792/21 קיבוץ הל״ה נ׳ מועצה אזורית שפיר, כמו גם במסגרת ע״א 4536/16 פלונית נ׳ פלוני, נקבע כי עצם העובדה שטרם נפרסה חזית ההגנה המלאה אינה שוללת את זכות הנתבע ליזום מהלך מקדמי לסילוק התביעה, אם כי אין בכך כדי להבטיח את הכרעת בית המשפט קודם לבירור הרחב.
המלומד פרופ׳ יששכר רוזן-צבי, בספרו ״הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים״, מבהיר כי השלב הדיוני המוקדם אינו מהווה מחסום מוחלט בפני עתירות מקדמיות לסילוק. עם זאת, קיים הבדל משפטי מהותי בין זכותו הפורמלית של בעל דין לפנות לערכאה השיפוטית בבקשה מתאימה, לבין החובה הדיונית המוטלת עליו לעמוד בלוחות הזמנים הקבועים בחיקוק להגשת כתב הגנתו המלא.
השפעת הגשת הבקשה המקדמית על מניין הימים להגנת הנתבע
אחת הטעויות הנפוצות בקרב נתבעים היא ההנחה כי פנייה מקדמית בבקשה לסילוק התובענה עוצרת מאליה את מניין הימים להגשת כתב ההגנה. הכלל שנקבע בבית המשפט העליון קובע באופן חד-משמעי כי הגשת בקשה מקדמית אינה פוטרת את הנתבע מחובתו להגיש כתב הגנה במועד. הדין הישראלי אינו מעניק עיכוב אוטומטי, והימנעות מהגשת הגנה עלולה לחשוף את הנתבע לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה.
סוגיה זו הובהרה היטב במסגרת רע״א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע״מ נ׳ פלוני, שם נקבע כי בירור התובענה מחייב תמונה עובדתית ומשפטית רחבה, וכתב ההגנה נועד להציג את עמדת הנתבע במלואה. עקרון זה אומץ במלואו גם לאחר החלת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018, כפי שבא לידי ביטוי מפורש בהחלטת ת.א. (שלום ת״א) 9710-12-25 מדינת ישראל - עיריית חולון נ׳ שלמה ובר.
לפי סעיף 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018, כתב הגנה יוגש ככלל בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. בית המשפט רשאי להאריך מועד זה רק אם שוכנע כי מתקיימים טעמים ענייניים המצדיקים זאת. הרציונל העומד בבסיס ההלכה הוא הצורך למנוע גרירת רגליים ושיבוש של לוח הזמנים הדיוני, שכן כתבי הטענות מגדירים את גבולות הגזרה של הסכסוך.
התנאים המצטברים לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה
מתן ארכה להגשת כתב הגנה בעת תליית בקשה לסילוק אינו מהלך שבשגרה אלא חריג מצומצם. בפסיקת בית המשפט העליון בעניין רע״א 4792/21 קיבוץ הל״ה נ׳ מועצה אזורית שפיר, גובשו שני תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת ארכה: קיומו של סיכוי סביר לכך שהבקשה לסילוק תתקבל, והוכחה כי הגשת ההגנה תדרוש השקעת משאבים בלתי-מידותית וחריגה.
יסוד המשאבים הבלתי-מידתיים נבחן בקפידה בערכאות השונות. בת.א. (שלום בת ים) 2803-06-26 מיכל בן ארי נ׳ נתנאל מזור ובת.א. (מחוזי ת״א) 18690-03-26 עו״ד דוד ידיד נ׳ רחל דואני, הובהר כי כאשר נדרשת הכנת חוות דעת מורכבות בעלויות כבדות, הדבר עשוי להצדיק מתן ארכה. לעומת זאת, אם טענות ההגנה כבר גובשו בבקשת הסילוק, הנטייה היא לחייב בהגשת כתב הגנה במועד.
בין שני התנאים הללו מתקיימת ״מקבילית כוחות״ מובהקת. משמעות הדבר היא שככל שסיכויי בקשת הסילוק על הסף נחזים להיות מובהקים, מוצקים וברורים יותר, כך עשוי בית המשפט להקל במעט במידת הנטל הראייתי הנדרש להוכחת חוסר המידתיות במשאבים; אולם כפי שהובהר בפסיקה, אין מדובר בוויתור מוחלט על מי מן היסודות, ושניהם מוכרחים להתקיים ברמה עובדתית מספקת על מנת לזכות בסעד המבוקש.
מנגנון עוצר הבקשות לפי תקנות סדר הדין האזרחי
תקנות סדר הדין האזרחי, תשע״ט-2018 חוללו שינוי בסדרי ניהול ההליך, ובמרכזן עומד סעיף 49 המגביל את היכולת להגיש בקשות ביניים שונות לאחר הגשת כתב הטענות האחרון ועד למועד ישיבת קדם המשפט הראשונה. הסדר זה, המכונה לעיתים בקרב העוסקים בתחום ״עוצר בקשות״, נועד לייעל את הדיון, למנוע ריבוי בקשות סרק ולהבטיח שמרבית המחלוקות הדיוניות יתבררו במרוכז.
עם זאת, כפי שמציין יששכר רוזן-צבי בחיבורו על הרפורמה בסדר הדין האזרחי, עוצר הבקשות הקבוע בסעיף 49 לתקנות אינו מונע הגשת בקשה לסילוק על הסף טרם הגשת כתב ההגנה. מגבלת העוצר מתייחסת לפרק הזמן שמתחיל לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ולכן נתבע המבקש לפנות לבית המשפט בבקשת סילוק מקדמית אינו חוסה תחת איסור זה בעת שטרם הוגש כתב הגנתו.
לפיכך, המחסום העיקרי הניצב בפני הנתבע אינו עצם האפשרות הדיונית להניח את בקשת הסילוק על שולחן בית המשפט, אלא שאלת הסטטוס של מועד הגשת ההגנה. בית המשפט אינו כבול להכריע בבקשה לפני קבלת כתב ההגנה, והפסיקה מדגישה כי דרך המלך נותרת קבלת עמדות שני הצדדים במלואן, למעט במקרים חריגים העומדים בדרישות הדווקניות של הפסיקה הנוהגת.
צעדים מעשיים ושיקולים דיוניים לפני הגשת בקשה
בטרם נקיטת מהלך של סילוק על הסף, על בעל דין לשקול את הסיכונים הדיוניים הנלווים לכך. כאשר מוגשת בקשה לסילוק ללא בקשת ארכה מנומקת להגשת כתב הגנה, חולפים ימי הדין ללא מענה לגוף התביעה. אם הבקשה המקדמית תידחה או שבית המשפט יחליט לדון בה רק במסגרת קדם המשפט, עלול הנתבע למצוא את עצמו במחדל דיוני המצריך בקשות מיוחדות להארכת מועד.
כדי לפעול בצורה סדורה ומובנית, על הנתבע לאסוף מסמכים המוכיחים את שני התנאים המצטברים: מצד אחד, ראיות ברורות המצביעות על היעדר עילה משפטית או התיישנות כגון כתבי בי-דין קודמים או הסכמים סופיים; ומצד שני, מסמכים המעידים על הנטל הכלכלי והמעשי הבלתי-סביר שייגרם אם יידרש לערוך הגנה מלאה בשלב זה, לרבות עלויות מומחים או פעולות חקירה סבוכות.
לסיום, בחינת התנהלות נכונה מול תביעה מחייבת דיוק וזהירות משפטית רבה. במשרד עורכי דין אלון לב ושות׳ מלווים נתבעים בבחינה פרטנית של מסמכי התביעה, ניתוח סיכויי הסילוק על הסף והגשת בקשות מתאימות בהתאם להלכות העדכניות. הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לשם בדיקה מקצועית ויסודית של נסיבות ההליך וגיבוש אסטרטגיית הגנה מותאמת.
המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות המקרה.
