מתי כדאי להגיש הודעת צד שלישי?

הודעה לצד השלישי אינה מעבירה את האחריות מהנתבע לצד השלישי באופן מלא. הנתבע לא יוצא מהתיק עם הגשת ההודעה לצד השלישי, ונשאר בתיק עד סופו. נניח שהתביעה בכל זאת התקבלה וגם ההודעה לצד השלישי התקבלה אזי הנתבע צריך לשלם לתובע את החוב ואז לדרוש מהצד השלישי שישפה אותו על מה ששילם. מה קורה לדוגמא, אם בינתיים אותו צד שלישי פשט רגל או נקלע לפירוק ? במקרה כזה, הנתבע נשאר לשאת בחוב כלפי התובע לבדו, ואין לו ממי להיפרע. לכן, חשוב מאוד לבדוק מראש מהי האיתנות הכלכלית של הצד השלישי (הסולבנטיות שלו) ואם מראש ברור שהצד השלישי לא יוכל לשאת בסכום החוב, אין הרבה טעם לרדוף אחריו.

בפרקטיקה, מערכת היחסים שבין הנתבע לצד השלישי, היא באמת מורכבת, אבל יש בה גם אינטרס משותף אחד, והוא להדוף את התביעה של התובע. שהרי, אם כתב התביעה של התובע כנגד הנתבע קורס, אזי גם הצד השלישי כבר לא צריך לפצות את הנתבע במאומה ומכאן זהות האינטרסים. בדרך זו, הנתבע מגייס לעצמו עזרה, להדוף את התביעה ובייחוד במקרים שבהם לצד השלישי יש מידע סודי, אודות נסיבות התביעה.

בנוסף, הצד השלישי מהווה למעשה 'כיס' נוסף שממנו יכול התובע להיפרע. במקרה בו מגיעים לכלל פשרה, אפשר לסכם מראש, שחלק מהתשלום לתובע, ישולם ישירות מהצד השלישי, ובדרך זו, קטן העומס הכלכלי והסיכון שנושא בו הנתבע.

חשוב גם לדעת, כי אין חובה לברר הודעת צד שלישי דווקא בתוך ההליך מול עיניו הפקוחות של התובע, ואפשר בהחלט למצות את הזכות כלפי הצד השלישי, בתביעה חדשה ונפרדת, בין במקביל לתביעה הראשית ובין לאחריה (כפוף להתיישנות כמובן).

הגשת הודעת צד שלישי, כרוכה בתשלום אגרת משפט, בדיוק כמו הגשת כתב תביעה ולעיתים, מטעמים של חיסכון באגרה, ניתן לשקול להגיש את הודעת הצד השלישי, שלא על מלוא סכום התביעה, כי אם על חלק יחסי ממנה.