מדור · מקרקעין וניהול מבנים← כל המאמרים

מקרקעין וניהול מבנים

גם כשדייר סרבן מסרב לחתום בצדק עדיין לוקחים לו את הדירה

שני פסקי דין שהתפרסמו באותו שבוע פסקו פיצוי לשני 'דיירים סרבנים' בפרויקטי התחדשות עירונית - 150,000 ₪ מהשופט גלעד הס ו-650,000 ₪ מהשופטת לימור ביבי - אך בשניהם אישר בית המשפט בכל זאת את לקיחת הדירה מהדייר הסרבן, ולא מדובר בניצחון של הדיירים על היזמים.

אלון לב, עו״ד
גם כשדייר סרבן מסרב לחתום בצדק עדיין לוקחים לו את הדירה

תשובה מהירה

תשובה מהירה

שני פסקי דין שהתפרסמו באותו שבוע פסקו פיצוי לשני 'דיירים סרבנים' בפרויקטי התחדשות עירונית - 150,000 ₪ מהשופט גלעד הס ו-650,000 ₪ מהשופטת לימור ביבי - אך בשניהם אישר בית המשפט בכל זאת את לקיחת הדירה מהדייר הסרבן, ולא מדובר בניצחון של הדיירים על היזמים.

לפי הכתבה, בפרויקטי התחדשות עירונית נהוג להחתים דיירים במהירות על תוספת אחידה (כגון 12 מ"ר) בלי לבדוק מה מגיע לכל דירה בפועל, ומי שמסרב לחתום ומצליח לממן עורך דין פרטי נתבע לרוב בתביעת 'דייר סרבן' - תביעה שמוגשת רשמית מטעם שכנים אחרים בבניין, מכיוון שהיזם עצמו אינו יכול לתבוע, כשעורך הדין בה נבחר בפועל על ידי היזם. בשני פסקי דין שהתפרסמו באותו שבוע - 150,000 ₪ מהשופט גלעד הס ו-650,000 ₪ מהשופטת לימור ביבי - אישרו בתי המשפט בכל זאת את לקיחת הדירה מהדייר הסרבן, ולצד זאת פסקו לו פיצוי כספי. לפי הכתבה, הדייר הסרבן מוציא במהלך ההליך מכיסו הפרטי עשרות אלפי שקלים על עורכי דין ושמאים, ובסופו משלם גם אחוזים מתוך הפיצוי שנפסק לו. הכתבה מציינת ששני המקרים הם רק חלק זעיר מתוך כ-1,000 בניינים וכ-150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד כה תהליכי התחדשות עירונית.

השבוע התפרסמו שני פסקי-דין שכאילו "מטלטלים" את עולם ההתחדשות העירונית לפני שבוע כב' השופט גלעד הס פסק 150,000 ש"ח לדיירת סרבנית והבוקר כב' השופטת לימור ביבי פסקה 650,000 ש"ח לדייר סרבן אחר לכאורה, ניצחון גדול לדיירים הסרבנים והפסד צורם ליזמים וליתר הדיירים, נכון ? אז לא נכון ! המציאות המרה ששני פסקי-הדין הללו חושפת, היא מציאות של יזמים דורסניים, ממש קבלני חתימות, שלא רואים בעיניים, מתחילים לקדם פרוייקטים ואשכרה קובעים עובדות בשטח הם מחתימים עם חיוך את כל מי שמסכים לחתום ואז מאיימים בתביעות על כל מי ששואל שאלות, וכמובן שנותנים לכולם איזה 12 מ"ר מסכנים, בלי לבדוק מה באמת מגיע למי, ומשלשלים את כל ההפרש לכיסם בסוף, אם פעם באף פעם נשאר איזה אגוז אחד קשה, אחד לא פראייר שלא מפחד מתביעות ויכול לממן עו"ד פרטי, הם מגישים נגדו תביעת 'דייר סרבן' ועל הדרך עושים לו שיימינג מול כל השכנים היזמים בעצמם לא יכולים לתבוע, כי מי הם בכלל, אז הם שמים מקדימה שכנים אחרים בבניין וכמובן בוחרים בשבילם איזה עו"ד כריש צמא-דם, וככה הם באים לבית המשפט, מבקשים חותמת כשרות, ואומרים לשופט, או שתאשר או שהפרוייקט קורס…. והשופט, רועדת לו היד, אבל הוא לא אומר סטופ-כדור-הארץ, אלא חותם, מאשר לקחת את הדירה ופוסק כמה שקלים לדייר העאלק סרבן הבן-אדם הוציא מכיסו הפרטי עשרות אלפי שקלים על עורכי-דינים ועל שמאים, ושנים לא ישן בלילה, כי איימו עליו במיליונים, וכרישים חקרו אותו בבית משפט ואולי הוא גם רב עם אשתו, למה הוא לא חותם כמו כולם, ובסוף מהפיצוי הזה הוא עוד משלם אחוזים, אז מה כבר נשאר לו ביד, מה ?! ומי המרוויחים הגדולים מכל העניין ?! נכון מאוד, היזמים, שלא ראו בעיניים וקידמו את הפרוייקט גם בלי הסכמות, וסחטו מדיירים חתימות בגרושים, ושישלשלו מיליארדים לכיס וכל העלויות של המשפט זה בשבילם בכלל הוצאה מוכרת, אז למי אכפת ?! 2 פסקי-דין, לגבי 2 דיירים, מתוך איזה 1,000 בניינים ו- 150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד היום בצנרת… טיפה בים.

מתוך תחום העיסוק: מקרקעין וניהול מבנים

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות המקרה.

בקצרה

נקודות שחשוב לקחת מהמאמר

בפרויקטי התחדשות עירונית מקובל, לפי הכתבה, להחתים דיירים על תוספת אחידה (כגון 12 מ"ר) בלי לבדוק לעומק מה מגיע לכל דירה.

דייר שמסרב לחתום ומממן עורך דין פרטי עלול להיתבע בתביעת 'דייר סרבן', המוגשת רשמית מטעם שכנים אחרים בבניין ולא מטעם היזם עצמו.

בשני פסקי דין שפורסמו באותו שבוע - 150,000 ₪ מהשופט גלעד הס ו-650,000 ₪ מהשופטת לימור ביבי - אישרו בתי המשפט את לקיחת הדירה מהדייר הסרבן, לצד פיצוי כספי.

לפי הכתבה, הדייר הסרבן מוציא מכיסו עשרות אלפי שקלים על עורכי דין ושמאים במהלך ההליך, ובסופו משלם גם אחוזים מהפיצוי שנפסק לו.

הכתבה מדגישה ששני המקרים הם רק חלק זעיר מתוך כ-1,000 בניינים וכ-150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד כה תהליכי התחדשות עירונית.

אלון לב, עו״ד
אלון לב, עו״ד

על הכותב

אלון לב, עו״ד

מייסד המשרד, חבר לשכת עורכי הדין מאז 1999 ונוטריון מאז 2011. תחומי העיסוק: ליטיגציה אזרחית-מסחרית, מקרקעין, חוזים ובוררות - לצד שירותי נוטריון.

מתוך ניסיון של למעלה משני עשורים, אלון מצמיד את העבודה המשפטית למה שחשוב ללקוח בפועל, ומסביר מראש ובכנות את התמונה ואת הצעדים האפשריים.

לפרופיל המלא ולתחומי העיסוק ←

שאלות נפוצות

שאלות ותשובות

מידע כללי לקריאה מיידית, ולא ייעוץ משפטי קונקרטי. אם השאלה שלכם לא כאן - פשוט כתבו לנו.

מה קרה השבוע בשני פסקי הדין העוסקים בדיירים סרבנים?

השבוע התפרסמו שני פסקי דין: לפני שבוע השופט גלעד הס פסק 150,000 ₪ לדיירת סרבנית, ובאותו בוקר השופטת לימור ביבי פסקה 650,000 ₪ לדייר סרבן אחר. בשני המקרים אישר בית המשפט את לקיחת הדירה מהדייר הסרבן, ולצד זאת פסק לו פיצוי כספי.

מיהו 'דייר סרבן' ומי מגיש נגדו את התביעה?

לפי הכתבה, דייר סרבן הוא דייר בפרויקט התחדשות עירונית שמסרב לחתום ומצליח לממן עורך דין פרטי משלו. מאחר שהיזם עצמו אינו יכול להגיש נגדו תביעה, התביעה מוגשת רשמית מטעם שכנים אחרים בבניין, כשעורך הדין בה נבחר בפועל על ידי היזם.

איך מתנהלים היזמים, לפי הכתבה, מול דיירים בפרויקטי התחדשות עירונית?

הכתבה מתארת יזמים שמחתימים דיירים במהירות, מציעים לכולם תוספת אחידה נמוכה (כגון 12 מ"ר) בלי לבדוק מה מגיע לכל דירה בפועל, ובאים לבית המשפט לבקש אישור לפרויקט תוך התרעה שאם לא יאושר, הפרויקט יקרוס.

מה עולה לדייר הסרבן ההליך המשפטי, גם כשהוא זוכה בפיצוי?

לפי הכתבה, הדייר הסרבן מוציא מכיסו הפרטי עשרות אלפי שקלים על עורכי דין ושמאים במהלך ההליך, סובל שנים של לחץ ואיומים, ובסופו של דבר משלם גם אחוזים מתוך הפיצוי שנפסק לו.

האם שני המקרים האלה מייצגים תופעה נפוצה?

לפי הכתבה, מדובר בשני מקרים בלבד מתוך כ-1,000 בניינים וכ-150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד כה תהליכי התחדשות עירונית - כלומר חלק זעיר ביחס להיקף התופעה הכולל. לבירור התאמת המקרה הפרטני ניתן לפנות למשרד.

להמשך הקריאה

לייעוץ ראשוני מיידי ללא התחייבות