פסק הדין עוסק בחיוב רשות מינהלית למגר פעילות בלתי חוקית המתבצעת בשטחים ציבוריים.
העתירה המנהלית התבררה בפני כב' השופטת דרורה פלפל, מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב.
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין :
"אני מוכנה לצאת מנקודת ההנחה שפיקוח על שוק הינו פיקוח מורכב וקשה; כשלעתים הפקחים נזקקים לעזרת המשטרה כדי לבצעו כהלכתו.
יחד עם זאת, מה צריך האדם הסביר להבין מסוג כזה של "פיקוח", שבמשך למעלה מ- 8 שנים המפוקח משלם את הדו"חות, והפקח נותן דו"חות. זו סימביוזה שהורסת את שלטון החוק, ואת מראיתו. רשות מקומית, שאמורה לפקח על ניהול שוק כדין, אינה יכולה להיות בת-יענה; היא אמורה להיות פנתר בישום החוק ובמיוחד כשלצידה עומדת חזקת התקינות של מכלול מעשיה, אפשרות של היעזרות במשטרה, תחנת פיקוח במרכז השוק, שאפילו אם היא משמשת תחנת מנוחה, יכולה להביא לידיעת הפקחים כל תנועה שלא בהיתר, שנעשית בשוק, וכך למונעה "בעודה קטנה" ".
"היד החזקה הוא ספר משנה תורה לרבינו משה בן מימון.
בהעדר תוצאות בדרכי נועם יחסיים, אמורה היד החזקה להיות מופעלת גם במקרים מעין אלה, כשכוונתה היא לשמור על החוק והתחייבויות קודמות של הרשות, שאפילו ניתנו לפרט, הן עשויות להשפיע על מכלול פרטים נוסף (כמו שכנים אחרים בשוק, במקרה שלנו), שגם לגביו יש לרשות אחריות ציבורית".
בסופו של דבר, אף מצא ביהמ"ש לנכון, לחייב את הנתבעים, בתשלום הוצאות משפט בסך כ- 60,000 ₪.
