השבוע התפרסמו שני פסקי-דין שכאילו "מטלטלים" את עולם ההתחדשות העירונית
לפני שבוע כב' השופט גלעד הס פסק 150,000 ש"ח לדיירת סרבנית והבוקר כב' השופטת לימור ביבי פסקה 650,000 ש"ח לדייר סרבן אחר
לכאורה, ניצחון גדול לדיירים הסרבנים והפסד צורם ליזמים וליתר הדיירים, נכון ? אז לא נכון !
המציאות המרה ששני פסקי-הדין הללו חושפת, היא מציאות של יזמים דורסניים, ממש קבלני חתימות, שלא רואים בעיניים, מתחילים לקדם פרוייקטים ואשכרה קובעים עובדות בשטח
הם מחתימים עם חיוך את כל מי שמסכים לחתום ואז מאיימים בתביעות על כל מי ששואל שאלות, וכמובן שנותנים לכולם איזה 12 מ"ר מסכנים, בלי לבדוק מה באמת מגיע למי, ומשלשלים את כל ההפרש לכיסם
בסוף, אם פעם באף פעם נשאר איזה אגוז אחד קשה, אחד לא פראייר שלא מפחד מתביעות ויכול לממן עו"ד פרטי, הם מגישים נגדו תביעת 'דייר סרבן' ועל הדרך עושים לו שיימינג מול כל השכנים
היזמים בעצמם לא יכולים לתבוע, כי מי הם בכלל, אז הם שמים מקדימה שכנים אחרים בבניין וכמובן בוחרים בשבילם איזה עו"ד כריש צמא-דם, וככה הם באים לבית המשפט, מבקשים חותמת כשרות, ואומרים לשופט, או שתאשר או שהפרוייקט קורס….
והשופט, רועדת לו היד, אבל הוא לא אומר סטופ-כדור-הארץ, אלא חותם, מאשר לקחת את הדירה ופוסק כמה שקלים לדייר העאלק סרבן
הבן-אדם הוציא מכיסו הפרטי עשרות אלפי שקלים על עורכי-דינים ועל שמאים, ושנים לא ישן בלילה, כי איימו עליו במיליונים, וכרישים חקרו אותו בבית משפט ואולי הוא גם רב עם אשתו, למה הוא לא חותם כמו כולם, ובסוף מהפיצוי הזה הוא עוד משלם אחוזים, אז מה כבר נשאר לו ביד, מה ?!
ומי המרוויחים הגדולים מכל העניין ?! נכון מאוד, היזמים, שלא ראו בעיניים וקידמו את הפרוייקט גם בלי הסכמות, וסחטו מדיירים חתימות בגרושים, ושישלשלו מיליארדים לכיס וכל העלויות של המשפט זה בשבילם בכלל הוצאה מוכרת, אז למי אכפת ?!
2 פסקי-דין, לגבי 2 דיירים, מתוך איזה 1,000 בניינים ו- 150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד היום בצנרת…
טיפה בים.
