משרדנו ייצג את מר זיו כספי, בעלים ומנהל של בית ספר לבגרות ופסיכומטרי, אשר הוגשה כנגדו תביעה אישית, ע"י העובדת יעל בן דב, בעילות של הרמת מסך ואחריות ומנהל בחברה.
עילת התביעה היתה, פיטורי העובדת, בהיותה בהיריון, ללא היתר משרד הכלכלה.
במסגרת הדיון בתיק, אף ניתן צו זמני האוסר על פיטורי העובדת ואף נדחתה בקשה להיתר מאת משרד הכלכלה. בפועל, לא חזרה העובדת לעבודתה, ותבעה מאות אלפי שקלים בגין נזקיה.
התיק נמשך כארבע שנים, התקיימו בו דיונים רבים, הוגשו לתיק כמאה כתבי בי-דין ובקשות, נשמעו עדים רבים, כולל עדים מומחים בתחום החשבונאות והוגשו סיכומים נרחבים.
בפסק דינו של כב' השופטת דגית ויסמן, מבית הדין לעבודה בת"א, נדחתה לחלוטין התביעה להרמת מסך כנגד בעל המניות והמנהל.
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין:
"מהראיות לא עולה כי בעניינה של התובעת מתקיימות נסיבות המצדיקות להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה ולחייב את כספי באופן אישי. לא זו בלבד שלא הוכח כי כספי עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה על מנת להונות או לקפחנושים ולהימנע מקיום חובות החברה כלפיהם, אלא שנראה כי השקיע מהונו האישי על מנת שהחברה, כספי בע"מ לא תקרוס. בכלל זה, כאשר ראה שמצבה הכספי של החברה מידרדר, התקשר בהסכם עם הרוכשות על מנת שאלה ייטלו את התחייבויות החברה (ר' גם בחקירתו הנגדית – עמוד 44 לפרוטוקול, שורות 18-21, 27-29).
אמנם כספי הודה כי משך כספים מהחברה (עמוד 45 לפרוטוקול, שורות 11-15) ואף רוה"ח שהעיד מטעמו, מר ערמוני, אישר זאת (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 18-22), אך מדובר בסכומים קטנים ולא משמעותיים יחסית לסכומים שכספי הזרים לחברה (שם בשורות 11-14). מסקנה זו עולה גם מכרטסת הנה"ח של החברה (נספח א' לתצהיר רו"ח ערמוני), בה ניתן לראות כי ביום 15.12.11 העביר כספי לטובת החברה סך של 250,000 ₪ (נספח יא לתצהיר כספי). מכאן, שגם אם כספי משך כספים, הוא הזרים כספים רבים לחברה בשיעור העולה משמעותית על הסכומים שמשך ממנה. על כן, לדעתנו, אין מדובר בעירוב נכסים המעיד על שימוש במסך ההתאגדות כפיקציה בלבד, לשם התחמקות מנושים".
