פסק הדין עוסק באחריות רשות מקומית ומוסדות שלטון נוספים לאכיפת החוק, לרבות בהקשר של בנייה לא חוקית ומסוכנת.
העתירה המנהלית התבררה בפני כב' השופטת אסתר קובו, מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב.
לצד העתירה, הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים.
להלן ציטוטים נבחרים מתוך פסק הדין :
"התמונה העולה מעתירה זו היא של מחדל כולל וכשלון רבתי מצידן של הרשויות שהציבור העניק בידן הזכות, ולצידה החובה לעשות למענו. אזרחי המדינה התעוררו יום אחד על מנת לראות כי הגינה הציבורית שמול ביתם הופכת לאתר בניה שבעיצומו קם לו באין מפריע מתקן חשמל לייצור והספקת חשמל למאות תושבי העיר. לטענתם, מתקן החשמל לא רק גורם בעת הפעלתו למטרדי רעש וריח המקשים על ניהול אורך חיים תקין בקרבתו בסופי שבוע וחגים, אלא מהווה סכנה מוחשית וממשית לחיי התושבים ולרכושם. עיריית בני ברק והועדה המקומית, שבאמתחתן היה להעניק סעד מיידי לעותרים, לא פעלה. הועדה המחוזית, שקושרת לעצמה תפקיד של פיקוח בלבד – לא פיקחה כראוי, והמשטרה – זו סומכת על קודמותיה. וכך לא מצאו העותרים מזור לבעייתם".
"העותרים, ככלל המשתמשים, הינם אזרחי ישראל הזכאים לשמירה על זכויותיהם הבסיסיות כזכות לקיים את השבת והחג, בשלווה וללא מטרדים. אין להתיר פגיעה בזכותו של אלמוני בחסות אמונתו של פלמוני. כל פעולה צריכה ותעשה היא לפי הדין, ואין יכולים תושבים כאלה ואחרים לעשות דין לעצמם בחסות הרשויות. זוהי משמעותו של שלטון החוק".
"על כן העתירה מתקבלת במובן זה שאני מורה ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של הועדה המחוזית לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות להם בדין, בהסתמך על הנסיבות העולות מהעתירה ופסק דין זה".
בסופו של דבר, אף מצא ביהמ"ש לנכון, לחייב את הרשויות, בתשלום הוצאות משפט בסך כ- 150,000 ₪.
