עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.
כל השבוע אמרתי לעצמי, יגיע יום שישי, ראס-בן-אמו הולכים למשתלהזה לא שרע לי בעבודה, וכל שעה שלי, שווה היום המון, אבל כשמגיע יום שישי, בא לי להתנתק מכל הרעש, לנקות את הראש ולעשות משהו בשביל הנשמהאממה, ככל שהשבוע התקדם, הצטברו לי עוד ועוד תיקים על השולחן, כל אחד יותר רווחי מהקודם, ואפילו היום בבוקר, נכנס איזה תיק חדש, שמחייב טיפול דחוףעכשיו, אין שום חוק שאסור לי לעבוד שישי, והמשרד לגמרי שקט, ככה שאפשר להרביץ עבודה, ובעצם מה אכפת לי לעשות אקסטרא 5 אלף שקל, במקום ללכת לקנות כמה צמחים, שאפשר לקנות גם ביום שישי הבא ?!אז זהו, שאחרי ששוב פעם דיברתי עם עצמי, החלטתי שכסף זה לא הכל בחיים, נכנסתי לרכב, עשיתי בדרך כמה שיחות דחופותונסעתי למשתלה.
עו״ד אלון לב
חורף, קמתי מהמיטה מצונן, בגלל שערב קודם שחקתי כדורגל בגשם, ואמא שלי לוקחת אותי לאום-ח׳אלדמטפסים בשיפוע עד לראש הגבעה התלולה, שרק בן-אדם בריא כמו שור מסוגל לעלות, נכנסים בדלת, ומריחים ריח חזק של תרופות באווירמחוץ לחדר שורות שורות של ספסלים, עם ילדים שעושים אפצ׳י ואמהות שמסתכלות ברשימת ההמתנה, ושואלות ׳מי הבא בתור ?׳ כדי להיכנס לפניובפנים מחכה ד״ר דוידסון, מסוג הרופאים שהיו ואינם, עם לב חם ואוזן שומעת וסטטוסקופ קפוא שמקפיא לי את הגב, מרגיעה שזה בסך הכל אנגינה, ורושמת לי רצפטשותה את הסירופ שלי מחוץ לבית-מרקחת, כדי שהתרופה תתחיל כבר לעבוד, חוזר הביתה, וצופה בפרקים של ׳גבי ודבי׳, עד שנרדם…וקם כמו חדש.
עו״ד אלון לב
חורף, קמתי מהמיטה מצונן, בגלל שערב קודם שחקתי כדורגל בגשם, ואמא שלי לוקחת אותי לאום-ח׳אלד… See more
עו״ד אלון לב
כל השבוע אמרתי לעצמי, יגיע יום שישי, ראס-בן-אמו הולכים למשתלה… See more
עו״ד אלון לב
הבוקר הגשתי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תביעה כנגד 3 חברות קבלניות, מהגדולות בישראלשלושת החברות, בונות במשותף פרוייקט פינוי-בינוי בגבעתיים, והתחייבו להעניק לדיירים, במקום הדירה הישנה שלהם, דירה חדשה פלוס 2 חניות בבניין החדשלא מזמן הדיירים גילו, כי רוצים לתת חניה 'טורקית', שבה ניתן להחנות כלי רכב אחד אחרי השני, אבל זה לחלוטין לא מה שהובטח !אנחנו גם חושדים, שדיירים אחרים בפרוייקט, כן יקבלו 2 חניות נפרדות, דבר המהווה אפליה פסולה ושוני בתמורות, בדיוק כפי שפסק לאחרונה השופט גלעד הסבתביעה בקשתי לכפות בכוח על החברות לתת לדיירים 2 חניות כפי שהובטח, ורק אם זה בלתי אפשרי, לפצות אותם ב- 300 אלף שקל, לפי חוו"ד שמאית שצרפתי לתביעהבשביל כזה סכום של כסף, הקבלניות ימצאו פראייר אחר, להעמיס עליו את החניה הגרועה הזאת ויתנו לי, 2 חניות נורמאליות, כמו שהובטחחניה טורקית עאלק.
עו״ד אלון לב
הבוקר הגשתי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תביעה כנגד 3 חברות קבלניות, מהגדולות בישראל … See more
עו״ד אלון לב
היום נפגשתי עם הבחור שבונה לי את האתר החדש למשרדהבן-אדם השקיע בי דם, יזע ודמעות ולא נח לרגע, עד שיצא כמעט מושלםהאתר החדש כבר עלה לאוויר, אבל הוא עדיין מחפש מה לשפר, וכבר לא נעים לי, כמה מאמץ הבן-אדם משקיע בפרוייקטהיה חשוב לי לזרוק לו איזו מילה טובה, כדי שירגיש שאני באמת סופר-דופר מבסוט עליו ולתת לו מוטיבציה להמשיךאז איך שהוא התיישב אצלי במשרד, בלי הרבה חוכמות, ישר אמרתי לו דוגרי בפרצוף-׳תדע לך, שאני בסה״כ די מרוצה ממך׳וישר הרגשתי איך אפילו זה, עלה לי בבריאות.
עו״ד אלון לב
היום נפגשתי עם הבחור שבונה לי את האתר החדש למשרד… See more
עו״ד אלון לב
ילקוט מלבני, עשוי מעור קשיח בצבע אדמדם, עם פינות חדות ועליהן כיסוי מתכתי, מחודד בפני עצמואבזם כסוף, שנלחץ פנימה ומרשה לכיסוי העליון להיפתח כמו מעטפה ולשלוח יד לתוך הילקוטאין בפנים מים, גם לא טלפון חכם, אפילו לא אסימון, רק ספר אחד בשם ׳אלפוני׳, מחק ועפרוןכיתה בקומת קרקע, עם סורגים ליתר בטחון, דרכם ההורים שלי מעבירים לי חפיסת שוקולד, והולכים לעבודה, אפילו ביום הראשוןילד בכור, בית ספר חדש, כיתה בה לא הכרתי איש, בלי קורס הכנה וימי התרגלות וקבוצת וואטסאפ חופרת עם ההוריםילקוט, מחק, עפרון וכיתה אלף, שהיתה ולא תחזור.
עו״ד אלון לב
ילקוט מלבני, עשוי מעור קשיח בצבע אדמדם, עם פינות חדות ועליהן כיסוי מתכתי, מחודד בפני עצמו… See more
עו״ד אלון לב
פעם אחת, אני ואורן חיפשנו לשכור דירה בתל-אביב, הדפסנו רשימה מהומלס, ועברנו בית בית, עד שנמצאאפילו לפני 25 שנה, בקושי היה משהו להשכרה, אבל בסוף מצאנו דופלקס עם גג, מעלית ו- 2 חניות, במקום הכי טוב בתל-אביבהמשכירה היתה ציירת אחת, קצת מבוגרת, שחיה בכפר ציורי בצרפת, ופעם בשנה היא באה לארץ, כדי לקחת צ׳קים ולחזור לציירהזמנתי אותה לקפה, הסתכלתי לה עמוק בעיניים ונדמה לי אפילו, שהיא ליטפה לי את הידקבלתי מפתח ושמרתי לה על הדירה טיפ-טופ ואמרתי לה כל שנה מחדש, כמה שאני מעריך אותה, עד שבסוף עברתי לרמת-גן ונפרדנו יפה לשלוםעשר שנים שלמות, גרתי בדירה הזאת, תמיד מחיר שפוי, תמיד במחיר הגיוני, וכל הזמן הזה, חסכתי כדי לקנות דירה משלי, ומה המוסר השכל ?הכל בחיים, זה רק יחסים.
עו״ד אלון לב
פעם אחת, אני ואורן חיפשנו לשכור דירה בתל-אביב, הדפסנו רשימה מהומלס, ועברנו בית בית, עד שנמצא … See more
