עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.
לקוח שלי, לא חשוב שמות, התקשר אלי לפני שבוע, וכמו כולם ביקש איזו המלצהאני זוכר במעומעם שהוא התקשר, אם הוא התקשר אז כנראה שגם דיברנו, מה שבטוח שהוא לא שילם לי, אגורה שחוקהאז הבוקר הוא סימס לי תודה על ההמלצה, וכבר שעה שאני שובר את הראש, למה הכוונה 'ימשיכו לחפש' ומי אילו אותם 'עובדים זרים' ומה לעזאזל היתה ההמלצה ?
עו״ד אלון לב
אתמול בבריכה, שגב האחיין שלי התרברב, שהוא הולך לקנות את כל הציוד חזרה לבית ספר, הכל מחדשכדי לחנך אותו קצת לחיסכון שאלתי, אם אין לו במקרה תיק משנה שעברה והוא ישר ענה ׳לא׳ ושאלתי, אם לא נשאר לו קלמר והוא ענה מהר ׳לא׳, יש לך מחברת ? יש לך ספרים ? יש לך עט או עפרון, על כולם ענה לא ולא ולא, ככה בשביל להרגיזואז כשהוא כבר היה עמוק בשוונג, השחלתי פנימה את השאלה האחרונה ׳ושכל יש לך ?׳ והוא ענה ׳לא׳ ואז סתם את הפה וצחקומאותו הרגע, ועד סוף היום, הוא עבר אחיין-אחיין, שאל אם כבר קנו ציוד לבית-הספר וניסה להפיל את כולם כמוהו בפחחובבן.
עו״ד אלון לב
בכמה שנים טובות שחסכתי לבית, וויתרתי על כל מיני דברים מטופשים בחיים, בעיקר כמו תמי-4 בזמן הזה בדיוק, אשתי התחילה להשתמש בברז במטבח כמו ברזייה, משכה את הצינור החוצה, כופפה את אותו ב-90 מעלות למעלה, ולקחה לעצמה שלוקשלוק ועוד שלוק ואז גם הילדים למדו את הטריק ואחרי כל שנה כזאת, שהצינור המסכן עושה יוגה בתנוחת כלב-מיילל-לשמיים, אני משלם 200 ₪ לחמת, וקונה צינור חדשכבר שנים שיש בית ויש תמי-4 ויש כוסות, אבל ההרגל המטופש מפעם, לשתות ישר מהברז איכשהו נדבק, נדבק חזק ולא עוזב ואתמול, ממש לפני כניסת שבת. הצינור שוב נקרע, ובמשך ערב שלם נתתי לכולם לשתות רק מהתמי-4 כדי שיתרגלואבל הבוקר כבר נשבר לי הלב, התקנתי להם צינור חדש, שאני תמיד מחזיק במלאי, והבנתי שמי שיותר מדי חוסך לבית משלם ביוקר, כל החיים.
עו״ד אלון לב
יעל שלי, התארגנה למסיבת-פרום חגיגית, עם כל בוגרי ובוגרות תיכון ׳אוהל-שם׳, רגע לפני גיוסהכרטיס שלי גוהץ היטב לכבוד המאורע, כולל שמלה בגוון ״אבא-טחון״, שנתפרה במיוחד לכבוד החגיגההיא והחברות כבר התלבשו ועשו 'הכנות אחרונות׳, אבל רק אז היא גילתה, שהשרוך של הנעלי-עקב החדשות שלה, לא ממש מחזיק את הרגלאז הוזעקתי מהבית לחדר ההלבשה, עם דבק אפוקסי, כמה אזיקונים ומברגה, כדי לחבר הרמטית את הנעל-לרגל, העיקר שהלקוחה תצא מרוצה שנייה לפני ההדבקה, אמרתי שאולי במקום ללפף את השרוך עם כיוון השעון, בוא ננסה ללפף אותו רגע, דווקא בכיוון הנגדי…מפה לשם, הנעל ישבה עליה פיקס כל הערב, הפרינססה חזרה אחרי חצות, החליפה לכפכפים וטסה הבוקר ישר לארץ המגף..
עו״ד אלון לב
לקוח אחד, לא חשוב שמות, היה צריך לשלם לי הבוקר 1,000 ₪ פלוס מע"מ, שזה יוצא 1,180 ₪ פחות או יותראממה, במקום להעביר את הכסף כמו בן-אדם, הוא החליט להתחכם וביקש רשות להעביר 2,000 ₪, יעני לתת לי איזה 800 ₪ טיפכתבתי לו שבאמת אין צורך, אבל הבן-אדם שלח כבר את הכסף ב-ביט, והכניס אותי לפינה, של טייק-איט-אור-ליב-איט, וממש כמו סבתא זקנה, אשכרה דחף לי את הכסף ליד אישרתי את כל הביט, כי כבר לא היתה לי ברירה, ועכשיו אני מחפש מומחה, שייעץ לי, אם על כסף כזה, שקיבלתי בניגוד לרצוניבכלל צריך להוציא חשבונית ?!
עו״ד אלון לב
קצת לפני קום המדינה, איזה סבא אחד חכם, הקים בת״א מפעל לדודיםככל שהמדינה גדלה, כך גם המפעל פרח ובכל פעם שהמפעל צבר קצת רווחים, הסבא קנה מטיל זהב וקבר אותו עמוק באדמהכשהסב הלך בדרך כל בשר, הבן שלו תפס את מקומו, וניהל את המפעל ביד רמה, אבל מרגע שסין הציפה את העולם בסחורה המפעל הלך והדרדר, וכדי להחזיק אותו בחיים, הבן מכר כל פעם, מטיל זהב נוסףכשנגמרו כל מטילי הזהב וגם הבן הזדקן ונדם, עזרתי לנכדים לסגור את שערי המפעל, למכור את המכונות ולהסתדר עם העובדים, ומאז בכל פעם שאני רואה דוד ישן ברחוב, אני נזכר בנכדים, שנשארו בלי מפעל ובלי זהב ובלי שום כלום,חוץ מדבר אחד קטן -דונם קרקע בתל-אביב.
עו״ד אלון לב
הבוקר התקשר אלי אדם בן 90, שהשכיר דירה ל׳קוף׳הדירה עמדה ריקה והקוף הציע עליה כסף טוב ואפילו חצי שנה במזומן, ככה שהזקנצ׳יק התפתה להצעה, נתן לקוף מפתחות, ולא שאל יותר מדי שאלותהקוף היה בעצם איש-קש, שהפעילו כמה עבריינים, ואיך שהם קיבלו מפתח, הם פתחו שם מאורת הימורים, וחגגו ערב-ערב על הדירה יום אחד באה המשטרה, הוציאה לדירה ׳צו סגירה׳, חקרה את הזקנצ׳יק על חלקו בפרשה ושלחה אותו לאלף עזאזל, שיגיש לבד תביעת פינוי לבית-משפט אז הסברתי לו איך העולם הזה עובד, ולמה גם אחרי פסק דין, עדיין נצטרך ללכת להוצל״פ, כדי להוציא אותו בכוח, ושכל התענוג יכול להצטבר לעשרות אלפי שקלים ובעצם כל הכסף הקל שהקוף שילם כדי להיכנס, יתבזבז עכשיו, רק כדי לגרום לו לצאתלך תתעסק עם קוף.
עו״ד אלון לב
מוקדם על הבוקר, הלכתי לעבודה, ובדרך ראיתי טפטוף של כמה בני-נוער, כולם לבושים טיפ-טופבהתחלה ראיתי שניים, אחר-כך עוד שלושה ואז עוד כמה שהצטרפו, כולם הולכים בשורה דימיונית, אחד אחרי השני, במורד הרחובחשבתי לעצמי, אולי מדובר בחבורה של בני-נוער יהודים בביקור בארץ-ישראל או משהו כזה, אבל אז שמתי לב לעוד פרט מוזראחד מהם החזיק ביד זוג כפפות עבודה חדשות ושיחק איתן, וגם לשני היו זוג כפפות זהות וככה גם לכל האחריםבעולם שכל-כך הרבה צעירים לא עושים עם עצמם כלום ופשוט מתבטלים, לראות אותם ככה על הבוקר הולכים לעבודה, אולי בפעם הראשונה בחייםאותי זה ריגש.
עו״ד אלון לב
לפני כמה ימים, אמא שלי, מצאה מתחת לבית שלה בנתניה, בלון הליום אדום, גדול וכבדהיא פחדה להכניס אותו אליה הביתה, אז במקום זה, היא שכנעה את הילדים שלי לקחת אותו אלי לבדיקההילדים חזרו הביתה, מיהרו כל אחד לעיסוקיו ולגמרי שכחו לספר לי, שבתוך הרכב החשמלי המשפחתי, שוכב כרגע בלון הליום כבדלקח כמה ימים טובים, עד שבמקרה ירדתי לרכב, פתחתי את התא-מטען, ומצאתי את הבלון, שהתחמם יופי-יופי בשמש ובמזל היה ריק קיץ עכשיו, ואני מבקש מכל ההורים לגלות קצת יותר זהירות, במיוחד אם יש לכם ילדים מטומטמים שרק הוציאו רישיון, תבדקו בשבע עיניים, אולי נשאר ברכב בלון הליוםזה מציל חיים.
עו״ד אלון לב
רק בגיל יחסית מבוגר, החלטנו לעשות לטל יישור שיניים, ובתור אבא אחראי לבן בכור, ליוויתי את התהליך ממש מקרובהלכתי איתו אישית לכל הביקורים ופיקחתי עליו בבית שהוא עושה את כל התהליכים וכעבור שנים גם הגיע הרגע המשמח, של ללוות אותו להורדת הגשר, באמת חגיגה גדולה !עם יעל הכל זרם יותר בקלות, כי ידענו איפה לעשות את הגשר ובערך כמה עולה, ומי הרופא היותר נחמד במרפאה, וכמובן שליוויתי אותה כל השנים לטיפולים, כולל לטקס הורדת הגשר המסורתי אממה, אצל ירדן כבר היה סיבוך רפואי, שגרם לכל הטיפול להתחיל בגיל הרבה יותר מוקדם, והוא גם נמשך יותר מדי שנים, ועכשיו שהיא אוטוטו בת 14 היא כבר אדון לעצמה ואני הורה הרבה פחות מעורב בענייניהוככה יצא שהשבוע, אני יושב במשרד, פתאום אני מקבל שיחת וידאו מירדן, אני רואה אותה מחייכת ואומר לה ׳אם זה לא דחוף, נדבר כבר בערב׳ ורק בבית אני מגלה, שהיא הלכה והורידה את הגשר לבדילד שלישי.
עו״ד אלון לב
היה איתי בטירונות בחור אחד בשם ארז, וואלה חיית-אדםלמד חינוך גופני בווינגייט והתעסק בפיתוח-גוף, עם לסת מרובעת ובטן מקוביות והיה המאגיסט מס׳ 1 של המחלקהאיזה יום שישי אחד, כשהיינו בדותן, הסמל החליט שחצי מחלקה נשארים שבת, ונתן לנו להחליט, מי נשאר ומי יוצא ארז המאגיסט ישר לקח כובע, אמר לכל אחד לזרוק פנימה פתק עם השם שלו, עמד מול כל המחלקה והתחיל להגריל שמות…החבר הכי טוב שלו יצא ראשון, אחר כך גם הוא, ואז הוא הקריא את כל מי שהיה איתו בחדר, אחד אחד, בלי להתבלבלאנחנו שהפסדנו, ביקשנו לראות בעיניים את הפתקים, אבל ארז לא הסכים לשחרר ולך תוציא עכשיו מגורילה כזאת, משהו מהידכשהוא הבין שעלינו עליו, היא זרק את את הפתקים בחזרה לכובע, ערבב אותם מחדש, והרגיל שמות מחדשמפה לשם, שוב נשארתי שבת.
עו״ד אלון לב
הבוקר, בחלקיק שנייה, לקחתי החלטה של 300,000 שקל עבור לקוח הצעתי לו להקיא את הכסף הזה מהכיס, כדי לפתור לעצמו בעיה כאובה ולסגור ענייןאני יודע בערך כמה כסף יש לו בבנק וכמה כסף חדש הוא מייצר מדי חודש, ככה שהיה לי יותר מדי קל, להיכנס לו לראש ולכיס, ולהוציא משם כמה שצריך ולסגורממש באותה הקלות, אסרתי אתמול על לקוח שלי, להתפשר בגלל כמה אלפי שקלים בודדים, כי אני יודע, כמה קשה הוא עובד בשביל הכסף שלו ואני לא מוכן למכור אותו, בנזיד עדשיםזה כאילו שאני איזו דמות, שנכנס כל פעם לראש של בן-אדם אחר, עשיר או עני או כמוני, חושב מה אני הייתי עושה במקומו , ולפי זה מתקדםפעם לא הייתי מתבייש להתכופף ולהרים מהמדרכה, אפילו שקל אחד משומש, אבל הזמן עושה את שלו, וגם הגב שלי, זה כבר לא מה שהיה, אז אם במקרה אני רואה היום שקל על הרצפה, אני קודם כל נעצר, דורך עליו שאף אחד לא יראהואז מתכופף לאט לאט.
