פוסטים

פוסטים מפייסבוק

עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.

לפרופיל הפייסבוק של אלון לב
עו״ד אלון לב
איך שהגענו למלון, נפל עלינו מזג-אוויר מעונן אז השארנו אחרינו בריכה וחדר אוכל ופינוקים הכל-כלול, ובניגוד לכל היגיון בריא, יצאנו מהמלון הגענו לעיירה ציורית קטנה, והילדים הסתובבו בלי סוף בסמטאות, אבל במקום להתרשם מהמבנים העתיקים, אותם משכו דווקא חנויות המזכרות יום ראשון של הטיול, עוד לא יצרנו זכרונות, ואלה כבר רצים לקנות מזכרות, שיזכירו להם חוויות, ממקום בו טרם ביקרו מחוץ לאחת מאלף החנויות עמד כסא מתקפל, אז התיישבתי עליו לרגע, כדי לנוח מהמסע החזקתי את הכסף חזק-חזק וחיכיתי שהכל יגמר.
איך שהגענו למלון, נפל עלינו מזג-אוויר מעונן אז השארנו אחרינו בריכה וחדר אוכל ופי
עו״ד אלון לב
בשבוע האחד המסכן, שלא הייתי במשרד, החשבון בנק ירד לי, בעשרות אלפי שקלים השארתי אותו על מעל 70 בפלוס, וקיבלתי אותו חזרה במינוס של עשירייה מע"מ שלח ארוכה יד ולקח, וכל ההורדות של ראשון לחודש הצטרפו לחגיגה, ככה שהחיוך שהגעתי איתו הבוקר למשרד, התחלף מהר מאוד, בהמון עשייה בין לבין העפתי מבט על החשבונות, אלו שכבר שנים יורדים אצלי באוטומט, ושאלתי את עצמי, אם ההוצאה הזאת באמת הכרחית לי, או שזה סתם משהו שהתנפח עם הזמן ?! מצאתי איזו תוכנה חינמית, שמישהו שחרר לא מזמן, וסגרתי עוד כמה פרצות, שדיממו לי כסף ככה סתם, ועד סוף היום חסכתי איזה 200 שקל, ככה שחזרתי הביתה, עם אותו החיוך בדיוק פתחתי הדלת, כל הילדים סגורים בחדרים כרגיל ורק המזגן בסלון, פועל על מקסימום כמובן, על חשבון מי ? על חשבון הברון.
בשבוע האחד המסכן, שלא הייתי במשרד, החשבון בנק ירד לי, בעשרות אלפי שקלים השארתי א
עו״ד אלון לב
הטיסת חזור בארקיע, התעכבה שוב ושוב המזוודות כבר מזמן היו בבגאז׳, ישבנו כולנו בלובי של המלון, עם צמידים אורגינל ממקודם, הזמנו אוכל ושתייה, והטענו את הניידים, לקראת הלא נודע כל שעה קיבלנו אס.אם.אס. על עוד דיליי קטן, ובסוף הגיע הרגע להיכנס לרכבים ולצאת לשדה חלק גזרו את הצמידים כבר ביציאה מהמלון, חלק חיכו עד שנגיע לצ׳ק-אין או לביקורת דרכונים, ורק אני איתו עד עכשיו, לך תדע אולי נחזור.
הטיסת חזור בארקיע, התעכבה שוב ושוב המזוודות כבר מזמן היו בבגאז׳, ישבנו כולנו בלו
עו״ד אלון לב
בשעה 11:00 בדיוק הקסם מתפוגג, צריך לפנות חדרים ולעזוב את המלון בגלל שהטיסה של ארקיע קצת נדחתה, קיבלנו רשות להישאר עד הערב במלון, אבל בתנאי אחד קטן, להחזיר את החדר ולחיות מתוך מזוודה אפשר עדיין לאכול ולשתות בלי הגבלה, לשכשך באינפיניטי ולרדת לים, אבל ההרגשה מבפנים תהיה שונה כמו אורח של אורח, מוזמן-לא-מוזמן יהיה ממש קשה, אבל נראה לי שאשרוד.
בשעה 11:00 בדיוק הקסם מתפוגג, צריך לפנות חדרים ולעזוב את המלון בגלל שהטיסה של אר
עו״ד אלון לב
ערב לפני אחרון במלון, אחרי שבוע של פינוקים, מקצה לקצה צוות עובדים עם תודעת שירות, באמת יוצאת מהכלל, דואגים לכל פרט, ועונים ׳בוודאי׳ או ׳זה הכל ?׳ לכל מה שתבקש אני יושב לי בלובי ופתאום מגיע המלצר הקבוע מחוף הים, סיים עוד יום עבודה קשוח ובא להעביר כרטיס, בחדר המנהל ניצלתי את ההזדמנות, שכל הכוכבים ככה הסתדרו, לומר למנהל שיש לו עובדים, באמת אחד אחד, אבל הבחור הצעיר הזה, הוא ליגה אחת מעל כולם טפחתי לו על השכם ואמרתי לו ׳נתראה מחר בים…׳ והוא חייך ואמר- ׳מחר זה היום החופשי שלי׳ והלך.
ערב לפני אחרון במלון, אחרי שבוע של פינוקים, מקצה לקצה צוות עובדים עם תודעת שירות
עו״ד אלון לב
היום בארוחת הצהריים הרגשתי שנתקע לי קוץ קטן של דג, בגרון בפעם האחרונה שזה קרה לי, לקח לי חודשים להיפטר ממנו, ככה שהפעם החלטתי להקדים תרופה למכה, ולאכול קצת לחם בגדול, אני די נמנע מלחם, מטעמי משקל, אבל אם חייבים אז חייבים וישר ניגשתי לעמדת הלחמים במלון במקרה עמד שם מתחת למגבת, לחם שחור טרי, כמו של פעם, אז חתכתי לעצמי חתיכה הגונה וחזרתי לשולחן בדרך, קלטתי קערת חומוס בינוני, לא כמו של הארץ, וחשבתי שאם כבר שוברים דיאטה, אז עד הסוף טפטפתי על החומוס כמה טיפות של טבסקו, כי חריף זה החיים, התפלקו לי פנימה זית אחד וחתכת מלפפון חמוץ ונתתי ניגוב עולם.
היום בארוחת הצהריים הרגשתי שנתקע לי קוץ קטן של דג, בגרון בפעם האחרונה שזה קרה לי
עו״ד אלון לב
העצים בכפר-נופש סביבנו, מפוצצים בצרצרים זכרים מצרצרים ביום, מצרצרים בלילה, עובדים קשה כדי לייצר לנו אווירה פסטורלית, ולא מפסיקים לתת עבודה אחד מהם מת בלילה מרוב עייפות, ובמקום לחלוק לו כבוד אחרון, באו הנמלים, ובשקט-בשקט פתחו לו בופה, על הראש ומה המוסר השכל ? לא משנה איך הולך הסיפור, הזכר יכול להיות עצלן או חרוץ ואפילו מת, תמיד תמיד תמיד, הנקבה תאכל לו את הראש 🦗
העצים בכפר-נופש סביבנו, מפוצצים בצרצרים זכרים מצרצרים ביום, מצרצרים בלילה, עובדי
עו״ד אלון לב
היום שכרנו 3 סירות מרוץ, וקרענו את הים שטנו בתוך מפרצים בצבע טורקיז, עגנו בחופים אקזוטיים, על קו החוף ולעת ערב חזרנו עם הסירות למעגן הגברת בחברת ההשכרה שאלה למה הסירה שלי חזרה ככה עם פיצוץ בדופן הסירה, ואחי הסביר לה שזאת בסך הכל ׳נשיקה׳, הסירה שלו נישקה את הסירה שלי וזאת התוצאה כנראה שמשהו בתרגום מעברית לאנגלית ליוונית מדוברת, לא ממש צלח, והטענות למעשה אהבה בין הסירות, פשוט נדחה על הסף היא אמרה שאם התאונה היתה בין סירה שלה לסירה של חברה אחרת, היא היתה מפעילה אינשורנס, אבל כאן שתי הסירות שלה, וזה כבר ביג-פרובלם וצריך לשלם ישבתי מהצד והקשבתי לשניהם מתווכחים הלוך-ושוב, ובסוף התערבתי אמרתי ׳איטז-דה-סיים-אינשורנס׳ ושוחררנו לחופשי נשיקה עאלק.
היום שכרנו 3 סירות מרוץ, וקרענו את הים שטנו בתוך מפרצים בצבע טורקיז, עגנו בחופים
עו״ד אלון לב
כשארזתי לטיול, לא חשבתי קדימה יותר מדידחפתי כמה טי-שירטים ובגד ים לשקית רב-פעמית, וזרקתי הכל למזוודהאממה, נחתנו בריזורט של הביוקר, כולם מתוקתקים, מכף רגל ועד ראש, בבוקר בביקיני וחוטיני, ובערב בשמלות מחוייטותורק אני קם בבוקר, פותח מזוודה, זורק עלי מכל הבא ליד, כובע וחולצת מים ומשקפי-שמשוהשקית הכי יוקרתית בסביבה.
כשארזתי לטיול, לא חשבתי קדימה יותר מדידחפתי כמה טי-שירטים ובגד ים לשקית רב-פעמית
עו״ד אלון לב
יש אנשים כמוני, שלא רגילים לצאת לחופש, אלא לקום מוקדם בבוקר, וישר לתת עבודהכבר 3 ימים שלמים, שאני כמו דג מחוץ למים, לא עובד, לא מכניס יורו, ובנוסף הילדים מבזבזים בלי הפסקהוהנה במקרה שמעתי עכשיו זוג ישראלים, שביקשו מהפקידה שתזמין להם מונית ספיישל, מהמלון לשדה התעופהשאלו ׳כמה עולה ?׳ והיא ענתה ׳110 יורו׳, למרות שזה בקושי חצי שעה נסיעה…אמרתי לעצמי, גם ככה משעמם לי, ובמילא שילמתי על רכב שכור שעומד בחוץ בחניה, אולי נסגור איתם על 100 יורו מזומןואולי נדוג בשדה נוסע, למלון בחזרה.
יש אנשים כמוני, שלא רגילים לצאת לחופש, אלא לקום מוקדם בבוקר, וישר לתת עבודהכבר 3
עו״ד אלון לב
יושב עם יפה במסעדה במלון ומתלבטים ביחד על עיקריתבשר אנחנו לא אוכלים בחו״ל, וצמחוני זה לחלשים, ככה שהחלבון הצטמצם רק לדגים, שזה או סלמון או דניס, אבל לך תדע מה עדיף ?!יותר מעשרים שנה ביחד, הקמנו בית, משפחה וילדים, ככה שמילה זו מילה זו מילה, ואפשר גם לחלוקאז בקשתי מהמלצר את הדג ששוחה עם הזרם בשבילה ואת זה ששוחה נגדו בשבילי, וסיכמנו בשקט ביננו להתחלק בהכל, ככה שגם אם מנה אחת תצא גרועה, שנינו נצא מרוציםהגיעו הדגים, הגברת טעמה קצת משניהם, וחיסלה כל אפשרות לעסקה… לך תסמוך על דגים.
יושב עם יפה במסעדה במלון ומתלבטים ביחד על עיקריתבשר אנחנו לא אוכלים בחו״ל, וצמחו
עו״ד אלון לב
כל החיים כשהייתי יוצא לחופש, תמיד הייתי מסתכל על אלו שנופשים יותר בגבוה ומקנאאם אני ישנתי באוהל, הם ישנו בבונגלו עם מזגן וכשאני לנתי באכסניית נוער הם כבר מזמן שכשכו בבריכה במלון, וכשאני התכלבתי בבטן האוניה, הם פתחו חלון, לים-התיכון, ודפקו סלפי מהבריכת אינפיניטי שלהם או נהנו מנוף לקתדרלה והזמינו המון רום-סרוויסותראו אותי עכשיו, בריזורט יוקרתי, עם בריכת אינפיניטי וחלון לנוף אינסופי, מת לגעת בקינוחים, מפחד לדרוך בחדר כושר ומוכרח להיות בשקט כל הזמןמסתכל על חוף הים הצמוד, שחצי ממנו מפנק אך שומם ומחכה לאורחי הריזורט בלבד והחצי השני ציבורי ושמח ושוקק אדםמסתכל, ומקנא.
כל החיים כשהייתי יוצא לחופש, תמיד הייתי מסתכל על אלו שנופשים יותר בגבוה ומקנאאם

לייעוץ ראשוני מיידי ללא התחייבות