עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.
רק בגיל יחסית מבוגר, החלטנו לעשות לטל יישור שיניים, ובתור אבא אחראי לבן בכור, ליוויתי את התהליך ממש מקרובהלכתי איתו אישית לכל הביקורים ופיקחתי עליו בבית שהוא עושה את כל התהליכים וכעבור שנים גם הגיע הרגע המשמח, של ללוות אותו להורדת הגשר, באמת חגיגה גדולה !עם יעל הכל זרם יותר בקלות, כי ידענו איפה לעשות את הגשר ובערך כמה עולה, ומי הרופא היותר נחמד במרפאה, וכמובן שליוויתי אותה כל השנים לטיפולים, כולל לטקס הורדת הגשר המסורתי אממה, אצל ירדן כבר היה סיבוך רפואי, שגרם לכל הטיפול להתחיל בגיל הרבה יותר מוקדם, והוא גם נמשך יותר מדי שנים, ועכשיו שהיא אוטוטו בת 14 היא כבר אדון לעצמה ואני הורה הרבה פחות מעורב בענייניהוככה יצא שהשבוע, אני יושב במשרד, פתאום אני מקבל שיחת וידאו מירדן, אני רואה אותה מחייכת ואומר לה ׳אם זה לא דחוף, נדבר כבר בערב׳ ורק בבית אני מגלה, שהיא הלכה והורידה את הגשר לבדילד שלישי.
עו״ד אלון לב
היה איתי בטירונות בחור אחד בשם ארז, וואלה חיית-אדםלמד חינוך גופני בווינגייט והתעסק בפיתוח-גוף, עם לסת מרובעת ובטן מקוביות והיה המאגיסט מס׳ 1 של המחלקהאיזה יום שישי אחד, כשהיינו בדותן, הסמל החליט שחצי מחלקה נשארים שבת, ונתן לנו להחליט, מי נשאר ומי יוצא ארז המאגיסט ישר לקח כובע, אמר לכל אחד לזרוק פנימה פתק עם השם שלו, עמד מול כל המחלקה והתחיל להגריל שמות…החבר הכי טוב שלו יצא ראשון, אחר כך גם הוא, ואז הוא הקריא את כל מי שהיה איתו בחדר, אחד אחד, בלי להתבלבלאנחנו שהפסדנו, ביקשנו לראות בעיניים את הפתקים, אבל ארז לא הסכים לשחרר ולך תוציא עכשיו מגורילה כזאת, משהו מהידכשהוא הבין שעלינו עליו, היא זרק את את הפתקים בחזרה לכובע, ערבב אותם מחדש, והרגיל שמות מחדשמפה לשם, שוב נשארתי שבת.
עו״ד אלון לב
הבוקר, בחלקיק שנייה, לקחתי החלטה של 300,000 שקל עבור לקוח הצעתי לו להקיא את הכסף הזה מהכיס, כדי לפתור לעצמו בעיה כאובה ולסגור ענייןאני יודע בערך כמה כסף יש לו בבנק וכמה כסף חדש הוא מייצר מדי חודש, ככה שהיה לי יותר מדי קל, להיכנס לו לראש ולכיס, ולהוציא משם כמה שצריך ולסגורממש באותה הקלות, אסרתי אתמול על לקוח שלי, להתפשר בגלל כמה אלפי שקלים בודדים, כי אני יודע, כמה קשה הוא עובד בשביל הכסף שלו ואני לא מוכן למכור אותו, בנזיד עדשיםזה כאילו שאני איזו דמות, שנכנס כל פעם לראש של בן-אדם אחר, עשיר או עני או כמוני, חושב מה אני הייתי עושה במקומו , ולפי זה מתקדםפעם לא הייתי מתבייש להתכופף ולהרים מהמדרכה, אפילו שקל אחד משומש, אבל הזמן עושה את שלו, וגם הגב שלי, זה כבר לא מה שהיה, אז אם במקרה אני רואה היום שקל על הרצפה, אני קודם כל נעצר, דורך עליו שאף אחד לא יראהואז מתכופף לאט לאט.
עו״ד אלון לב
הבוקר נפגשתי עם איזה לקוח חדש ועם העורך-דין שלו לשעבר וניסיתי להשכין בניהם שלוםהלקוח עזב אותו, כי איבד בו לגמרי אמון והעורך-דין לא מוכן להחזיר ללקוח שקל, למרות שהעבודה בקושי התקדמה ורגע לפני שאני שולף ציפורניים ושורט, רציתי להחליף עם שניהם מילהפשרה לא נסגרה והעורך-דין החלקלק הלך כלעומת שבא ובארבע עיניים שאלתי את הלקוח, למה הוא בכלל שילם כסף לכזה בן-אדם ?אז הוא אמר, שמההתחלה העורך-דין הזה לא נראה לו רציני והיתה לו תחושת-בטן לא טובה לגביו, אבל -כשהוא בא אליו לפגישה הוא פגש שם את המזכירה שלו, שלאורך כל הדרך היתה אדיבה ומקסימה ואנושית, וזה מה ששכנע אותו, לתת אמון בבוס שלה בתור בן-אדםכוחה של מזכירה.
עו״ד אלון לב
הבוקר בדרך למשרד, ראיתי שמישהו הניח בפינת קח-תן, חבילה חדשה של חיתולים לגוריםלמרות שאין לי בכלל כלב, ניגשתי לחבילה סתם מתוך סקרנות וראיתי שכתוב '150 ₪" ואמרתי לעצמי, קודם כל ניקח ואח"כ נחשובבדרך נזכרתי שאני מכיר מישהי שלא מזמן אימצה גור, אז סימסתי לה שתפסיק לזרוק כסף סתם על חיתולים, כי אשכרה אפשר למצוא חבילות בחינם ברחובמשם המשכתי בדרך ואז ראיתי כדורגל אדידס ירוק חדש, ולמרות שאני אפילו לא צופה במונדיאל, הרמתי גם אותו וישר עליתי למשרדוככה נכנסתי בראש מורם, עברתי ליד העו"ד הכי טחון במשרד, עמוס בחיתולים ובקושי מכדרר כדור, ובגאווה גדולה אמרתי - "אני עשיתי ת'יומית שלי על הבוקר, ומה איתך ?!"
עו״ד אלון לב
תמיד זכרתי שהסרט ״שדה החלומות״ עם קווין קוסטנר הוא סרט מעולה, אבל בכל זאת עברו מאז שלושים שנה התחתנתי, הזדקנתי, נולדו לי ילדים ולכבוד זה שהסרט עלה מחדש לנטפליקס, ישבתי שוב לצפות בו, רק שהפעם, מהחצי השני של החיים מהצד הזה, הסרט כבר מקבל עומק ומימדים לגמרי אחרים, על מהות החיים, והגשמת חלומות ומה קורה כשמשאירים קצוות פתוחים, גם עם עצמך וגם עם ההורים באמת יצירת מופת, מרגשת עד דמעות, והכל סביב דונם אחד של תירס, אי-שם באמריקה של ארצות הבריתאם תבנה את המגרש הוא יבוא ואם תכתוב את הפוסט הוא יקרא ואם תגשים את עצמך בעולם הזה היוםלא תצטרך לחזור לכאן מחר.
