פוסטים

פוסטים מפייסבוק

עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.

לפרופיל הפייסבוק של אלון לב
עו״ד אלון לב

החיפוש המתיש אחר רהיט באיקאה וההפתעה ליד הקופה

ירדן ואני יצאנו מהמבוך המתיש של איקאה, עם החלטה איזה רהיט בטוח קונים, אז דחפתי עגלת משא ענקית והתחלתי לחפש אותו בין המעברים, לפי מה שהיה כתוב על הפתק עם המיקום
כשהגענו למיקום המדויק, המדף היה ריק לחלוטין, ואיזה עובד מחסן, הציע לי ללכת לבחור עם המחשב, שיתקתק ויבדוק, אולי נשאר אחד במלאי…
אמרתי לעצמי שזה בזבוז מוחלט של זמן, כי אם הרהיט היה במלאי, הוא היה על המדף במחסן וירדן התאכזבה, שאי אפשר פשוט לחזור למבוך, ולקחת את הרהיט האחרון, שגם ככה מורכב ועומד שם למכירה
רק כדי להראות לה שאני האבא הכי טוב בעולם, דחפתי את העגלה המטופשת לכיוון הבחור עם המחשב, וחיכיתי בתור ארוך של לקוחות מיואשים כמוני, שהראו לבחור פתקים של רהיטים, שלא נמצאים על המדף
כשהגיע תורי, הבחור תקתק משהו במחשב, ואז אמר שממש ליד הקופה, מחכה ערימה ענקית של רהיטים ואפשר לקנות כמה שרוצים…
פתק עם מיקום עאלק.
איקאה ישראל IKEA Israel
ירדן ואני יצאנו מהמבוך המתיש של איקאה, עם החלטה איזה רהיט בטוח קונים, אז דחפתי עגלת משא ענקית…
עו״ד אלון לב

פיצוי מאיקאה שחיכה ארבע שנים וארונית שעדיין בקרטון

בדיוק לפני 4 שנים הייתי באיקאה וקניתי, בין היתר, ארונית מגירות למשרד
איקאה קצת דפקו אותי, אז סוכם שמחכה לי אצלם בדלפק פיצוי בסך 300 ₪, ככה און-דה-האוס
לגמרי שכחתי מכל העניין, עד שהבוקר קפצתי עם ירדן שלי לאיקאה, קנינו כל מיני דברים, כולל ארונית מגירות חדשה, כמו זו שיש לי במשרד, ושילמתי עם הפיצוי שאשכרה עדיין חיכה לי אצלם בדלפק
חזרנו עייפים והבטחתי לירדן שבהזדמנות הראשונה, אני לוקח מברגה ומרכיב לה את הארונית…
אבל עדיין לא סיפרתי לה, שכבר 4 שנים אותה ארונית, מחכה לי במשרד, חדשה בקרטון
מעלה אבק.
בדיוק לפני 4 שנים הייתי באיקאה וקניתי, בין היתר, ארונית מגירות למשרד
עו״ד אלון לב

חופשה בקיבוץ שמזכירה איך היינו מדברים פעם בלי טלפונים

אז יצאנו לנופש, אצל חברים בקיבוץ
קיבלנו חוויה קומפלט, כולל לינה בחדרי אירוח, פינוי כלים בחדר-האוכל לתוך דיש-וושר ענק וכל המסביב
על שביל ירוק, סבתא ונכד מדוושים לאט, בדרך לגן הילדים השוקק, שפתוח גם עמוק לתוך אוגוסט
חבר׳ה בני גילי, משכשכים במי הנחל הצמוד, מעלים זכרונות מהימים שעוד הגיעו מתנדבות לקיבוץ
ניסיתי לדמיין, מה היה יוצא ממני, אם אני הייתי גדל בכזה מן מקום, עם מי הייתי מתחתן, איך היו נראים אם ילדיי…
ואז ראיתי כמה בני נוער, יושבים בחבורות ומדברים פנים-אל-פנים, בלי טלפונים
בדיוק כמו שהיינו פעם.
אז יצאנו לנופש, אצל חברים בקיבוץ
עו״ד אלון לב

שיחה בנחל האסי על שירות מעולה שנחרט בזיכרון

השבוע אחי ואני קפצנו לטבילה בנחל האסי, שסידר לנו אחד החברים בקיבוץ
שלושתנו בנחל, ואחי מספר לקיבוצניק הזה, על החוויה שעברנו במלון בחו"ל, ובזמן הזה אני צף על אבוב, ומקשיב לכל מילה שהוא אומר
שעה שלמה, שאחי מספר לקיבוצניק הזה, על איזה שירות מעולה שקיבלנו במלון, איך המלצרים כירכרו סביבנו, ואמרו 'כן' לכל בקשה, ואיך הצוות ארח אותנו הכי-יפה-שבעולם, מרגע שדרכנו במקום ועד לשנייה שיצאנו בחזרה
מה שמדהים שאחי לא הזכיר את חוף הים הפרטי, את בריכת האינפיניטי האינסופית, את האוכל, האלכוהול, האטרקציות בסביבה, ומילה אחת הוא לא אמר, על שום בחורה, עם או בלי בגד-ים
כי מה שאחי דיבר עליו, זה משהו שקשה בימינו למצוא, וגם זה שנחרט לו הכי עמוק בזכרון , במילה אחת -
שירות.
השבוע אחי ואני קפצנו לטבילה בנחל האסי, שסידר לנו אחד החברים בקיבוץ
עו״ד אלון לב

פיטרתי לקוח שאיים עליי ברמז בגלל ויכוח על כסף

לקוח חדש מתקשר אלי עכשיו ומתווכח איתי על כסף
בן-אדם נורמטיבי, בעל עסק משגשג, אפילו איש משפחה, שמאוד התלהב מהעבודה שעשיתי בשבילו אבל המחיר ששילם נראה לו קצת יקר והוא רוצה מאוד שנמשיך ביחד, אבל מעכשיו בחצי מחיר
לא סכום גדול, בסך הכל כמה אלפי שקלים, שבשבילי ובשבילו זה באמת טיפה בים ועדיין הבן-אדם מתווכח ומתחיל לעלות על טורים, ואני רק סופג וסופג
פתאום, הבן-אדם אומר לי ׳בטח שמעת על כל הרציחות שהיו במדינה׳ והתכוון לזה, שלא מזמן נרצח פה עורך-דין, ואני איך ששמעתי את זה, ישר נדחקה לי נורה אדומה
הפעלתי הקלטה ושאלתי אותו אם הוא מאיים עלי ברצח והוא כמובן ניסה להתחמק ועדיין ביקש שנמשיך לעבוד ביחד, אבל מבחינתי כבר לא היתה דרך חזרה
במקום אמרתי לו שאני מפטר אותו, גם החזרתי לו את כל הכסף שהוא התווכח עליו עד השקל האחרון, ואמרתי לו שלא יעז לפנות אלי יותר בחיים
מדינה בהפרעה.
לקוח חדש מתקשר אלי עכשיו ומתווכח איתי על כסף
עו״ד אלון לב

זיכרונות מחופשות הילדות: להוציא את האוויר מהפנימית השחורה

כל חופשה של פעם, היתה נגמרת בדיוק אותו הדבר
דוד שלי, היה מטיל את כל כובד משקלו, על פנימית שחורה של רכב, מחבק אותה כמו שמחבקים בחורה, ומוציא ממנה את האוויר, עד טיפת הפסססס האחרונה
המתנפחים של פעם, לא היו עשויים ניילון פושטי כמו היום, אלא אשכרה היו פעם חלק מגלגל של רכב, ולפני כל נופש, היינו עושים עצירה בתחנת דלק, וממלאים את הפנימית באוויר
בתור ילד, היה תמיד מצחיק אותי להסתכל עליו, מתגלגל בחול עם הפנימית, שוכב עליה בתנוחות שונות ומשונות, ומוציא לה את המיץ עד שהתעייפה
הפנימית כבר לא אותה פנימית והנופש לא אותו נופש, ורק אני מוצא את עצמי, בנעלי אותו דוד, מוציא למתנפחים את האוויר, באותה השיטה בדיוק, מוציא ונזכר
כמה כיף היה פעם.
כל חופשה של פעם, היתה נגמרת בדיוק אותו הדבר
עו״ד אלון לב

כשלקוח פוטנציאלי שולח מייל דרישות שנכתב בבינה מלאכותית

בוקר, כולם עוד ישנים, אני מקבל אי-מייל מאדם שאני לא מכיר, מהצד השני של האוקיינוס
עברית צחה, אולי אפילו צחה מדי, כזאת שמרמזת שמדובר בנסיך ניגרי או בניסוח של בינה מלאכותית
מסתבר שמדובר בלקוח פוטנציאלי, שהבינה כתבה לו 1 עמוד, על התביעה החדשה שהוא רוצה להגיש, ועוד 3 עמודים על הדרישות והציפיות שלו, מהעו״ד שייבחר
כדרכן של בינות מלאכותיות, היא באמת לא שכחה אפילו פסיק, ודרשה שאני גם יעשה בדיקות מקדימות וגם יגיש תביעה ואנצח בה וגם אגבה את כל הכסף וגם אממן מכיסי הכל כולל הכל, ולא שכחה לכתוב, בהתחלה באמצע ובסוף שכל התענוג הזה, הוא על בסיס הצלחה הצלחתית בלבד
תיק קשה, בסכום בינוני, והלקוח כמובן גר בחו״ל, ככה שעם יד על הלב, התעייפתי רק מלקרוא את כל מה שהיא כתבה
אין לי מושג מי זה הבן-אדם מהצד השני של האוקיינוס, אולי הוא אחלה של בן-אדם, אבל אחרי כזה מן אי-מייל, יצא לי החשק, אפילו לחזור אליו
בינה עאלק.
בוקר, כולם עוד ישנים, אני מקבל אי-מייל מאדם שאני לא מכיר, מהצד השני של האוקיינוס
עו״ד אלון לב

איך ניסיתי לשכנע ילדה במשרד להחליף שווארמה בסלט

עורך-דין אחד שאני מכיר, לא חשוב שמות, הביא היום את הבת שלו לעבודה
ילדה קטנה, לא מבינה כלום מהחיים, ישבה כל הבוקר מול המסך, וצפתה בסרטונים מעצבנים של ילדים
בצהריים האבא שאל אותה מה היא רוצה לאכול, היא ענתה ׳שווארמה׳ והבן-אדם הלך, והשאיר אותה לבד במשרד
רבע שעה ניסיתי לשכנע את הילדה, שהיא תרוויח בענק, אם כשאבא שלה יחזור, היא תאכל את הסלט שלי, ואני יאכל את השווארמה שלה ושנינו נהיה מרוצים
שכנעתי שכנועים והסברתי הסברים והתחננתי תחנונים, וכל הזמן הזה, הילדה ישבה בכיסא, חיכתה לאבא שלה שיחזור, וצפתה בסרטונים מעצבנים של ילדים
כנראה שמשהו אחד, היא בכל זאת מבינה.
עורך-דין אחד שאני מכיר, לא חשוב שמות, הביא היום את הבת שלו לעבודה
עו״ד אלון לב

איך שולחן כבד מהמדרכה מצא את דרכו לסלון

אתמול בצהריים, נסעתי עם הילדים לבריכה ועל המדרכה ראיתי שולחן סלון כבד וענק
אמרתי לעצמי, שאם היתה לי עכשיו מברגה, הייתי עוצר שנייה, מפרק את הרגליים ולוקח אותן, ככה שיהיה
נסעתי, חזרתי, הורדתי את הילדים בבית ועשיתי סיבוב עם הרכב, לבדוק אם הרגליים של השולחן, עוד שם, אבל עדיין לא היתה לי מברגה
אז דחפתי את השולחן הענק פנימה לרכב, הוא תפס את כל המושב האחורי, ועליתי הביתה לקחת מברגה, אבל במקום זה הלכתי לישון שנ״צ
כשקמתי משינה, הרכב כבר לא היה בבית וחיכיתי כל הערב, שיחזור הביתה בשלום, אני ארד שנייה למטה עם מברגה, אפרק את הרגליים, אזרוק את הפלטה הכבדה ושלום על ישראל
אממה, הרכב עבר מיד ליד, לא נח בבית לשנייה, ומרוב עייפות הלכתי לישון וכל הלילה רק דאגתי, איך אני נפטר מהשולחן ?
קמתי מוקדם בבוקר, התארגנתי, לקחתי מברגה, וכשבאתי לצאת מהבית, מה אני רואה באמצע הסלון קומפלט ?
את השולחן.
אתמול בצהריים, נסעתי עם הילדים לבריכה ועל המדרכה ראיתי שולחן סלון כבד וענק
עו״ד אלון לב

למה לברוח מהארץ בגלל חובות כשבישראל קל לפשוט רגל

שמעתי עכשיו שמלי וליאל ברחו מישראל, בגלל פאקינג כמה מאות אלפי שקלים של חוב
אם זה נכון, מדובר באחד המעשים הכי מטופשים אבר, ואני אומר את זה בתור מומחה גדול למעשים מטופשים בעצמי
עזבו את זה שהן הדאיגו חצי מדינה, כולל אשתי שחפרה לי שבוע מה שלומן, כאילו שאני נציג האינטרפול עלי אדמות
מילא זה שבפעם הבאה שאיזה ישראלי ייעלם, כולם יזלזלו בנו ויגידו ׳זאב,זאב׳ אחרי שהוצאנו דונאטס מהפה של שוטרים מנומנמים בניידות בכל רחבי תבל
אני מדבר על זה שמדינת ישראל, זה אשכרה גן-עדן לחייבים, ממש המקום הכי טוב בעולם להיות בו, אם אתה חייב שקל לבן-אדם
מערכת בתי-משפט מלטפת, ומערכת הוצאה-לפועל מפנקת ועם הכסף שהן משכו של 50,000 שקל, אפשר היה לפשוט את הרגל גם לאמא, גם לבת ועוד היה נשאר תקציב בקופה לפשוט רגל לנכדה שתיוולד
הן אשכרה יכלו לגור בפנטהאוז הכי נוצץ במדינה, לנסוע על מרצדס בליסינג, למשוך משכורת מהבנק או לחיות על הביטוח הלאומי, ועדיין לשלם לקופת הנושים, כמה גרושים בחודש כל אחת, ושכולם יתפוצצו
לפחות הסיפור הזה נגמר בהפי-אנד ומאחורינו, רק מעניין, על איזה סיפור חדש, אשתי תחפור לי מעכשיו.
שמעתי עכשיו שמלי וליאל ברחו מישראל, בגלל פאקינג כמה מאות אלפי שקלים של חוב
עו״ד אלון לב

נוסטלגיה הומוריסטית לימי הווידאו, הרדיו-טייפ והנעורים

כבר לא יצא לי, להכניס קלטת לתוך מכשיר וידאו, ולשמוע איך הוא בולע אותה אליו עמוק פנימה
פעם היה מכשיר כזה בכל בית, אז לאן נעלמו כולם לעזאזל ?!
אני כבר אף פעם לא ארד למטה, אשב באוטו הקטן שלי, אדחוף אוסף להיטים לתוך הרדיו-טייפ, והרוח תפזר לי את השיער בזמן שאני שם פול-גז
רדיו-טייפ כבר לא ראיתי שנים, ובשביל אוטו אני צריך לבקש רשות מהילדים, ומי בכלל יכול לשים פול-גז בפקקים, שלא לדבר על שיער
אני כבר לא אזמין גרר באמצע הלילה, כי נתקעתי עמוק בדיונה, אחרי שרמזתי לדייט שלי, שנעבור למושב האחורי…
כבר אין דיונות ואין לי רכב פרטי משלי ואני גם די בטוח
שאשתי הנוכחית, לא מרשה.
כבר לא יצא לי, להכניס קלטת לתוך מכשיר וידאו, ולשמוע איך הוא בולע אותה אליו עמוק פנימה
עו״ד אלון לב

איך ניסיון לחקות את ברוס לי נגמר במכה בראש

הייתי ילד מאוד מושפע מסרטים, והייתי מחקה כל מה שאני רואה על המסך
ראיתי רמבו ויצרתי לעצמי סכין קומנדו, ראיתי רובין-הוד וניסיתי לייצר קרוסבואו, שיצא מעאפן ובקושי עף
בין לבין בניתי רובי צעצוע, מחתיכות מקל, שבקצה אחד גומייה, ובקצה השני אטב כביסה, הגומייה יורה חוט ברזל מכופף בצורת האות ח, ואיך חצי מהילדים בשכונה לא איבדו עין, אין לי מושג עד היום
אבל הכלי הכי מגניב שבניתי, היה נונצ׳קו בדיוק כמו שהיה לברוס לי, בכל הסרטים של אז
ניסרתי שתי חתיכות עץ ממטאטא, וחיברתי שרשרת ברזל קצרה, כזאת שמחברת בין הדלת למשקוף
יום ולילה הייתי מתאמן עם הנונצ׳קו הזה, מנסה לחקות את מה שהמאסטר עשה על המסך, ותוך כדי גם הייתי משמיע קולות מפחידים בסינית, כי בלי זה, זה לא שווה לי כלום
יום אחד תפסתי בטחון, שאני כבר שולט בכלי, והתחלתי לנפנף איתו באוויר, ואז להעביר אותו מיד ליד, מהר, ועוד יותר מהר, ואז הכי מהר בעולם
עד שבשיא המהירות, החטפתי לעצמי איזה בומבה רצינית בראש
ונגמר.
הייתי ילד מאוד מושפע מסרטים, והייתי מחקה כל מה שאני רואה על המסך

לייעוץ ראשוני מיידי ללא התחייבות