עבור עו״ד אלון לב, הכתיבה אינה רק מקצוע, כי אם דרך חיים. מדי יום, מפרסם עו״ד לב, פוסט קצר לאלפי עוקביו, במגוון נושאים, החל מהתרחשויות שקרו זה עתה בחייו האישיים והמקצועיים וכלה בזכרונות רחוקים מתקופת ילדותו, טבולים בהומור, ציניות והרבה חוכמת חיים.
העצים בכפר-נופש סביבנו, מפוצצים בצרצרים זכרים מצרצרים ביום, מצרצרים בלילה, עובדים קשה כדי לייצר לנו אווירה פסטורלית, ולא מפסיקים לתת עבודה אחד מהם מת בלילה מרוב עייפות, ובמקום לחלוק לו כבוד אחרון, באו הנמלים, ובשקט-בשקט פתחו לו בופה, על הראש ומה המוסר השכל ? לא משנה איך הולך הסיפור, הזכר יכול להיות עצלן או חרוץ ואפילו מת, תמיד תמיד תמיד, הנקבה תאכל לו את הראש 🦗
עו״ד אלון לב
היום שכרנו 3 סירות מרוץ, וקרענו את הים שטנו בתוך מפרצים בצבע טורקיז, עגנו בחופים אקזוטיים, על קו החוף ולעת ערב חזרנו עם הסירות למעגן הגברת בחברת ההשכרה שאלה למה הסירה שלי חזרה ככה עם פיצוץ בדופן הסירה, ואחי הסביר לה שזאת בסך הכל ׳נשיקה׳, הסירה שלו נישקה את הסירה שלי וזאת התוצאה כנראה שמשהו בתרגום מעברית לאנגלית ליוונית מדוברת, לא ממש צלח, והטענות למעשה אהבה בין הסירות, פשוט נדחה על הסף היא אמרה שאם התאונה היתה בין סירה שלה לסירה של חברה אחרת, היא היתה מפעילה אינשורנס, אבל כאן שתי הסירות שלה, וזה כבר ביג-פרובלם וצריך לשלם ישבתי מהצד והקשבתי לשניהם מתווכחים הלוך-ושוב, ובסוף התערבתי אמרתי ׳איטז-דה-סיים-אינשורנס׳ ושוחררנו לחופשי נשיקה עאלק.
עו״ד אלון לב
כשארזתי לטיול, לא חשבתי קדימה יותר מדידחפתי כמה טי-שירטים ובגד ים לשקית רב-פעמית, וזרקתי הכל למזוודהאממה, נחתנו בריזורט של הביוקר, כולם מתוקתקים, מכף רגל ועד ראש, בבוקר בביקיני וחוטיני, ובערב בשמלות מחוייטותורק אני קם בבוקר, פותח מזוודה, זורק עלי מכל הבא ליד, כובע וחולצת מים ומשקפי-שמשוהשקית הכי יוקרתית בסביבה.
עו״ד אלון לב
יש אנשים כמוני, שלא רגילים לצאת לחופש, אלא לקום מוקדם בבוקר, וישר לתת עבודהכבר 3 ימים שלמים, שאני כמו דג מחוץ למים, לא עובד, לא מכניס יורו, ובנוסף הילדים מבזבזים בלי הפסקהוהנה במקרה שמעתי עכשיו זוג ישראלים, שביקשו מהפקידה שתזמין להם מונית ספיישל, מהמלון לשדה התעופהשאלו ׳כמה עולה ?׳ והיא ענתה ׳110 יורו׳, למרות שזה בקושי חצי שעה נסיעה…אמרתי לעצמי, גם ככה משעמם לי, ובמילא שילמתי על רכב שכור שעומד בחוץ בחניה, אולי נסגור איתם על 100 יורו מזומןואולי נדוג בשדה נוסע, למלון בחזרה.
עו״ד אלון לב
יושב עם יפה במסעדה במלון ומתלבטים ביחד על עיקריתבשר אנחנו לא אוכלים בחו״ל, וצמחוני זה לחלשים, ככה שהחלבון הצטמצם רק לדגים, שזה או סלמון או דניס, אבל לך תדע מה עדיף ?!יותר מעשרים שנה ביחד, הקמנו בית, משפחה וילדים, ככה שמילה זו מילה זו מילה, ואפשר גם לחלוקאז בקשתי מהמלצר את הדג ששוחה עם הזרם בשבילה ואת זה ששוחה נגדו בשבילי, וסיכמנו בשקט ביננו להתחלק בהכל, ככה שגם אם מנה אחת תצא גרועה, שנינו נצא מרוציםהגיעו הדגים, הגברת טעמה קצת משניהם, וחיסלה כל אפשרות לעסקה… לך תסמוך על דגים.
עו״ד אלון לב
כל החיים כשהייתי יוצא לחופש, תמיד הייתי מסתכל על אלו שנופשים יותר בגבוה ומקנאאם אני ישנתי באוהל, הם ישנו בבונגלו עם מזגן וכשאני לנתי באכסניית נוער הם כבר מזמן שכשכו בבריכה במלון, וכשאני התכלבתי בבטן האוניה, הם פתחו חלון, לים-התיכון, ודפקו סלפי מהבריכת אינפיניטי שלהם או נהנו מנוף לקתדרלה והזמינו המון רום-סרוויסותראו אותי עכשיו, בריזורט יוקרתי, עם בריכת אינפיניטי וחלון לנוף אינסופי, מת לגעת בקינוחים, מפחד לדרוך בחדר כושר ומוכרח להיות בשקט כל הזמןמסתכל על חוף הים הצמוד, שחצי ממנו מפנק אך שומם ומחכה לאורחי הריזורט בלבד והחצי השני ציבורי ושמח ושוקק אדםמסתכל, ומקנא.
עו״ד אלון לב
מתארגנים לטיסה, ליעד אינסטגרמי והילדים יושבים על המזוודות ושלפו את כל הארטילריה הכבדה ארזו קרמים לחצי מהאיברים בגוף ומכשירים חשמליים לחצי השני ולוק-שיתוק לכל לוקיישן, ואללה ודוניה, עד שהמזוודה היקרה רצח בהלוך, כבר לא תספיק, לקניות של החזור וואלה זוכר את עצמי בגילם, נוסע בקיץ עם ההורים, פעם לכנרת ופעם לחוף דור ופעם לאילת, שם עלי גופייה דהויה, מכנסי ספורט שנהפכו לבגד-ים, שקפקפים וחכה חיים פשוטים, בלי e סים ובלי בטיח, נדחסים במושב האחורי באוטו עם הכנה למאוורר, ובערב מוציאים ממקרר ציבורי נוטף, בשר מופשר על-הכיפאק ילדות שלא תחזור.
עו״ד אלון לב
עורכת-דין אחת שאני מכיר, לא חשוב שמות, חוגגת היום יומולדת ולא באה בבוקר לעבודה אמרתי לעצמי, בטח תעשה גשר מהיום עד יום ראשון, ונראה אותה חזרה במשרד, רק ביום שני אממה, לפני דקה הפרינססה נכנסה למשרד, עם משקפי שמש על הראש וכוס קפה ביד מסתבר שבגלל שחופש גדול עכשיו, היא השאירה את הילדים עם הבעל בבית, ובאה לקשקש עם חברות בטלפון, בשקט בעבודה אשכרה, חוגגת את החיים.
עו״ד אלון לב
הדייל בדלפק הציע מיוזמתו לשדרג אותנו און-דה-האוס, למושבי הבטיחות, שליד יציאת החירום אז לקחנו 4 מושבים, וככה ישבתי בסבבה שלי, שורה אחרונה במעבר, עם טיפל׳ה יותר מרווח לרגליים, מבסוט שהשגתי משהו בחיים, בחיני-חיני-חינם אממה, טיסת שכר, מתופעלת ע״י צוות דיילות זר ומנוכר, קפדניות ומעירות על כל שטות, ועל המזל שלי, הדיילת הראשית, התיישבה מאחורי, ופתחה עלי זוג עיניים של נץ אמרתי לעצמי, נדפוק סלפי לשלוח להורים ואיך שהבייביסיטר ראתה מצלמה, פתאום היא דחפה ראש לפריים, שיחקה אותה נחמדה, ואפילו דפקה חיוך לך תבין.
עו״ד אלון לב
מוקדם על הבוקר, נכנסתי למעלית במשרד, ומבפנים חיכה לי ריח מגרה של סנדוויצ׳ים ועוגיות וכל טוב עמד שם שליח גבוה, שהחזיק על הכתפיים 2 ארגזים עמוסים, אבל גם כשנעמדתי על קצות האצבעות, לא יכולתי לראות, מה יש לו מבפנים ?! כמובן שקינאתי רצח בכל הנבלות, שהולכים לדפוק ארוחת בוקר של הלייף במשרד, בזמן שאני מסתפק ביוגורט, רק בשביל לשמור על המשקל המעלית טיפסה בין הקומות, הריח והסקרנות רק התגברו,אבל לא היה לי נעים לבקש ממנו לתת לי לפשפש לו בארגזים, כדי שלא יחשוב שאני חתיכת פסיכופט… אז במקום זה, חיכיתי שהבן-אדם לא ישים לב, הרמתי את הטלפון גבוה גבוה באוויר, וצילמתי את הכל מלמעלה, כמו בן-אדם תרבותי מפה לשם, נשארתי רעב וסקרן.
עו״ד אלון לב
מזכירה אחת עדינה, לא חשוב שמות, התקשרה אלי עכשיו, כדי לקחת הצעת מחיר לחוזה קצר הבוס שלה כתב טיוטה, אבל הוא לא בטוח שהחוזה מספיק טוב, אז היא לוקחת בשבילו הצעות מחיר, מכמה ספקים, ורוצה לדעת כמה זה יעלה ? נתתי לה לדבר ולדבר ולומר במילים שלה, לאיזה הצעה הבוס שלה מצפה, כדי לחזור אחר-כך על מה שהיא אמרה, מילה במילה, כי ככה יוצאות המכירות הכי טובות אז היא בקשה, שאם הטיוטה שהבוס הכין לבד "סבבה", אני אבקש מחיר אחד ואם הטיוטה ממש "חרא", אז אפשר שאני אבקש מחיר אחר אז אמרתי לה שתגיד לבוס שלה, שאם מה שהוא כתב סבבה, אני אסתפק ב- 2,000 ש"ח בלבד, אבל אני מודיע מראש שהמחיר יהיה כפול, אם אגלה שהוא כתב חרא של חוזה הבחורה התפוצצה מצחוק וענתה שהיא אוספת בשבילו עוד כמה הצעות, אבל את ההצעה שלי עם החרא היא הכי-הכי תזכור.
עו״ד אלון לב
לפני איזה חודש וחצי חטפתי 250 שקל קנס, באמת לא מוצדק, מעיריית ת״א הנחתי אותו על שולחן העבודה שלי ורק חיכיתי שיהיו לי כמה דקות פנויות, כדי לערער על הדו״ח וללמד את העירייה החצופה לקח, באבי-אבי-אביה הזמן חלף ואיתו התערערה אצלי האמונה ששווה להשקיע בזה דקה ובנתיים והדו״ח התמלא אבק וצחק לי כל בוקר בפרצוף, אז החלטתי לשלם, כדי לא לתת לעירייה את התענוג, לחייב בכפל-קנס הקאתי את הכסף ושילמתי באשראי וכדי שתהיה לי הוכחה, דחפתי את הדו״ח עמוק למגירה, איפה שאני קובר את כל הדוחות המשולמים אממה, מרוב עצבים ומרוב שמיהרתי להיפטר מהגופה, לא שמתי לב, וטרקתי לעצמי את המגירה על היד כוסומו העירייה הזאת. עיריית תל-אביב-יפו
