אתם מוזמנים לקרוא את דבריו המרגשים של נתי וינר, הבעלים של חברת יוניקו, המעסיקה 25 עובדים ומספקת מוצרים לענף המסעדות, המספר בכתבה על 'פיצוץ בועת האשראי בענף' ועל צ'קים חוזרים בהיקף של מיליון שקל וכן את דבריו של דורון שפירא, הבעלים של ביה"ס לטיסה סקייטריפ, על חוסר האפשרות להחליף מקצוע בגיל מבוגר והקשיים שחווה עסק המספק שירותים לקהל צרכנים שמתקשה לממנם בעת הזאת.

משרדנו מלווה מקרוב, לקוחות רבים נוספים, בהתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה ואנו מאחלים לכל ציבור בעלי העסקים, חזרה לשגרה במהרה בימינו.

ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר ynet

כתבה במגזין ממון שישי

הצילומים מתוך מוסף 'ממון שישי' ידיעות אחרונות (8/5/2020)

The post לקוחות משרדנו בראיון על משבר הקורונה במוסף 'ממון שישי' של ידיעות אחרונות appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

נספח זה, נועד לסייע לבעלי הנכסים, המעוניינים להעניק לשוכרים הנחה מדמי השכירות, עקב מגפת הקורונה והשלכותיה.

הנספח מדגיש כי מדובר בהנחה על תנאי, והיא תתבטל במידה והשוכר יפר בעתיד את הסכם השכירות.

כמו כן, הנספח מבהיר, כי מדובר בהנחה חד פעמית בגין מגפת הקורונה, וככל שבעתיד תהא התפרצות נוספת של המגפה, לא יוכל השוכר לבוא בדרישות נוספות למשכיר בגינה.

הנספח אף מדגיש, כי השוכר מוותר על כל טענה אחרת כלפי המשכיר, עקב מגפת הקורונה (כגון כח עליון, סיכול וכו') ואף אם בעתיד יחוקק חוק ספציפי הוראות הנספח יגברו עליו.

משרדנו מייצג בעלי נכסים רבים, ונשמח להעניק גם לכם ייעוץ אישי ופרטני.

רצ"ב הנספח: (להורדה כקובץ וורד – לחץ כאן)

נספח קורונה להסכם שכירות

The post נספח קורונה להסכם שכירות appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

בעלי עסקים רבים מדי, יופתעו לגלות, כי לקוחות שהיו חייבים להם כספים, עוד מלפני מגפת הקורונה, מצויים בקשיים או פשוט מסרבים לשלם את חובם.

בעוד שחלק מהלקוחות החייבים באמת הגיעו לפת לחם, ישנם חייבים רבים, אשר מנצלים לרעה את מגפת הקורונה, ומנסים להשתמט מתשלום חובותיהם שקדמו למגפה.

אחרי גל ביטולי הצ'קים עומד להגיע גל של פשיטות רגל ופירוקי חברות, גל של הברחת נכסים לקרובי משפחה, גל של הסתתרות מאחורי חברות בע"מ ופתיחת חברות חדשות ועוד.

לכן, אנו ממליצים ללקוחותינו ולכלל ציבור בעלי העסקים, לא לחכות ולהתחיל מייד בהכנות לקראת חידוש פעילות מערכת המשפט.

במיוחד עבורכם בעלי העסקים, הכנו 'אסטרטגיית יציאה' מהסגר המשפטי, המורכבת מ- 5 שלבים פשוטים:

1. התמקד ב-20% מהלקוחות החייבים לך 80% מהחובות

ערוך רשימה קצרה של לקוחות, החייבים לך את סכומי הכסף המשמעותיים ביותר והתמקד בהם.

טיפול בחייבים קטנים, עשוי לגזול  ממך זמן וכסף החיוניים כרגע להישרדות העסקית ומומלץ לדחות הטיפול למועד בו יתבהר המצב.

מיקוד דווקא בחייבים הגדולים, יתן לך תוך זמן קצר תמונה עובדתית אמיתית של מצב העסק שלך, האם לעסק שלך יש בכלל יכולת לשרוד את משבר הקורונה או האם כדאי לקבל החלטה מושכלת שלא לפתוח מחדש כלל את העסק (ראה מאמר נפרד בנוגע להחלטה שלא לפתוח מחדש את העסק).

בקצרה אציין, כי אין שום טעם שתפתח מחדש את העסק שלך, תיקח הלוואות חדשות בערבות אישית, תשקיע בעסק דם יזע ודמעות, רק כדי לגלות, בעוד מס' חודשים, שכל מאמציך היו לשווא, וחובך האישי לבנקים, רשויות וספקים רק גדל. לעיתים עדיף, שלא לפתוח כלל את העסק ולשקול פשיטת רגל או פירוק ופתיחת דף חדש נקי מחובות.

הכספים שתגבה דווקא מהחייבים הגדולים, יתנו זריקת מרץ לתזרים העסק שלך ויאפשרו בהמשך אף מימון הליכים כנגד חייבים קטנים יותר.

2. בדוק האם לחייבים הגדולים שלך יש בכלל יכולת פרעון או שכדאי להכיר בחוב כאבוד

אין שום טעם להשקיע זמן וכסף, לרדוף אחרי חייב, שאינו בר-פרעון.

חייב מוגדר כחדל פרעון, במקרה שאין לו תזרים או נכסים לפרוע מהם את החוב.

ככל שחובו של החייב כלפיך גבוה יותר, כך גובר הסיכון, שלחייב אין ולא תהיה יכולת להחזיר את החוב.

יש מספר דרכים לבחון את כושר הפרעון של החייב שלך, לרבות הזמנת דו"ח מידע עסקי, חקירה כלכלית באמצעות חוקר פרטי, שיחה עם ספקים/לקוחות שעובדים עם החייב וכמובן שיחה עם החייב עצמו.

תתפלא כמה מידע אפשר לקבל מהחייב עצמו, אודות מצבו, בשלבים המוקדמים שבטרם פתיחה בהליכים משפטיים. מותר ואף רצוי להקליט ולתעד את השיחה עם החייב, וזאת לשימוש עתידי. כדאי לשאול את החייב שאלות בנוגע לשמות של לקוחות שחייבים לו כספים, רכוש שיש לחייב, תוכניותיו כיצד יפרע את החוב כלפיך ועוד.

כמו כן, חשוב שהחייב יאשר בשיחה (המוקלטת) שהוא מכיר בחוב כלפיך.

אם החייב מסרב למסור מידע על מצבו או מתחמק ממענה לפניות אליו או מתכחש לחובו, חייבת להידלק אצלך נורת אזהרה אדומה לגביו !

אם תגיע למסקנה, כי החייב שלך אינו בר-פרעון, קח בחשבון כי הוא מהר מאוד עשוי להיקלע להליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל או פירוק), וסביר להניח כי בעתיד הרחוק תקבל אחוז נמוך מאוד מחובו כלפיך.

יכול להיות שלך אפילו עדיף, להכניס באופן יזום את החייב להליך חדלות פרעון, וזאת כדי למנוע ממנו להבריח נכסים או כדי להכריח אותו להחזיר לבעלותו נכסים שהבריח או כדי להכיר בחוב כחוב אבוד.

3. שקול הטלת עיקולים דחופים

במידה ובמסגרת הבדיקות המקדימות שערכת, התעוררו אצלך נורות אזהרה בנוגע לחייב, חובה עליך לשקול, לפנות בדחיפות לבית המשפט או להוצאה לפועל, בבקשה להטלת עיקולים מיידיים על נכסי החייב.

יש שורה ארוכה של  צעדים משפטיים שבהם ניתן לנקוט, על מנת למנוע הברחת נכסים, החל מצווי עיקול על כספים בחשבונות בנקים, דרך עיקול נכסי נדל"ן בלשכת המקרקעין צווי איסור דיספוזיציה ביחס לנכסים אחרים וכלה אף בצווי עיכוב יציאה מן הארץ.

פעולות מיידיות שכאלה ניתן לבצע, גם כיום בזמן שיש השבתה במערכת המשפט.

זכור, כי הרבה יותר קל ופשוט למנוע מהחייב מראש להבריח נכסים מאשר לרדוף אחרי החייב בדיעבד ולנסות להחזיר לרשותו נכסים שהבריח.

במקרים רבים, חייב שעוקלו נכסיו, יסכים להגיע לפשרות והבנות בנוגע לתשלום החוב, וזאת בידיעה שאין עוד טעם להתחמק מפרעון החוב.

4. הכן מסמכים וראיות להוכחת החוב

הכן את כל המסמכים שברשותך, המוכיחים את החוב (צ'קים, חוזה, כרטסת הנה"ח, תעודות משלוח, תכתובת עם הלקוח וכו').

בדוק, עד כמה במקרה של עימות עתידי עם הלקוח, יהיה לך קל ופשוט (או קשה ומסובך) להוכיח את חובו של הלקוח כלפיך.

הכנה מוקדמת של מסמכים וראיות, יחסכו לך ולעוה"ד שלך זמן יקר עם פתיחת מערכת המשפט, לצורך קבלת החלטה באיזה הליך משפטי לנקוט.

במידה ותמצא, כי אין בידיך די ראיות להוכחת החוב, תוכל לנצל בקשה לארכה מצד החייב, ולהתנות אותה בחתימתו על המסמכים הדרושים לך לצורך הליך משפטי עתידי או לפחות להקליט אותו בשיחה מודה בחוב כלפיך.

אם אתה מחזיק בידיך צ'ק שנתן לך החייב, ולמרות שהחייב מבקש ממך לדחות את הפקדת הצ'ק בבנק, דע כי אם לא תפקיד את הצ'ק כדי שיחזור, לא תוכל להגישו לביצוע בהוצאה לפועל.

5. טיפ אחרון – היזהר ממתן אשראי חדש ללקוחות

אם פתחת מחדש את העסק שלך והתחלת לעבוד עם לקוחות, הן לקוחות ישנים והן לקוחות חדשים, היזהר מאוד ממתן אשראי חדש ללקוחות בימים אלו.

מגפת הקורונה שינתה לחלוטין את כללי המשחק, וגם עסקים שהיו בעבר יציבים ואמינים, עשויים להתגלות בקרוב כחלולים וחסרי יכולת פרעון, וזאת בין עקב המיתון הצפוי במשק ובין עקב חובות אבודים שחייבים גם להם לקוחותיהם.

עליך להיאבק בדחף שלך, להרים מחדש את העסק ולמכור מחדש ללקוחות באשראי, וזאת גם אם אתה ולקוחותיך הייתם רגילים לעבוד כך בעבר או גם אם יתר המתחרים שלך בשוק עדיין ממשיכים לתת תנאי אשראי מפליגים.

עליך לגלות משנה זהירות, כלפי לקוחות העוסקים בתחומים שסבלו במיוחד מהמשבר, כגון: תעופה, תיירות, אירועים, תרבות, מסעדות וכו'.

כדאי להזמין דו״ח מידע עסקי על העסק ועל בעל העסק ולעקוב באדיקות אחר מצבם, כדי שלא לקרוא בעיתון בדיעבד שהעסק פשט רגל ואין ממי לגבות את החוב. מידע בזמן אמת על הידרדרות במוסר תשלומים של הלקוח שווה זהב.

במידה והלקוח שלך הינו חברה בע״מ הקפד לדרוש ערבות אישית מבעל המניות. סירוב לתת ערבות לחברה אומר למעשה, שבעל החברה עצמו לא מאמין ליציבות החברה שלו במצב הנוכחי הקורונה. אם כך, מדוע שאתה תאמין לחברה שלו?

וודא שיש לך חוזה בכתב עם כל הלקוחות שלך ועדיף גם צ’קים או שטרי חוב בגין חוב פתוח. זה יקל משמעותית על תהליך גביית החוב בעתיד.

יש לך לקוח שחייב לך כסף? נדלקה לך נורה אדומה ביחס לחייב? יש לך ספק לגבי לקוח חדש? פנה מיד למשרדנו.
זו יכולה להיות השיחה שתשאיר את העסק שלך בריא ומוגן מפני אפקט הקורונה.

The post אסטרטגיית יציאה מהסגר המשפטי – גביית חובות עסקיים עם חידוש פעילות מערכת המשפט appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

כבעל עסק, וודאי חלמת על היום בו תסתיים מגפת הקורונה, ותוכל לפתוח מחדש את העסק. לנקות את האבק שהצטבר, להרים כמה טלפונים ללקוחות ולספקים ולחזור להתפרנס 'כרגיל'.

האינסטינקט הבסיסי שלך, כמו כל בעל עסק, זה לקום מוקדם בבוקר, לפתוח את העסק ולעבוד קשה.

הדחף הזה שלך, לקום ולצאת לעבודה 'כרגיל' בעסק, כל כך חזק, עד שאולי אתה מתעלם מן ההזדמנות החד-פעמית בכלל לא לפתוח את העסק מחדש.

חשוב לי להדגיש בפניך, כי לא לפתוח מחדש את העסק, זו הזדמנות חד פעמית. הזדמנות שלא תחזור בקרוב.

יכול להיות 'שאסטרטגיית היציאה' הכי טובה שלך, זה לצאת לגמרי מהעסק הישן.

כיוון שהסיבה לסגירת העסק מלכתחילה הינה החלטת ממשלה שנכפתה עליך וכיוון שניתן בהחלט לתלות את האשם בקריסת העסק במגפת הקורונה, הרי שהזדמנה לך, כבעל עסק, הזדמנות, שלא לפתוח את העסק מחדש, ולהרחיק מעצמך כל אחריות לכך.

זאת, בשונה ממשבר כלכלי אחר אליו נקלע העסק, ובמסגרתו בעל העסק הוא זה שצריך להצטדק  ולהוכיח כי אינו אשם בקריסת העסק, מדוע לא חזה את הקריסה והזהיר את נושי העסק מראש וכו'.

כאן, קריסת העסק הינה מקרה פתאומי, בלתי צפוי, שנכפה עליך כבעל העסק, וסביר שאם לא תפתח מחדש את העסק, לא יחמירו עמך על כך.

דווקא אם תנסה לפתוח מחדש את העסק ולמרות זאת העסק שלך יקרוס, אתה עשוי להכניס את עצמך למצב בו תידרש בעתיד לתת הסברים, מדוע קרס העסק וכן אתה עשוי לחשוף את עצמך לחבות אישית מוגברת לחובות העסק.

רגע לפני שאתה מכניס את המפתח למנעול ופותח מחדש את דלת העסק, עומדות לרשותך כרגע, טענות משפטיות כבדות משקל, כגון 'כח עליון', סיכול, חדלות פרעון שנכפתה וכו'. טענות אלה, עשויות לשמש לך עילה לנקוט בשורה ארוכה של פעולות הרות גורל, כגון ביטול הסכמי שכירות מכבידים, אי תשלום חובות, פיטורי עובדים, אי אספקת שירותים ומוצרים ועוד.

דווקא פתיחת דלת העסק, וניסיון לשקמו, עשויות להעמיד אותך בעתיד מול 'ועדת חקירה'  ולתת דין וחשבון, מדוע אתה נכשלת בהחייאת העסק, מדוע לא עשית מספיק להצלתו ועוד.  סביר שבכל מקרה תשאל, 'למה לא ניסית להציל את העסק' אבל דומני, כי יהיה הרבה יותר קל להגן על בעל עסק שכלל לא פתח את העסק מאשר על בעל עסק שניסה לפתוח את העסק מחדש וכשל.

לכן, חשוב מאוד לי מאוד שתבין את כל המשמעויות של פתיחה מחדש של העסק 'הישן', כדי שתשקול היטב, האם כדאי לך בכלל לעשות זאת.

הסיכון שבפתיחה מחדש של  העסק הישן בחוסר הודאות של העולם החדש

פתיחתו מחדש של העסק הישן, עם ההוצאות הישנות, בעולם החדש, הינה לא פחות מדרמטית.

יש לנו כרגע מעל מיליון שכירים מובטלים ללא מקור הכנסה יציב וכמות עצומה של עצמאים בקשיים, בדיוק  כמוך, שאותם אף אחד לא סופר (תרתי משמע).

הסיוע הממשלתי לעסקים עקב מגפת הקורונה שואף לאפס.

לקיחת הלוואות לצורך החייאת העסק, כרוכות בתשלום עמלות וריביות, שפוגעות ברווחיות עוד יותר.

גם אם תצליח להתייעל ולהקטין הוצאות, רובן המכריע של ההוצאות הישנות לא ישתנה. דמי שכירות, ארנונה, שכר עובדים וכו', הכל ימשיך לרדת. להוצאות הישנות יצטרפו הוצאות חדשות, בגין ריבית על הלוואות חדשות, תו סגול, ועוד.

אני בטח לא צריך לספר לך, שלנהל  עסק עצמאי במדינת ישראל, הוא משימה קשה, גם בימים רגילים.

מי כמוך מכיר את עודף הבירוקרטיה והרגולציה, המיסוי ממשלתי והעירוני הכבד, התחרות המקומית והבינלאומית העזה, הזכויות המופרזות לעובדים, הריבית המופרזת לבנקים ועוד. כל אלו לא עומדים להשתנות בקרוב.

קח בחשבון, שחלק גדול מהחובות שחייבים לך לקוחות עבר, בגין שירותים או מוצרים שספקת לפני משבר הקורונה לא יפרע עקב המצב (הנחות/פשיטות רגל וכו') וגם אשראי חדש, שתיאלץ לתת ללקוחות שלך, הוא אשראי שקיים חשש רב – הרבה יותר מעבר – שלא תזכה לגבות חזרה.

כלומר כל נתוני הפתיחה והאינדיקטורים פועלים לרעתך וגם אם לפני מגפת הקורונה העסק הישן שלך היה רווחי, סביר להניח שבעולם החדש שנוצר, שולי הרווח להם היית רגיל בעסק הישן, אינם קיימים עוד.

כלומר, פתיחתו מחדש של העסק הישן, בעולם החדש, כרוכה בסיכון אדיר. אנו שרויים בתקופת אי וודאות כלכלית ורפואית. אף אחד אינו יודע מתי תהיה התפרצות מחודשת של המגפה, מתי יוטל מחדש סגר, מה יהיה מצב המשק ביום שאחרי וכו'.

אם פתחת מחדש את העסק הישן שלך, כשאתה כבר יודע שיש כל כך הרבה חוסר וודאות באוויר, לא תוכל בעתיד לטעון, כי לא ידעת או לא צפית את המשך ההתרחשויות שיקרו, חריגות ככל שיהיו. איבדת למעשה את ההזדמנות היחידה שהיתה לך לטעון שלא צפית את המצב ומרגע זה ואילך, מלוא הסיכון, לכל מה שיקרה, חריג וחמור ככל שיהיה  – יונח על כתפיך.

תמיד תזכור, כי  גם אם תצליח לשקם את העסק הישן – יבואו מייד 'השותפים' ממס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וייקחו לך כחצי מהרווח. לכן, כל סיכון שאתה לוקח בפתיחתו מחדש של העסק, הוא 100% שלך אבל ברווח אתה שותף רק ב- 50%. נחמד, לא?!

עסק ב-'טוטל לוסט' לא מתקנים אלא מחליפים

אז תהיה רגע ישר עם עצמך, ותחשוב טוב טוב. האם במצב החדש שנכפה עליך, העסק הישן שלך הוא 'טוטל לוסט'? האם יש סיכוי סביר, שלמרות כל מה שתעשה, כבר לא תצליח להציל אותו?

אם זה המצב, כל מה שתעשה בקרוב, רק יחמיר את מצבך.

אם אתה בעל שליטה בחברה בע"מ, ואין לך יותר מדי ערבויות אישיות – מצבך הרבה יותר טוב מעצמאי שקיבל 6,000 שקל מהמדינה אבל אחראי אישית לחובות עתק.

תחשוב, שכל צעד שאתה עומד לעשות, מהיום והלאה, עתיד להיבחן בשבע עיניים, ברגע שהעסק שלך יקרוס. המשכת בהמשך השכירות? המשכיר ידרוש ממך להשלים את החוזה עד תום וסביר שאתה ערב אישית לחוזה. החזרת לעבודה עובדים? לפטר אותם הולכת להיות משימה לא פשוטה ויקרה, עם חבות אישית אפשרית במקרה ולא יהיה לך מאיפה לשלם להם את מלוא זכויותיהם (שלא לדבר על פיטורי עובדת בהיריון וכו').  נתת לספק צ'ק עתידי? אוי ואבוי לך אם לא תוכל לכבדו בעתיד. אם לקחת הלוואה חדשה בערבות אישית – אתה כבר מבין לבד שבעצם הגדלת עוד יותר את הבור.

כל הלוואה חדשה שתיקח, כל עובד שתחזיר לעבודה, כל רגע שאתה ממשיך לעשות שימוש במושכר – רק מגדילים ומעצימים את היקף החוב ואת החבות האישית שלך.

אין שום טעם לעבוד כחמור, רק כדי לשלם מיסים, ריביות וחובות, שנגרמו שלא באשמתך.

לכן כל דקה שאתה עובד כדי להציל עסק שנדון למוות, היא דקה שאתה מפסיד בלפתוח דף חדש לעצמך ולמשפחתך.

אז איך פותחים דף חדש?

לכל בעל עסק מתאים 'דף חדש' שונה.
ההחלטה תלויה בהיקף החבות האישית של בעל העסק לחובות העסק הקורס, היקף נכסיו האישיים של בעל העסק, תוכניותיו לעתיד וכו'.

לעיתים פתיחת דף חדש, פשוטה מאוד וכרוכה בהחלטה בלבד.

לעיתים, הדבר דורש הקמת חברה בע"מ חדשה.

אם אפשר להגיע להסדר הוגן עם הנושים מה טוב, אחרת לעיתים אין מנוס מנקיטה בהליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל/פירוק).
בחלק מהמקרים אפשר ורצוי להמשיך ולעבוד בדיוק באותו תחום ובאותו מקום. לעיתים עדיף להתרחק ולפתוח עסק חדש לחלוטין או לעבור לעבוד כשכיר לתקופה.
אבל הכי חשוב להבין, שהעסק נועד לפרנס את בעליו ולא להיפך ובעולם החדש שנוצר, רגע לפני שפותחים מחדש את העסק הישן, לנשום, לחשוב ורק אז להחליט.

נשמח לייעץ גם לך, מהי 'אסטרטגיית היציאה' הטובה ביותר עבורך.

אלון לב, עו"ד

The post אל תפתח מחדש את העסק הישן בלי לבדוק מהי 'אסטרטגיית היציאה' הכי טובה בשבילך appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.

חלק מהדיירים הסרבנים, הינם שוכרי משרדים ודירות וחלקם הינם בעלי הנכסים עצמם, אשר מחמת המצב, החליטו (או נאלצו) להפסיק לשלם את דמי הניהול ביחס לתקופה בה הוטל סגר ונמנע מהם שימוש רגיל ותקין בנכס.

עם כל הסימפטיה למצבם הקשה של ציבור העצמאים בישראל, הרי שדמי ניהול שונים מהותית מתשלומים רבים אחרים, כגון דמי שכירות, מס הכנסה ואפילו מע"מ.

דייר המשתמט מתשלום דמי ניהול, מעמיס למעשה את נטל התשלום, על כתפי יתר הדיירים בבניין וחי כ-'פרזיט' על גבם של הדיירים המשלמים דמי ניהול כסדרם.

תחזוקת מגדלי המשרדים והמגורים נמשכה, גם בתקופת הקורונה, וזו היתה כרוכה בהוצאות נכבדות, אשר לא עצרו לרגע. החל מתשלום חשמל למערכות המשותפות של הבית (מעליות, תאורה, מיזוג אוויר וכו'), דרך תשלום שכרם של עובדי הבניין (מנקים, שומרים, אנשי תחזוקה וכו') וכלה בהוצאות חשובות אך נסתרות מן העין (תחזוקת מערכות בטיחות, ביטוח וכו').

גם בבניינים אשר הפחיתו את רמת התחזוקה, כדי להביא לחיסכון בדמי ניהול, עדיין מדובר בחיסכון קטן יחסית ושאינו יכול לעולם להביא לביטול מוחלט של דמי הניהול.

דיירים רבים שוגים בחושבם, כי ידיהן של חברת הניהול ונציגות הדיירים קשורות ולכן 'לית דין ולית דיין וכל דאלים גבר'.

ניתן בהחלט לפתוח תביעות כנגד דיירים סרבנים ויותר מכך, ניתן גם לנתק באופן חד צדדי שירותים המסופקים לנכסיהם, כגון מיזוג אוויר, חשמל וכד'.

עוד יש לזכור, כי במידה ומסה קריטית של דיירים, יפסיקו לשלם דמי ניהול, הדבר יביא באופן מיידי, להפסקה מוחלטת של פעילות חברת הניהול ועימה לכאוס ואנרכיה בבניין. במצב שכזה, יפגע אנושות תפקודו התקין של הבניין, שוכרים ינטשו (ובצדק) את הנכסים וערכם של הנכסים יפגע מהותית.

חברת ניהול אינה בעלת 'כיס עמוק', ואינה יכולה לממן מכיסה את ההוצאות הכרוכות באחזקת הבניין ולפיכך באחריות הדיירים, לטובתם הם, לשלם את דמי הניהול במלואם ובמועדם.

בשונה מגביית חובות רגילים, הרי שחוב דמי ניהול נוצר, עקב נכס מקרקעין (משרד, דירה וכו') וחוב שלא ישולם, יכול להביא בעתיד להליכי עיקול וכינוס נכסים על הנכס עצמו.

בעל נכס יכול בהחלט לגלות סימפטיה ולהעניק הנחה ואף פטור לשוכר שלו מדמי השכירות, אולם אינו מוסמך לגעת בדמי הניהול או לקזז מהם מאומה.

ככל ושוכר הנכס לא ישלם את דמי הניהול, הרי שהחובה לפי החוק בתשלום דמי הניהול, חלה בראש ובראשונה על בעל הנכס עצמו ולפיכך, כל הנחה או הקלה שיתן לשוכריו, תצא לבסוף מכיסו שלו.

* גילוי נאות: משרדנו מייצג עשרות חברות ניהול, המנהלות את מרבית מגדלי היוקרה (מגורים ומשרדים) באזור תל-אביב והמרכז.

The post גביית דמי ניהול מלאים מדיירים בגין תקופת מגפת הקורונה appeared first on משרד עורכי דין אלון לב ושות'.