משרד עורכי דין אלון לב ושות' https://thelaw.co.il עורך דין מסחרי | תביעה והגנה בבתי משפט | הוצאה לפועל | פטור ממס הכנסה Sun, 21 Jun 2026 05:02:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0 https://thelaw.co.il/wp-content/uploads/2021/12/cropped-icon-32x32.png משרד עורכי דין אלון לב ושות' https://thelaw.co.il 32 32 זכייה בפסק דין בסך 613,911 ש"ח נגד דייר סרבן https://thelaw.co.il/2026/06/21/%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9a-613911-%d7%a9%d7%97-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f/ https://thelaw.co.il/2026/06/21/%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9a-613911-%d7%a9%d7%97-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f/#respond Sun, 21 Jun 2026 04:55:31 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60455

 לפני כמה חודשים טובים, פנו אלינו מחברת הניהול של בניין משרדים מכובד ובקשו מאיתנו עזרה דחופה

מערכת מיזוג האוויר של הבניין כמעט קרסה וכדי לתקן את המערכת צריך להשקיע כמה מיליונים טובים, שאין בקופה 

רוב הדיירים שלחו יד לכיס ושילמו, כי בלי מזגן אפשר לסגור את הבאסטה וללכת לים, אבל כמה דיירים החליטו לא לשלם שקל, יצרו בור תקציבי של מיליון שקל ועצרו את העבודה 

אחד אחרי השני, גררנו אותם למפקחות על המקרקעין בת"א, וכל אחד מהם ניסה להמציא תירוץ, למה דווקא לו מגיעה הנחה, אבל אנחנו התעקשנו, שכל הדיירים ישלמו 100% מהעלות, אחרת אין פשרה 

המפקחות על המקרקעין הבינו את דחיפות העניין ועשו כל שביכולתן על מנת לברר את התביעות בצורה הכי יעילה, והרבה בזכותן רוב התיקים שניהלנו כבר נגמרו 

כולל פסק דין טרי הבוקר, על 613,911 ש"ח, שזה 100% מסכום התביעה

עכשיו אפשר להדליק מזגן

]]>
https://thelaw.co.il/2026/06/21/%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%9a-613911-%d7%a9%d7%97-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f/feed/ 0
תביעה קבוצתית מטעם עשרות רוכשי דירות בפרוייקט "מחיר למשתכן" https://thelaw.co.il/2026/06/17/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91/ https://thelaw.co.il/2026/06/17/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91/#respond Wed, 17 Jun 2026 05:05:36 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60426

קשה להסביר במילים, עד כמה הוצאה פתאומית של עשרות אלפי שקלים, יכולה למוטט משפחה צעירה עם ילדים, בדיוק ברגע הגורלי, של קניית דירה

זה בדיוק מה שקרה לעשרות זוכים בהגרלה של פרוייקט 'מחיר למשתכן', שפתאום החברה הקבלנית שבונה את הפרוייקט, החליטה לדרוש מהם תוספת ענקית, עבור הדירה

הדיירים זכו בהגרלה, חיכו כמה שנים טובות עד שיזמינו אותם לחתום על חוזים, ואז הופתעו שהחברה החליטה לייקר להם את כל הדירות, בכמה עשרות אלפי שקלים לדירה !

למרות שמחירי הדירות במכרז היו ידועים מראש, החברה הקבלנית הרשתה לעצמה, להצמיד את מחירי הדירות למדד, ביחס לתקופה שלפי חתימת החוזה

חשוב להבין, שבמכרזים מסוג 'מחיר למשתכן' אסור לחברה הקבלנית להצמיד את המחיר למדד, אלא אם היא מוציאה "היתר בניה מלא" ומתחילה לבנות את הפרוייקט, ואילו כאן החברה הוציאה היתר בנייה חלקי שבוטל, והעבודות בשטח נעצרו למשך חודשים רבים

אז הבוקר הגשנו לבית המשפט תביעה קבוצתית, בהיקף של מיליוני שקלים, כדי להחזיר את הכח והצדק והכסף, בחזרה לידיים של הדיירים

נקווה לטוב.

]]>
https://thelaw.co.il/2026/06/17/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91/feed/ 0
גם כשדייר סרבן מסרב לחתום בצדק עדיין לוקחים לו את הדירה https://thelaw.co.il/2026/05/20/%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%95/ https://thelaw.co.il/2026/05/20/%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%95/#respond Wed, 20 May 2026 12:43:50 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60245
השבוע התפרסמו שני פסקי-דין שכאילו "מטלטלים" את עולם ההתחדשות העירונית
 
לפני שבוע כב' השופט גלעד הס פסק 150,000 ש"ח לדיירת סרבנית והבוקר כב' השופטת לימור ביבי פסקה 650,000 ש"ח לדייר סרבן אחר
 
לכאורה, ניצחון גדול לדיירים הסרבנים והפסד צורם ליזמים וליתר הדיירים, נכון ? אז לא נכון !
 
המציאות המרה ששני פסקי-הדין הללו חושפת, היא מציאות של יזמים דורסניים, ממש קבלני חתימות, שלא רואים בעיניים, מתחילים לקדם פרוייקטים ואשכרה קובעים עובדות בשטח
 
הם מחתימים עם חיוך את כל מי שמסכים לחתום ואז מאיימים בתביעות על כל מי ששואל שאלות, וכמובן שנותנים לכולם איזה 12 מ"ר מסכנים, בלי לבדוק מה באמת מגיע למי, ומשלשלים את כל ההפרש לכיסם
 
בסוף, אם פעם באף פעם נשאר איזה אגוז אחד קשה, אחד לא פראייר שלא מפחד מתביעות ויכול לממן עו"ד פרטי, הם מגישים נגדו תביעת 'דייר סרבן' ועל הדרך עושים לו שיימינג מול כל השכנים
 
היזמים בעצמם לא יכולים לתבוע, כי מי הם בכלל, אז הם שמים מקדימה שכנים אחרים בבניין וכמובן בוחרים בשבילם איזה עו"ד כריש צמא-דם, וככה הם באים לבית המשפט, מבקשים חותמת כשרות, ואומרים לשופט, או שתאשר או שהפרוייקט קורס….
 
והשופט, רועדת לו היד, אבל הוא לא אומר סטופ-כדור-הארץ, אלא חותם, מאשר לקחת את הדירה ופוסק כמה שקלים לדייר העאלק סרבן
 
הבן-אדם הוציא מכיסו הפרטי עשרות אלפי שקלים על עורכי-דינים ועל שמאים, ושנים לא ישן בלילה, כי איימו עליו במיליונים, וכרישים חקרו אותו בבית משפט ואולי הוא גם רב עם אשתו, למה הוא לא חותם כמו כולם, ובסוף מהפיצוי הזה הוא עוד משלם אחוזים, אז מה כבר נשאר לו ביד, מה ?!
 
ומי המרוויחים הגדולים מכל העניין ?! נכון מאוד, היזמים, שלא ראו בעיניים וקידמו את הפרוייקט גם בלי הסכמות, וסחטו מדיירים חתימות בגרושים, ושישלשלו מיליארדים לכיס וכל העלויות של המשפט זה בשבילם בכלל הוצאה מוכרת, אז למי אכפת ?!
 
2 פסקי-דין, לגבי 2 דיירים, מתוך איזה 1,000 בניינים ו- 150,000 בעלי דירות ישנות שעברו עד היום בצנרת…
 
טיפה בים.
]]>
https://thelaw.co.il/2026/05/20/%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a6%d7%93%d7%a7-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%95/feed/ 0
בעלי דירות גדולות בפרוייקט פינוי-בינוי או תמ"א ? תפסיקו לחתום כמו כבשים ! https://thelaw.co.il/2026/05/13/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95/ https://thelaw.co.il/2026/05/13/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95/#respond Wed, 13 May 2026 08:52:47 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60233 מהיום בית המשפט נותן לכם 'גב' וקובע, שמי שיש לו דירה יותר 'שווה' מגיעה לו בפרוייקט תוספת יותר גדולה ומותר לסרב לחתום עד שלא מקבלים את כל מה שמגיע

די חלאס, נגמרו הזמנים שדירה של 60 מ"ר ודירה של 120 מ"ר, קיבלו תוספת של 12 מ"ר אותו הדבר. מהיום, דירה גדולה בפרוייקט של הריסה ובניה, רק מעצם היותה יותר גדולה, זכאית ליותר !

ושלא ינפנפו לכם בזה שהיזם סגר עם העירייה 12 מ"ר תוספת אחידה לפי תקן 21, כי זה לא נוגע לכם בכלל וזאת לגמרי בעיה של היזם

אז מה צריך לעשות ?

קודם כל, צריך להבין איך אתם שונים מאחרים ? מה יש לכם ביד שאין לאחרים בפרוייקט ? אולי הדירה שלכם יותר גדולה מאחרים, אולי הבניין שלכם יותר חדיש מיתר הבניינים בפרוייקט, אולי בכלל יש לכם פנטהאוז או דירת גן ? כל הדברים האלו הם סימן, שכנראה יש לכם יותר רכוש משותף ויותר זכויות בנייה מאחרים, וכאן נמצא הכסף הגדול

האם אפשר לבדוק את זה לבד ? כן !

לא להתעצל, לשלם 18 ₪ להוציא און-ליין נסח טאבו מרוכז של הבניין ולהסתכל (מספיק שיודעים מה כתובת הדירה והאתר מאתר לבד את הגוש והחלקה), לשלם 39 ₪ ולהזמין או-ליין את כל התיק של הבית המשותף ולקרוא מה כתוב בתקנון המוסכם, לחפש בחינם ברשת את תיק הפינוי-בינוי ולקרוא מה כתוב בחוות-דעת השמאי ובטבלאות האיזון והחלוקה

כל דבר קטן, יכול להוכיח שהדירה שלכם שונה מיתר הדירות בפרוייקט ולהצדיק את הדרישה, שלכם מגיע יותר !

תכל'ס אז מה יוצא מכל זה ?

אם הדירה שלכם באמת יותר 'שווה' מהאחרות ואם הפרוייקט הוא הריסה ובנייה מחדש, העצה שלי היא לא להסכים אוטומטית לקבל אותו דבר כמו כולם ולבדוק טוב טוב, מה מגיע לכם באמת

זה יכול להסתכם בתוספת מטראז' משמעותית לדירה החדשה, זה יכול להיות מתורגם למאות אלפי שקלים שמגיעים לכם בנוסף לדירה הסופית ואולי אפילו, מגיע לך 2 דירות במקום אחת, לך תדע….

רוצים שנבדוק מה באמת מגיע לכם ? דברו איתנו ונעמוד לרשותכם !

להלן פסק-הדין החדש של כב' השופט גלעד הס, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כולל מירקורים והדגשות, שכל מה שחשוב לדעת (עצה שלי, תתחילו לקרוא ישר מעמוד 20) –

 

]]>
https://thelaw.co.il/2026/05/13/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95/feed/ 0
גניבת זהות : כך הצלנו חברה מ"עוקץ" והשבנו לה את הזהות שנגנבה בתוך שבועיים https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/ https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/#respond Thu, 16 Apr 2026 05:36:13 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60209

בעידן הדיגיטלי, איומי הסייבר וההונאה אינם עוצרים בפריצה למיילים; הם חודרים ללב המרשמים הממשלתיים. מקרה דרמטי שטופל לאחרונה במשרדנו ממחיש כיצד גניבת זהות של בעלי מניות יכולה להוביל לשיתוק מוחלט של עסק משגשג, וכיצד ליטיגציה מסחרית אגרסיבית ויצירתית יכולה להציל את המצב בזמן אמת.

         העוקץ: השתלטות עוינת במרחב הדיגיטלי

הסיפור החל כאשר בעלי מניות בחברה וותיקה ופעילה גילו לחרדתם כי זהותם נגנבה. באמצעות זיוף מתוחכם וניצול פרצות במערכת ההזדהות הממשלתית, הצליחו מתחזים לבצע פעולה בלתי נתפסת: שינוי מרשם המניות והדירקטורים ברשם החברות.

בתוך רגע, הבעלים החוקיים נמחקו מהרישום, ובמקומם נרשמו אנשי קש. המטרה של "העוקץ" הייתה ברורה – ניצול המוניטין של החברה כדי להוציא חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים חדשים, תוך ניצול שיטת "חשבונית ישראל".

        השיתוק: מודל "חשבונית ישראל" ככלי נשק

עם כניסת הרפורמה של רשות המיסים, חברה שאינה יכולה להנפיק "מספר הקצאה" (חשבונית ישראל) אינה יכולה לתפקד. ברגע שרשות המיסים זיהתה פעילות חשודה של המתחזים, היא חסמה באופן מיידי את היכולת של החברה להנפיק חשבוניות.

המשמעות הייתה הרסנית: לקוחות החברה לא יכלו להעביר תשלומים, ספקים עצרו אספקה, והחברה, שהעסיקה עשרות עובדים, עמדה על סף קריסה מוחלטת בתוך ימים בודדים.

        האסטרטגיה המשפטית: צו עשה זמני – הסעד הדרמטי

כאשר הלקוחות הגיעו למשרדנו, הבנו שצו מניעה רגיל לא יספיק. בעוד שצו מניעה נועד "להקפיא" מצב קיים, כאן המצב הקיים היה מעוות – המניות כבר היו רשומות על שם המתחזים. היינו זקוקים לשינוי אקטיבי ומיידי.

הכנו את הקרקע באמצעות סדרת פעולות מקיפה ונמרצת, שכללה פנייה למערך הסייבר הלאומי, פנייה למשטרת ישראל, שכירת שירותי חוקר פרטי, איתור הגורם שאליו לכאורה הועברו המניות ("הקוף"), הקפאת מצב מול רשם החברות כדי למנוע המשך גלגול המניות הלאה, סגירת מעגל מול רשות המיסים, גיוס רואה החשבון של החברה למסירת עדות בפרשה ועוד פעולות נוספות נסתרות, על סמך ניסיוננו רב השנים.

הדבר שהדהים אותנו במהלך הטיפול, היה האדישות המוחלטת לה זכינו, מאת כל גופי האכיפה במדינת ישראל, אשר גילו חוסר עניין מובהק, לסייע לאזרח במצוקה, אפילו שמשמעות הדבר היתה קריסת עסק משגשג, פיטורי עשרות עובדים ונזק אדיר לקופת המדינה.

מייד עם סיום הכנת הקרקע, הגשנו תובענה בסעד הולם לבית המשפט המחוזי ובמקביל נקטנו בצעד משפטי נדיר: הגשנו לבית המשפט בקשה לצו עשה זמני.

מדובר בסעד דרמטי שבו בית המשפט מתערב באופן פעיל עוד לפני בירור התביעה לגופה ועוד לפני שנשמעות טענות מטעם הצד השני. טענו בפני בית המשפט כי השארת הרישום השגוי על כנו תביא לחיסולו של העסק בטרם יסתיים ההליך המשפטי.

         הניצחון: החזרת השליטה בלו"ז בלתי אפשרי

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתנו והוציא צו עשה מיידי המורה לרשם החברות להחזיר את רישום המניות על שם הבעלים המקוריים.

        התוצאות היו מהירות ומכריעות:

  • תיקון הרישום: המניות הושבו לבעליהן החוקיים תוך ימים ספורים.

  • פתיחת החסימה: עם תיקון הרישום, פנינו באופן מיידי לרשות המיסים. המערכת עודכנה, החסימה הוסרה, והחברה קיבלה מחדש את היכולת להנפיק מספרי הקצאה וחשבוניות.

  • הצלת העסק: בתוך כשבועיים בלבד מרגע הפנייה למשרדנו, החברה חזרה לפעילות מלאה, מנעה את סגירתה והבטיחה את המשך פרנסת עובדיה.

       סיכום ומסקנות

מקרה זה מדגיש כי מול איומי גניבת זהות תאגידית, אין תחליף לתגובה משפטית מהירה ועוצמתית. הבנה עמוקה בליטיגציה ובממשקי הרשויות הדיגיטליים היא קריטית להגנה על נכסים עסקיים.


חוששים שביצעו שינויים לא מורשים בחברה שלכם? נתקלתם בחסימה פתאומית של רשויות המס או ברשם החברות?

אל תחכו שהנזק יהיה בלתי הפיך. משרד עו"ד אלון לב עוסק בטיפול במקרי חירום משפטיים, הגנה על בעלי מניות וליטיגציה מסחרית מורכבת. פנו אלינו עוד היום לייעוץ מקצועי והגנה על העסק שלכם.

]]>
https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/feed/ 0
מדריך מקיף לסימני מסחר: הגנה משפטית, רישום ואסטרטגיה עסקית https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/ https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/#respond Sun, 12 Apr 2026 12:28:48 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60025

בעולם העסקי התחרותי של ימינו, היכולת של צרכן לזהות את מקור המוצר או השירות היא נכס כלכלי יקרה מפז. סימן המסחר הוא הכלי המשפטי המרכזי המאפשר לעסקים לבדל את עצמם, להגן על המוניטין שלהם ולמנוע הטעיה בשוק. מאמר זה יסקור לעומק את עולם סימני המסחר בישראל, החל מהגדרות היסוד ועד לפירוט עלויות הרישום.

         מהו סימן מסחר ומה תפקידו בשוק?

על פי סעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, סימן מסחר מוגדר כאותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים (או צירופם), בין אם בשני ממדים ובין אם בשלושה. סימנים אלו משמשים, או מיועדים לשמש, אדם בקשר לטובין שהוא מייצר או סוחר בהם, או בקשר לשירותים שהוא מעניק.

המטרה המרכזית של סימן המסחר היא כפולה: ראשית, לסייע לצרכן להבחין בקלות בין מוצרים ושירותים שונים ולזהות את מקורם (כפי שנקבע בעש"א 1477-12-22 הוצאת הקיבוץ המאוחד נ' מדינת ישראל). שנית, הסימן נועד להגן על השקעתו של בעל העסק ולמנוע מצב בו מתחרים ירכבו על המוניטין שצבר.

        מה ההבדל המהותי בין סימן מסחר רשום לסימן שאינו רשום ?

בעוד שניתן לעשות שימוש בסימן מסחר גם ללא רישומו הרשמי, ההגנה המשפטית הניתנת לסימן לא רשום היא מצומצמת משמעותית. רישום סימן מסחר מקנה לבעליו זכות שימוש ייחודית ומונופול על הסימן, ובכך הוא למעשה "מופקע" מנחלת הכלל לטובת בעליו (עש"א 38136-03-20 Vanguard Trademark Holdings).

ההגנה על סימן רשום חזקה יותר ואינה תלויה תמיד בהוכחת חשש מהטעיה, במיוחד כשמדובר בסימנים מוכרים היטב רשומים. הרישום מעניק ודאות משפטית, מאפשר הגשת תובענה על הפרה לפי סעיף 57 לפקודה, ומתמרץ את היצרן להמשיך להשקיע באיכות המוצר (ע"א 3425/17 Nestle נ' אספרסו קלאב).

        סוגי סימנים הכשירים לרישום: מעבר למילים ולוגואים

הגדרת "סימן" בפקודה היא רחבה ומאפשרת לרשום מגוון רחב של אלמנטים מזהים:

  • מילים ולוגואים: הסוגים הנפוצים ביותר לזיהוי מותג.

  • צורות תלת-ממדיות: ניתן לרשום אריזות או את צורת המוצר עצמו, בתנאי שרכשו אופי מבחין משימוש בפועל ואינם בעלי תפקיד פונקציונלי בלבד (ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס).

  • צלילים: קיימת אפשרות עקרונית לרישום צלילים (לדוגמה, שאגת האריה של MGM).

  • עיצוב חנות: במקרים מסוימים, גם עיצוב פנים ייחודי (כמו חנויות Apple) עשוי לזכות להגנה.

  • צבעים: סימן יכול להיות מוגבל לצבע מסוים, דבר המשפיע על בחינת האופי המבחין שלו.

חשוב לציין כי בנוגע לריחות וטעמים, קיימים קשיים פרקטיים ביכולתם לאותת לצרכן על מקור המוצר ביעילות, אם כי האפשרות נדונה בפסיקה.

        מה הבחנה בין סימן מסחר לשם מסחרי ?

למרות שלעיתים נעשה שימוש במונחים אלו כמילים נרדפות, קיימת הבחנה מסוימת. "שם מסחר" מתייחס לרוב לסימן המורכב ממילים המזהות את העסק. סעיף 12 לפקודה קובע כי הרשם רשאי לפסול לרישום סימן הזהה לשמו של אדם אחר או לעסקו, אם הדבר עלול להטעות את הציבור או להוביל לתחרות בלתי הוגנת (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב).

         סימנים שאינם כשירים לרישום: מגבלות והגנות

לא כל סימן ניתן לרישום. פקודת סימני המסחר מונה שורה של סייגים שנועדו להגן על האינטרס הציבורי ועל חופש התחרות:

  1. חוסר אופי מבחין: סימן שאינו מאפשר להבדיל בין מוצרי בעל הסימן לאחרים.

  2. סימנים תיאוריים וגנריים: מילים המתארות ישירות את מהות הטובין או איכותם (כמו "תירוש" למיץ ענבים או "Coffee to go" לקפה). סימנים גנריים לא יזכו להגנה כלל, בעוד סימנים תיאוריים עשויים להירשם רק אם רכשו אופי מבחין משמעותי משימוש (עש"א 1477-12-22 הקיבוץ המאוחד).

  3. הטעיה ותקנת הציבור: סימנים שעלולים להטעות לגבי מקור המוצר או סימנים הפוגעים במוסר.

  4. דמיון לסימנים קיימים: סימן הזהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן רשום אחר באותו הגדר טובין.

  5. שמות משפחה וציונים גאוגרפיים: ככלל, שם משפחה אינו כשיר לרישום (סעיף 11(11)), שכן הוא נתפס כשייך לכלל הנושאים אותו שם, אלא אם הוצג בדרך מיוחדת או רכש אופי מבחין (עמיר פרידמן, סימני מסחר).

        רישום סלוגנים וסימנים מיוחדים

סלוגן (סיסמה שיווקית) ניתן לרישום כסימן מסחר אם הוא משמש לזיהוי הטובין ובעל אופי מבחין. עם זאת, סיסמאות שיווקיות מופשטות שנועדו לקידום בלבד ללא זיקה ברורה למוצר (כמו הדוגמה "No Guts, No Story") עשויות להידחות.

באשר לצבעים וצורות מוצר, הרישום אפשרי תחת מגבלות. צורת מוצר תיחשב כשרה לרישום רק אם רכשה אופי מבחין נרכש (ולא מולד), ובתנאי שאינה פונקציונלית או אסתטית במהותה (ע"א 11487/03 August Storck KG).

       תהליך הרישום ולוחות זמנים

הליך הרישום מתחיל בהגשת בקשה לרשות סימני המסחר. לאחר בחינה מהותית של הכשירות, אם הבקשה מתקבלת, היא מפורסמת ברשומות. פרסום זה פותח חלון של שלושה חודשים להגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים. במידה ולא הוגשה התנגדות (או שהתנגדות נדחתה), הסימן נרשם בפנקס. תאריך הרישום נחשב רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה (עמיר פרידמן, סימני מסחר).

        מה העלויות הכרוכות ברישום סימן מסחר ?

רישום סימן מסחר כרוך בתשלום אגרות קבועות לפי תקנות סימני המסחר, 1940 (המחירים נכונים לשנת 2026):

  • הגשת בקשה לסוג טובין אחד: 1,904 ש"ח.

  • כל סוג טובין נוסף באותה בקשה: 1,432 ש"ח.

לסיכום, סימן מסחר הוא נכס אסטרטגי המעניק ביטחון משפטי וערך כלכלי למותג. הבנת הדקויות שבין סימן תיאורי למבחין, והיכרות עם הליכי הרישום, הן קריטיות לכל בעל עסק המבקש להגן על המוניטין שלו בשוק המודרני.

למשרדנו ניסיון רב ברישום סימני מסחר, בקשת רחבה של תחומים ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך רישום מהיר ויעיל של סימן מסחר.  

]]>
https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/feed/ 0
הוספת ממ"ד בבית משותף 2026: המדריך המלא להתמודדות עם דיירים סרבנים והליכים משפטיים https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%93-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-2026-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e/ https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%93-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-2026-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e/#respond Sun, 12 Apr 2026 10:46:55 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60013

 

המציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת שאגת הארי, שינתה ללא היכר את תפיסת המגורים של כולנו. מטחי הטילים הבלתי פוסקים והאזעקות שהפכו לשגרת יומם של מיליוני ישראלים, חשפו פער קריטי בבניינים הוותיקים: היעדר מיגון דירתי תקני.

כיום, בניית ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) אינה עוד "מותרות" או "הרחבת דירה" סטנדרטית – היא צורך קיומי מציל חיים. עם זאת, בבתים משותפים רבים, הדרך לביטחון רצופה במכשולים משפטיים ובהתנגדויות מצד שכנים. במאמר זה נסקור לעומק את הפרוצדורה המשפטית להוספת ממ"ד, את הזכויות שלכם מול המיעוט המתנגד ואת הכלים שמעמיד החוק לרשותכם.


       1.  המהפכה בחוק המקרקעין: איזה רוב באמת צריך?

בעבר, הרחבת דירה דרשה הסכמה גורפת וקשיחה. אולם, המחוקק הישראלי, מתוך הבנת דחיפות המיגון, יצר מסלול ירוק וייחודי לבניית מרחבים מוגנים.

          הרוב המופחת לבניית ממ"ד/ממ"ק

על פי סעיף 71ב(א)(1) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, החלטה על הרחבת דירה לשם בניית ממ"ד או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) דורשת הסכמה של 60% בלבד מבעלי הדירות בבית המשותף.

זהו הבדל משמעותי לעומת הרחבת דירה רגילה (הדורשת 75% מהדיירים ו-66% מהרכוש המשותף). החלטה זו יכולה לכלול:

  • הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה ספציפית לצורך הבנייה.

  • חלוקת זכויות הבנייה הנדרשות בין הדיירים.

         הכלל ב"בית מורכב"

במקרים בהם הבניין מורכב ממספר אגפים או מבנים המחוברים זה לזה, קובע סעיף 71ב(א)(2) כי ניתן לראות בכל אגף כבית משותף נפרד לעניין הממ"ד, בתנאי שהבנייה אינה מחייבת פעולות באגף אחר. עם זאת, חשוב לזכור כי ככלל, הבדיקה לקיום הרוב תתבצע מתוך כלל בעלי הדירות, שכן בנייה כזו מנצלת זכויות בנייה משותפות ועלולה להשפיע על מראה הבית, האור והאוויר של כלל הדיירים (עש"א פלאוט נ' הוד).


        2. התמודדות עם דיירים סרבנים: חוסר תום לב וזכויות המיעוט

מה קורה כשיש רוב של 60%, אך המיעוט מנסה לטרפד את הפרויקט? כאן נכנסת לתמונה סמכותו של המפקח על המקרקעין.

         הגשת תביעה למפקח

לפי סעיף 71ג(א) לחוק המקרקעין, בעל דירה המתנגד להחלטה וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי לפנות למפקח. מנגד, אם המיעוט חוסם את הבנייה, הרוב יכול להגיש תביעה לאכיפת ההחלטה.

         עילת "חוסר תום הלב"

בתי המשפט והמפקחים (כפי שנקבע בעש"א פלאוט נ' הוד ובתיקי מפקח נוספים כמו כהן זמיר אילנה נ' שילוביצקי זיוה) בוחנים את מניעי המתנגדים:

  • התנגדות קנטרנית: אם ההתנגדות מבוססת על נימוקים סתמיים או ניסיון לסחוט הטבות, המפקח עשוי לאשר את הבנייה חרף ההתנגדות.

  • פגיעה מהותית מול אינטרס הציבור: המפקח יאזן בין הפגיעה בזכות הקניין של המיעוט לבין הצורך הביטחוני הדחוף. במקרים רבים, בניית ממ"ד נתפסת כ"צורך השעה" המצדיק פגיעה מסוימת בקניין (חביב אמנון נ' ניסני יוסף).

  • תשלומי איזון: במידה ונגרם נזק כלכלי או פגיעה בערך הדירה של המתנגד, המפקח רשאי להתנות את הבנייה בתשלום פיצויים (תשלומי איזון) למתנגד.


       3. בניית שלד ממ"ד למתנגדים: האם ניתן לחייב בתשלום בעתיד?

אחת השאלות הנפוצות היא: "האם אנחנו חייבים לבנות לשכן המתנגד ממ"ד על חשבוננו?"

התשובה מורכבת ומתבססת על מספר עקרונות:

  1. הסכמה קונסטרוקטיבית (סעיף 71ב(ג)): בעל דירה שהורחבה דירתו (או שנבנה עבורו שלד ממ"ד כחלק מהקונסטרוקציה) ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת בבניין.

  2. תשלומי איזון וחיוב עתידי: על פי סעיף 71ב(ד), אם דייר נהנה מהרחבה מעבר לחלקו היחסי ברכוש המשותף, עליו לשלם תשלומי איזון. הפסיקה (למשל שוחט נ' פרץ) מצביעה על מגמה של "ריכוך" ההגנה הקניינית. המשמעות היא שניתן לבנות שלד ממ"ד עבור המתנגד כדי לאפשר את הבנייה לשאר הקומות, ולקבוע מנגנון (באישור המפקח) לפיו ביום שהדייר יבקש להשלים את הממ"ד ולהשתמש בו, הוא יחויב בתשלום חלקו היחסי בעלויות השלד והבנייה.


        4. סיכום ומסקנות משפטיות

תהליך הוספת ממ"ד בבית משותף בשנת 2026 הוא אירוע משפטי והנדסי מורכב, אך אפשרי בהחלט גם מול התנגדות.

נקודות המפתח לזכור:

  • הרוב הנדרש: 60% מבעלי הדירות.

  • הסמכות המכריעה: המפקח על המקרקעין הוא הכתובת לכל סכסוך (לפי סעיפים 72-73 לחוק).

  • תום לב: התנגדות סתמית לבניית מיגון מציל חיים לא תתקבל בנקל בערכאות המשפטיות.

  • תכנון עתידי: ניתן לבנות שלד עבור סרבנים ולהבטיח החזר הוצאות בעתיד.

בניית ממ"ד היא לא רק השבחה של הנכס שלכם – היא האחריות שלכם כלפי המשפחה שלכם. אל תתנו לבירוקרטיה או לשכנים סרבנים למנוע מכם את הביטחון המגיע לכם.


מעוניינים לקדם בניית ממ"ד בבניין שלכם? משרדנו עוסק במתן ליווי משפטי מקצועי, כדי להבטיח שהתהליך יתבצע בהתאם לחוק ולפסיקה העדכנית ביותר.

]]>
https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%93-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-2026-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e/feed/ 0
ייצוג קבוצות תובעים בפרויקטים מסוג תמ"א 38, פינוי בינוי ומחיר למשתכן https://thelaw.co.il/2026/03/19/%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%92-%d7%aa%d7%9e/ https://thelaw.co.il/2026/03/19/%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%92-%d7%aa%d7%9e/#respond Thu, 19 Mar 2026 12:45:33 +0000 https://thelaw.co.il/?p=59822 משרדנו הינו מהמובילים בישראל, בכל הנוגע לייצוג של קבוצות תובעים, בדגש על פרוייקטים של התחדשות עירונית, תמ"א 38, פינוי-בינוי, מחיר למשתכן וכו', בפני בתי המשפט, המפקחים על המקרקעין, בוררויות מטעם לשכת עורכי-הדין, המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכו'

עם השנים רכשנו מיומנות ייחודית, כיצד לייצג נאמנה קבוצה גדולה של בעלי דירות, למצוא את המאחד בין כלל חברי הקבוצה ולקדם את האינטרס הקולקטיבי של כולם, על הצד הטוב ביותר, הכל בשיתוף פעולה הדוק ועדכון שוטף, לכלל חברי הקבוצה ולנציגיה

אנחנו מייצגים אך ורק דיירים ולא נרתעים מלתבוע את החברות הקבלניות הגדולות בישראל, לנהל כנגדן מאבקים על זכויות הדיירים, ולמצות את זכותם לקבל תמורות מלאות, כפי שהובטחו להם במסגרת ההסכם והמפרט הטכני, בין על דרך של פיצויים ובין על דרך של אכיפה

אנו מעורבים בהליכים רבים ומגוונים, בהם יזמים ניסו לפר הבטחות שונות לדיירים וניסו לבנות דירות במטראז' קטן מהמובטח ואף ללא ממ"ד, בתירוצים כגון 'אילוצי תכנון', ניסו להצמיד לכל דירה חניה אחת במקום שתיים, בנו חניון רובוטי במקום חניון רגיל, מסרו בניין ודירות עם ליקויי בנייה מהותיים, סירבו לשלם פיצויים בגין איחור במסירה בתירוצים של 'כוח עליון', אילצו רוכשים לשלם הצמדה למדד לתקופה של איחור בבנייה ועוד ועוד ועוד

במקרים בהם הדיירים מעוניינים בקידום הפרויקט, אנו מקפידים שלא להפריע למהלכו התקין, ונוקטים בהליכים הולמים, על מנת שהדיירים יקבלו את כל מה שהובטח להם, בין לאכיפת מלוא התמורות ובין לפיצוי כספי, לרבות על דרך של מימוש בטחונות או מינוי כונס

במקרים בהם הדיירים מעוניינים בעצירת הפרויקט או בקבלת תמורות הולמות, אנו מקפידים לבחון את מכלול תנאי הפרוייקט המתגבש ובמקרים מתאימים ליזום הליכי התנגדות, ערר, תובענות וכיוצ"ב, לשם מיצוי זכויות הדיירים לתנאים הולמים ולתמורות מיטביות

עימנו בצוות מומחים מתחומים שונים, כגון שמאים, מהנדסים, אדריכלים וכיוצ"ב, ואנו ערוכים לעבוד הן בשיתוף פעולה עם ב"כ הדיירים והמפקח מטעמם והן כאשר הדיירים לא זוכים לשיתוף פעולה, לרבות על רקע של רשלנות לכאורה בייצוג

אנו מקפידים לקבל לטיפולנו, מקרים בהם העוול הנעשה לדיירים 'זועק לשמיים' ומשתדלים להעניק את שירותינו, על בסיס אחוזים מתוצאה, כדי להקל על הדיירים להתמודד בצורה שקולה, אל מול יזמים וחברות בעלי כוח וממון רב

אנחנו תמיד כאן בשבילך !

]]>
https://thelaw.co.il/2026/03/19/%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%92-%d7%aa%d7%9e/feed/ 0
תביעה קבוצתית כנגד קבלן בפרוייקט תמ"א 38/2 https://thelaw.co.il/2026/03/16/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%9f-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%aa%d7%9e%d7%90-38-2/ https://thelaw.co.il/2026/03/16/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%9f-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%aa%d7%9e%d7%90-38-2/#respond Mon, 16 Mar 2026 12:47:06 +0000 https://thelaw.co.il/?p=59779 הבוקר הגשתי לבית המשפט, תביעה בהיקף של 5 מיליון שקל, בשם קבוצה קטנה של בעלי דירות, כנגד אחת מהחברות הקבלניות הגדולות בישראל, איתה התקשרו, לצורך פרוייקט תמ"א 38/2

אחרי שהחברה הקבלנית הרסה את הבניין הישן, היא בנתה את הבניין מחדש, אולם הפעם עם חניון רובוטי, וזאת בניגוד מוחלט להסכם הפינוי בינוי ולמפרט הטכני וכמובן, במפתיע ומבלי ליידע ולקבל את הסכמתם של בעלי הדירות מראש למהלך

דאגתי לצרף לכתב התביעה, חוות -דעת שמאית, שקבעה באופן נחרץ, כי עצם בניית חניון רובוטי, כזה הכולל ירידה לחניון באמצעות מעליות בלבד, גורם לירידת ערך משמעותית, בשיעור של 5% מערכה של כל דירה בבניין

כיוון שהבניין נמצא בפריים-לוקיישן, שוויין של הדירות עצום, וגם הפסד של אחוזים בודדים משווי כל דירה, מיתרגם מייד לנזק ישיר בשיעור של מאות אלפי שקלים, וזאת בנוסף למאות אלפי שקלים של נזקים עקיפים, לכל בעל דירה

התביעה הוגשה, כמוצא אחרון, אחרי שכל הניסיונות להגיע עם החברה הקבלנית להסדר עלו בתוהו, מה שאילץ את חברי הקבוצה, לשכור אותי לתבוע בשמם, ולהפריש לי 15% מהפיצוי

מפה לשם, הרובוט סידר לי, פרנסה משמיים.

]]>
https://thelaw.co.il/2026/03/16/%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%9f-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%aa%d7%9e%d7%90-38-2/feed/ 0
3 שנים פטור ממס הכנסה לחולה בסרטן הערמונית https://thelaw.co.il/2025/10/21/3-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%a1-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0/ https://thelaw.co.il/2025/10/21/3-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%a1-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0/#respond Tue, 21 Oct 2025 08:18:20 +0000 https://thelaw.co.il/?p=59286 משרדנו סיים טיפול בחולה במחלת סרטן, והשיג לו 3 שנים של פטור ממס הכנסה.

ההופעה הראשונה של סרטן הערמונית, ארעה בתחילת שנת 2018 ובגינה השגנו ללקוח שנה ראשונה של פטור ממס.

מעט אחרי שחלפה שנה מאז פרוץ המחלה לראשונה, פרצה אצל החולה המחלה מחדש, וזאת בסוף שנת 2019. מדובר היה באותו סוג של סרטן הערמונית, והחשש היה שהוועדה הרפואית לא תכיר באותה מחלה באותו מקום ובסמיכות זמנים שכזו פעם נוספת ולא תעניק בגינה שנת פטור חדשה.

אולם, למרות זאת, הצלחנו לשכנע את הוועדה הרפואית, שיש להתייחס לפרוץ המחלה מחדש, כאל הישנות והלקוח קיבל שנה שנייה של פטור ממס הכנסה.

בשנת 2025 חלה הלקוח פעם שלישית בסרטן הערמונית ואף ביחס לשנה זו, השגנו עבור הלקוח פטור ממס הכנסה, לשנה שלישית.

ראוי לציין, כי לכל אורך השנים, הלקוח לא קיבל שום טיפול אגרסיבי למחלה, למעט טיפול קריותרפיה ובכל זאת השגנו עבורו את הפטור ממס הכנסה.

]]>
https://thelaw.co.il/2025/10/21/3-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%a1-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%a0/feed/ 0