משפט מסחרי – משרד עורכי דין אלון לב ושות' https://thelaw.co.il עורך דין מסחרי | תביעה והגנה בבתי משפט | הוצאה לפועל | פטור ממס הכנסה Thu, 16 Apr 2026 05:42:05 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0 https://thelaw.co.il/wp-content/uploads/2021/12/cropped-icon-32x32.png משפט מסחרי – משרד עורכי דין אלון לב ושות' https://thelaw.co.il 32 32 גניבת זהות : כך הצלנו חברה מ"עוקץ" והשבנו לה את הזהות שנגנבה בתוך שבועיים https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/ https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/#respond Thu, 16 Apr 2026 05:36:13 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60209

בעידן הדיגיטלי, איומי הסייבר וההונאה אינם עוצרים בפריצה למיילים; הם חודרים ללב המרשמים הממשלתיים. מקרה דרמטי שטופל לאחרונה במשרדנו ממחיש כיצד גניבת זהות של בעלי מניות יכולה להוביל לשיתוק מוחלט של עסק משגשג, וכיצד ליטיגציה מסחרית אגרסיבית ויצירתית יכולה להציל את המצב בזמן אמת.

         העוקץ: השתלטות עוינת במרחב הדיגיטלי

הסיפור החל כאשר בעלי מניות בחברה וותיקה ופעילה גילו לחרדתם כי זהותם נגנבה. באמצעות זיוף מתוחכם וניצול פרצות במערכת ההזדהות הממשלתית, הצליחו מתחזים לבצע פעולה בלתי נתפסת: שינוי מרשם המניות והדירקטורים ברשם החברות.

בתוך רגע, הבעלים החוקיים נמחקו מהרישום, ובמקומם נרשמו אנשי קש. המטרה של "העוקץ" הייתה ברורה – ניצול המוניטין של החברה כדי להוציא חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים חדשים, תוך ניצול שיטת "חשבונית ישראל".

        השיתוק: מודל "חשבונית ישראל" ככלי נשק

עם כניסת הרפורמה של רשות המיסים, חברה שאינה יכולה להנפיק "מספר הקצאה" (חשבונית ישראל) אינה יכולה לתפקד. ברגע שרשות המיסים זיהתה פעילות חשודה של המתחזים, היא חסמה באופן מיידי את היכולת של החברה להנפיק חשבוניות.

המשמעות הייתה הרסנית: לקוחות החברה לא יכלו להעביר תשלומים, ספקים עצרו אספקה, והחברה, שהעסיקה עשרות עובדים, עמדה על סף קריסה מוחלטת בתוך ימים בודדים.

        האסטרטגיה המשפטית: צו עשה זמני – הסעד הדרמטי

כאשר הלקוחות הגיעו למשרדנו, הבנו שצו מניעה רגיל לא יספיק. בעוד שצו מניעה נועד "להקפיא" מצב קיים, כאן המצב הקיים היה מעוות – המניות כבר היו רשומות על שם המתחזים. היינו זקוקים לשינוי אקטיבי ומיידי.

הכנו את הקרקע באמצעות סדרת פעולות מקיפה ונמרצת, שכללה פנייה למערך הסייבר הלאומי, פנייה למשטרת ישראל, שכירת שירותי חוקר פרטי, איתור הגורם שאליו לכאורה הועברו המניות ("הקוף"), הקפאת מצב מול רשם החברות כדי למנוע המשך גלגול המניות הלאה, סגירת מעגל מול רשות המיסים, גיוס רואה החשבון של החברה למסירת עדות בפרשה ועוד פעולות נוספות נסתרות, על סמך ניסיוננו רב השנים.

הדבר שהדהים אותנו במהלך הטיפול, היה האדישות המוחלטת לה זכינו, מאת כל גופי האכיפה במדינת ישראל, אשר גילו חוסר עניין מובהק, לסייע לאזרח במצוקה, אפילו שמשמעות הדבר היתה קריסת עסק משגשג, פיטורי עשרות עובדים ונזק אדיר לקופת המדינה.

מייד עם סיום הכנת הקרקע, הגשנו תובענה בסעד הולם לבית המשפט המחוזי ובמקביל נקטנו בצעד משפטי נדיר: הגשנו לבית המשפט בקשה לצו עשה זמני.

מדובר בסעד דרמטי שבו בית המשפט מתערב באופן פעיל עוד לפני בירור התביעה לגופה ועוד לפני שנשמעות טענות מטעם הצד השני. טענו בפני בית המשפט כי השארת הרישום השגוי על כנו תביא לחיסולו של העסק בטרם יסתיים ההליך המשפטי.

         הניצחון: החזרת השליטה בלו"ז בלתי אפשרי

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתנו והוציא צו עשה מיידי המורה לרשם החברות להחזיר את רישום המניות על שם הבעלים המקוריים.

        התוצאות היו מהירות ומכריעות:

  • תיקון הרישום: המניות הושבו לבעליהן החוקיים תוך ימים ספורים.

  • פתיחת החסימה: עם תיקון הרישום, פנינו באופן מיידי לרשות המיסים. המערכת עודכנה, החסימה הוסרה, והחברה קיבלה מחדש את היכולת להנפיק מספרי הקצאה וחשבוניות.

  • הצלת העסק: בתוך כשבועיים בלבד מרגע הפנייה למשרדנו, החברה חזרה לפעילות מלאה, מנעה את סגירתה והבטיחה את המשך פרנסת עובדיה.

       סיכום ומסקנות

מקרה זה מדגיש כי מול איומי גניבת זהות תאגידית, אין תחליף לתגובה משפטית מהירה ועוצמתית. הבנה עמוקה בליטיגציה ובממשקי הרשויות הדיגיטליים היא קריטית להגנה על נכסים עסקיים.


חוששים שביצעו שינויים לא מורשים בחברה שלכם? נתקלתם בחסימה פתאומית של רשויות המס או ברשם החברות?

אל תחכו שהנזק יהיה בלתי הפיך. משרד עו"ד אלון לב עוסק בטיפול במקרי חירום משפטיים, הגנה על בעלי מניות וליטיגציה מסחרית מורכבת. פנו אלינו עוד היום לייעוץ מקצועי והגנה על העסק שלכם.

]]>
https://thelaw.co.il/2026/04/16/%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a7%d7%a5-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a0%d7%95/feed/ 0
מדריך מקיף לסימני מסחר: הגנה משפטית, רישום ואסטרטגיה עסקית https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/ https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/#respond Sun, 12 Apr 2026 12:28:48 +0000 https://thelaw.co.il/?p=60025

בעולם העסקי התחרותי של ימינו, היכולת של צרכן לזהות את מקור המוצר או השירות היא נכס כלכלי יקרה מפז. סימן המסחר הוא הכלי המשפטי המרכזי המאפשר לעסקים לבדל את עצמם, להגן על המוניטין שלהם ולמנוע הטעיה בשוק. מאמר זה יסקור לעומק את עולם סימני המסחר בישראל, החל מהגדרות היסוד ועד לפירוט עלויות הרישום.

         מהו סימן מסחר ומה תפקידו בשוק?

על פי סעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, סימן מסחר מוגדר כאותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים (או צירופם), בין אם בשני ממדים ובין אם בשלושה. סימנים אלו משמשים, או מיועדים לשמש, אדם בקשר לטובין שהוא מייצר או סוחר בהם, או בקשר לשירותים שהוא מעניק.

המטרה המרכזית של סימן המסחר היא כפולה: ראשית, לסייע לצרכן להבחין בקלות בין מוצרים ושירותים שונים ולזהות את מקורם (כפי שנקבע בעש"א 1477-12-22 הוצאת הקיבוץ המאוחד נ' מדינת ישראל). שנית, הסימן נועד להגן על השקעתו של בעל העסק ולמנוע מצב בו מתחרים ירכבו על המוניטין שצבר.

        מה ההבדל המהותי בין סימן מסחר רשום לסימן שאינו רשום ?

בעוד שניתן לעשות שימוש בסימן מסחר גם ללא רישומו הרשמי, ההגנה המשפטית הניתנת לסימן לא רשום היא מצומצמת משמעותית. רישום סימן מסחר מקנה לבעליו זכות שימוש ייחודית ומונופול על הסימן, ובכך הוא למעשה "מופקע" מנחלת הכלל לטובת בעליו (עש"א 38136-03-20 Vanguard Trademark Holdings).

ההגנה על סימן רשום חזקה יותר ואינה תלויה תמיד בהוכחת חשש מהטעיה, במיוחד כשמדובר בסימנים מוכרים היטב רשומים. הרישום מעניק ודאות משפטית, מאפשר הגשת תובענה על הפרה לפי סעיף 57 לפקודה, ומתמרץ את היצרן להמשיך להשקיע באיכות המוצר (ע"א 3425/17 Nestle נ' אספרסו קלאב).

        סוגי סימנים הכשירים לרישום: מעבר למילים ולוגואים

הגדרת "סימן" בפקודה היא רחבה ומאפשרת לרשום מגוון רחב של אלמנטים מזהים:

  • מילים ולוגואים: הסוגים הנפוצים ביותר לזיהוי מותג.

  • צורות תלת-ממדיות: ניתן לרשום אריזות או את צורת המוצר עצמו, בתנאי שרכשו אופי מבחין משימוש בפועל ואינם בעלי תפקיד פונקציונלי בלבד (ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס).

  • צלילים: קיימת אפשרות עקרונית לרישום צלילים (לדוגמה, שאגת האריה של MGM).

  • עיצוב חנות: במקרים מסוימים, גם עיצוב פנים ייחודי (כמו חנויות Apple) עשוי לזכות להגנה.

  • צבעים: סימן יכול להיות מוגבל לצבע מסוים, דבר המשפיע על בחינת האופי המבחין שלו.

חשוב לציין כי בנוגע לריחות וטעמים, קיימים קשיים פרקטיים ביכולתם לאותת לצרכן על מקור המוצר ביעילות, אם כי האפשרות נדונה בפסיקה.

        מה הבחנה בין סימן מסחר לשם מסחרי ?

למרות שלעיתים נעשה שימוש במונחים אלו כמילים נרדפות, קיימת הבחנה מסוימת. "שם מסחר" מתייחס לרוב לסימן המורכב ממילים המזהות את העסק. סעיף 12 לפקודה קובע כי הרשם רשאי לפסול לרישום סימן הזהה לשמו של אדם אחר או לעסקו, אם הדבר עלול להטעות את הציבור או להוביל לתחרות בלתי הוגנת (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב).

         סימנים שאינם כשירים לרישום: מגבלות והגנות

לא כל סימן ניתן לרישום. פקודת סימני המסחר מונה שורה של סייגים שנועדו להגן על האינטרס הציבורי ועל חופש התחרות:

  1. חוסר אופי מבחין: סימן שאינו מאפשר להבדיל בין מוצרי בעל הסימן לאחרים.

  2. סימנים תיאוריים וגנריים: מילים המתארות ישירות את מהות הטובין או איכותם (כמו "תירוש" למיץ ענבים או "Coffee to go" לקפה). סימנים גנריים לא יזכו להגנה כלל, בעוד סימנים תיאוריים עשויים להירשם רק אם רכשו אופי מבחין משמעותי משימוש (עש"א 1477-12-22 הקיבוץ המאוחד).

  3. הטעיה ותקנת הציבור: סימנים שעלולים להטעות לגבי מקור המוצר או סימנים הפוגעים במוסר.

  4. דמיון לסימנים קיימים: סימן הזהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן רשום אחר באותו הגדר טובין.

  5. שמות משפחה וציונים גאוגרפיים: ככלל, שם משפחה אינו כשיר לרישום (סעיף 11(11)), שכן הוא נתפס כשייך לכלל הנושאים אותו שם, אלא אם הוצג בדרך מיוחדת או רכש אופי מבחין (עמיר פרידמן, סימני מסחר).

        רישום סלוגנים וסימנים מיוחדים

סלוגן (סיסמה שיווקית) ניתן לרישום כסימן מסחר אם הוא משמש לזיהוי הטובין ובעל אופי מבחין. עם זאת, סיסמאות שיווקיות מופשטות שנועדו לקידום בלבד ללא זיקה ברורה למוצר (כמו הדוגמה "No Guts, No Story") עשויות להידחות.

באשר לצבעים וצורות מוצר, הרישום אפשרי תחת מגבלות. צורת מוצר תיחשב כשרה לרישום רק אם רכשה אופי מבחין נרכש (ולא מולד), ובתנאי שאינה פונקציונלית או אסתטית במהותה (ע"א 11487/03 August Storck KG).

       תהליך הרישום ולוחות זמנים

הליך הרישום מתחיל בהגשת בקשה לרשות סימני המסחר. לאחר בחינה מהותית של הכשירות, אם הבקשה מתקבלת, היא מפורסמת ברשומות. פרסום זה פותח חלון של שלושה חודשים להגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים. במידה ולא הוגשה התנגדות (או שהתנגדות נדחתה), הסימן נרשם בפנקס. תאריך הרישום נחשב רטרואקטיבית מיום הגשת הבקשה (עמיר פרידמן, סימני מסחר).

        מה העלויות הכרוכות ברישום סימן מסחר ?

רישום סימן מסחר כרוך בתשלום אגרות קבועות לפי תקנות סימני המסחר, 1940 (המחירים נכונים לשנת 2026):

  • הגשת בקשה לסוג טובין אחד: 1,904 ש"ח.

  • כל סוג טובין נוסף באותה בקשה: 1,432 ש"ח.

לסיכום, סימן מסחר הוא נכס אסטרטגי המעניק ביטחון משפטי וערך כלכלי למותג. הבנת הדקויות שבין סימן תיאורי למבחין, והיכרות עם הליכי הרישום, הן קריטיות לכל בעל עסק המבקש להגן על המוניטין שלו בשוק המודרני.

למשרדנו ניסיון רב ברישום סימני מסחר, בקשת רחבה של תחומים ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך רישום מהיר ויעיל של סימן מסחר.  

]]>
https://thelaw.co.il/2026/04/12/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%99%d7%a9/feed/ 0
פסק דין תקדימי, המחייב תובע ייצוגי לשלוח מכתב התראה לבעל עסק בטרם הגשת תביעה ייצוגית בעניין נגישות/הנגשה https://thelaw.co.il/2024/02/07/%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%95/ https://thelaw.co.il/2024/02/07/%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%95/#respond Wed, 07 Feb 2024 12:07:20 +0000 https://thelaw.co.il/?p=58581 כבוד השופט עודד מאור, מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, הוציא תחת ידיו, פסק דין תקדימי, בכל הנוגע לחובת תובעים ייצוגיים, בעילה של נגישות או הנגשה, לשגר מכתב התראה לבעלי העסקים, וזאת קודם להגשת התובענה הייצוגית.

למרות שהניחו על שולחנו של השופט, שישה הסכמי פשרה, של שישה בעלי עסקים מובסים, שהסכימו לשלם כסף טוב לתובע הייצוגי ולבא כוחו, השופט עצר את ההליכים מיוזמתו בדק כל מקרה לגופו והגיע למסקנה, שאינו מוכן לתת יד לפשרות שכאלה.

השופט ביטל את כל הסכומים שהוסכם לשלם לתובע הייצוגי ולעורך הדין שלו ופסק להם כאלף שקל לתיק ובמקרה אחד אפילו חייב בכלל את התובע, לשלם הוצאות לאחד מהנתבעים

אבל השופט לא עצר כאן, וקבע באופן נחרץ ותקדימי, שחייבים לשלוח לבעל העסק מכתב התראה לפני שמגישים כזו תביעה ייצוגית.

]]>
https://thelaw.co.il/2024/02/07/%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%a2-%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%9c%d7%95/feed/ 0
מה ההבדל בין יבואן בלעדי לסוכן בלעדי? https://thelaw.co.il/2022/03/08/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99/ https://thelaw.co.il/2022/03/08/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99/#respond Tue, 08 Mar 2022 02:03:17 +0000 https://thelaw.co.il/?p=15227 חשוב לדעת, כי קיימות שתי שיטות שונות לחלוטין, ביחס ליבוא מוצרים מחו"ל לישראל.

השיטה הראשונה נקראת יבואן בלעדי והשיטה השניה נקראת סוכן בלעדי (או נציג בלעדי).

מה זה יבואן בלעדי?

יבואן בלעדי, הוא בעל עסק, אשר רוכש את המוצרים מהיצרן בחו"ל, מייבא את המוצרים בעצמו לישראל, ומוכר מחדש את המוצרים ללקוחות בישראל. אם נשווה זאת לעולם הנדל"ן, יבואן בלעדי הוא כמו קבלן, שרוכש קרקע וחומרי בניה ומוכר ללקוח הסופי דירה. 

מה זה סוכן בלעדי או נציג בלעדי?

סוכן או נציג בלעדי, הוא למעשה מתווך, אשר מתווך בין היצרן בחו"ל לבין הלקוחות בישראל, מקשר ומחבר ביניהם, וזאת על מנת שלבסוף תצא לפועל עסקה ישירה, בין היצרן בחו"ל לבין הלקוחות בישראל. 

אם שוב נשווה זאת לעולם הנדל"ן, הוא בדיוק כמו מתווך, אשר מפגיש בין מוכר של דירה לקונה של דירה, מתרוצץ ביניהם עד שהמוכר והקונה מגיעים לעמק השווה וסוגרים עסקה. 

מה משמעות הבלעדיות?

בשתי השיטות, המילה 'בלעדי' מלמדת שהיצרן בחו"ל העניק לגורם המקומי זכות בלעדית. במקרה של יבואן בלעדי, זכות זו מתבטאת בכך שהיצרן לא ימכור לשום יבואן אחר בטריטוריה זולת ליבואן הבלעדי. במקרה של סוכן או נציג בלעדי, הזכות מתבטאת בכך, שרק הסוכן הבלעדי מוסמך לייצג את היצרן בישראל, וכל הפניות והמגעים לרכישת מוצרים מועברים דרכו.

מה מייחד את מעמדו של היבואן הבלעדי? 

היבואן הבלעדי, אחראי כלפי הלקוח הסופי לעסקה, מההתחלה ועד הסוף, לטוב ולרע. 

היבואן הבלעדי רשאי עקרונית לתמחר את המוצרים בכל מחיר שעולה על דעתו, ללא כל קשר למחיר בו רכש את המוצרים מהיצרן בחו"ל, ובכך לגרוף לכיסו רווח בלתי מוגבל. 

מנגד, היבואן הבלעדי נושא בסיכון, שמא הלקוח הסופי לא ישלם לו עבור המוצרים.

כמו כן, אם חלילה נוצר עיכוב בשרשרת היבוא לישראל או יש פגם במוצר, היבואן הבלעדי אחראי לפצות את הלקוח.

היבואן הבלעדי 'תלוי' בהסכם של היצרן בחו"ל עימו, ועם סיום תקופת ההסכם, אין עוד ליבואן הבלעדי מוצרים זהים למכור ללקוחותיו. 

יחד עם זאת, הלקוחות עצמם 'שייכים' ליבואן הבלעדי, ולכן הוא יכול למכור להם בעתיד מוצרים חלופיים. 

גם המידע ביחס ללקוחות שייך ליבואן הבלעדי ולפיכך גם אם היצרן בחו"ל ירצה בעתיד לעקוף את היבואן הבלעדי ולמכור את המוצרים ישירות ללקוחות, הדבר עשוי להיות לא פשוט עבורו.

מה מייחד את מעמדו של הסוכן הבלעדי? 

הסוכן הבלעדי הוא נציג של היצרן בחו"ל.

הוא עצמו אינו צד ישיר לעסקה הנרקמת בין היצרן בחו"ל ללקוח הישראלי, ולכן אינו אחראי לתקלות שעשויות להתרחש במסגרת העסקה, כגון איחורים באספקה, פגם במוצרים, אי תשלום תמורה וכו'.

את שכרו מקבל הסוכן הבלעדי מאחד מן הצדדים לעסקה או אפילו משני הצדדים לעסקה. 

כיוון שהכסף לא עובר 'דרכו', הסוכן הבלעדי תלוי ברצונם הטוב של הצדדים, לעדכן אותו במידע המלא והנכון אודות העסקה ולשלם לו את העמלה לה הוא זכאי בגין העסקה.

הסוכן הבלעדי נמצא בעמדת נחיתות מול היבואן הבלעדי, כיוון שכל המידע ביחס ליצרן בחו"ל וללקוחות, נמצא במלואו אצל היצרן והלקוחות, ובמידה והקונה בישראל או היצרן בחו"ל ירצו בעתיד להמשיך ולקיים עסקאות חדשות ביניהן, קל להם מאוד 'לעקוף' את הסוכן המקומי, אף ללא ידיעתו.

מה המצב החוקי בישראל בעניין יבואן בלעדי וסוכן בלעדי?

בישראל קיים חוק בשם חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב-2012, המגן על סוכן ומשווה את מעמדו, במובנים מסויימים, למעמדו של עובד העומד בפני פיטורין מעבודה, וזכאי הן 'להודעה מוקדמת' והן 'לפיצויי פיטורין'.

המחוקק רואה את הסוכן כגורם מוחלש, ביחס ליצרן המוצרים, וככזה אשר במשך שנים טורח למצוא ליצרן לקוחות חדשים, אבל יכול בבת אחת לאבד את מקור פרנסתו.

מנגד, אין בחוק הגנה דומה על יבואן בלעדי, וההגנה הניתן ליבואן בלעדי, הינה מכח דיני החוזים הכלליים, לרבות חובה לתת הודעה זמן סביר מראש בטרם סיום ההסכם.

כמובן, במידה והצדדים עורכים הסכם מפורט בכתב, הרי שהדבר עשוי לגבור על הוראותיו הכלליות של החוק ולכן חשוב מאוד להקפיד על עריכת הסכם שכזה, המגן היטב, הן על יבואן בלעדי והן על סוכן בלעדי.

יש לקחת בחשבון, שכיוון שמערכת היחסים היא עם יצרן בחו"ל יתכן והחוק הישראלי כלל לא יחול על יחסי הצדדים ויתכן גם שבתי המשפט בישראל לא יהיו מוסמכים לשפוט במחלוקת שכזו וגם לכך צריך לתת את הדעת מראש ובמסגרת ההסכם בין הצדדים.

איזו שיטת עבודה עדיפה?

ההבדל בין יבואן בלעדי לסוכן בלעדי דומה מאוד להבדל בין עצמאי לשכיר. 

היבואן הבלעדי ('העצמאי') לוקח סיכון וסיכוי ולכן מחד עלול להפסיד כספים ומנגד עשוי להרוויח סכומים נכבדים. הלקוחות שלו, המוצרים שלו והוא יכול לפתח את עסקו כפי הבנתו.

הסוכן הבלעדי ('השכיר') כמעט ולא לוקח סיכון, לא עשוי להפסיד כספים ורווחיו הם פועל יוצא מעסקאות שנסגרות ישירות בין היצרן ללקוח. 

כל שיטה מתאימה לאישיות אחרת של בעל עסק ולאופי אחר של פעילות ויצרן בחו"ל וקשה לומר בצורה ברורה איזו שיטת עבודה עדיפה על רעותה.

לכן, אם אתה לא חושש לקחת סיכונים ויש לך יכולת לגייס הון עצמי, סביר להניח ששיטת העבודה של יבואן בלעדי מתאימה לך יותר ואם אתה אדם סולידי שמעדיף להקטין סיכונים אפילו על פני האפשרות להפקת רווח נכבד, סביר להניח ששיטת העבודה של סוכן בלעדי תתאים לך יותר.

לקריאת סדרת מאמרים נפרדת על יבואן בלעדי לחץ כאן

]]>
https://thelaw.co.il/2022/03/08/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%91%d7%93%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99/feed/ 0
סדרת מאמרים: איך להשיג ולשמור על חוזה ליבוא בלעדי בינלאומי של מוצרים מחו"ל לישראל? https://thelaw.co.il/2022/01/04/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%92-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%99/ https://thelaw.co.il/2022/01/04/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%92-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%99/#respond Mon, 03 Jan 2022 23:35:38 +0000 https://thelaw.co.il/?p=13730 יבואן? שוקל לייבא ולשווק מוצרים מחו"ל לישראל? רוצה להבין לעומק, כיצד להשיג ולשמור על חוזה ליבוא בלעדי של מוצרים לישראל? הכנו בדיוק בשבילך מידע חשוב איך לייבא בהצלחה מוצרים. 

משרדנו מייצג יבואנים בלעדיים רבים, המייבאים לישראל מחו"ל מגוון רחב של מוצרים.

במהלך למעלה מ- 20 שנות ניסיון, טפלנו במגוון רחב של הסכמי יבוא בלעדי, מיצרנים נכבדים ברחבי העולם כולו, בשווי מצטבר בהיקף מאות מיליוני שקלים חדשים.

]]>
https://thelaw.co.il/2022/01/04/%d7%a1%d7%93%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%92-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%99/feed/ 0
Family Office – מטריית הגנה משפטית לעסק ולמשפחה https://thelaw.co.il/2020/07/30/family-office-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%a1%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/ https://thelaw.co.il/2020/07/30/family-office-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%a1%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/#respond Thu, 30 Jul 2020 13:07:54 +0000 https://thelaw.co.il/?p=5103 מזה מעל עשרים שנה, שאני מייצג בעיקר חברות ועסקים, בעניינים מסחריים מגוונים: יעוץ, עריכת חוזים, תביעות בבתי משפט, גביית חובות ועוד. 

מאחורי כל עסק מצליח, עומד איש עסקים מצליח ומתיק לתיק ומשנה לשנה, הולך ומתהדק הקשר בין הלקוח לביני, וכל לקוח שלי מרגיש חופשי לפנות אלי בכל בעיה משפטית.

כיוון שאני טיפוס סקרן מטבעי, אני תמיד מתעניין בפרטיו האישיים של הלקוח, בדגש על בני משפחתו. חשוב לי לדעת, מי האנשים החשובים בחייו של הלקוח, מה מערכת היחסים שלו איתם, במה הם עוסקים ועוד. 

זה תמיד מרגש אותי לגלות, שמאחורי כל איש עסקים מצליח, עומדת משפחה לתפארת – הורים, בני-זוג, ילדים וכו'. 

לפעמים, בני המשפחה לוקחים חלק פעיל בעסק המשפחתי ואני נמצא בקשר הדוק גם איתם. לפעמים, הם רק ברקע, כשהלקוח מספר לי בגאווה על איזה הישג שהם השיגו לאחרונה או כשאני רואה תמונה שלהם, בפוסט שהלקוח מעלה לרשת מאיזו חופשה מפנקת בחו"ל.

מתישהו, במוקדם או במאוחר, הקשר ביני לבין בני המשפחה מתהדק. אני תמיד שמח כשזה קורה בנסיבות משמחות, לדוגמא כשהעסק עובר מדור לדור, או כשמישהו מהמשפחה רוצה לקנות דירה חדשה אבל לצערי זה גם קורה בנסיבות מעציבות, כשמישהו מבני המשפחה מסתבך בצרה או חלילה חולה והולך לעולמו וצריך לחשוב מה עושים הלאה.  

לאורך השנים, טפלתי במאות משפחות, חלקן ידועות ואמידות וחלקן קצת פחות. 

לכל משפחה – פינה חמה אצלי בלב וקבוצה נפרדת אצלי בוואטסאפ.

משפחות משפחות, מכל המינים ומכל הסוגים. כל משפחה והעניין שלה. כל משפחה והדינמיקה המשפחתית שלה. 

אבל לא משנה באיזו משפחה מדובר ולא משנה באיזה עניין מדובר, יש תמיד דבר אחד שאני מקפיד עליו – להיות תמיד, אבל תמיד, ישר ושקוף עם כל בני המשפחה. 

מצד אחד, להיות 'איש סוד' של כל אחד מבני המשפחה, כדי שירגיש חופשי לחלוק איתי את צרכיו האישיים, אבל מהצד האחר, תמיד להיות ישר ונאמן לאינטרס של כל בני המשפחה.

במקרים רבים, כשבני המשפחה לא מצליחים להגיע להסכמה בנושא מסוים, בני המשפחה סומכים עלי שאציע פתרון הוגן ליישוב המחלוקת ומאמצים אותו. 

אז אם אתה רוצה 'חבר חדש' בקבוצה המשפחתית שלך –  אני אשמח להצטרף!

אלון

]]>
https://thelaw.co.il/2020/07/30/family-office-%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%a1%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/feed/ 0
משרד עורכי דין אלון לב ושות' גאה להיות חלק מהצוות המשפטי של אני שולמן https://thelaw.co.il/2020/07/26/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97/ Sun, 26 Jul 2020 09:36:10 +0000 https://thelaw.co.il/?p=5089

צוות משרד עורכי דין אלון לב ושות' גאה להיות חלק מהצוות המשפטי המלווה את פעילותה החשובה של קבוצת אני שולמן לשיפור תנאי העצמאים במדינת ישראל, ושמח לתרום את חלקו במאבק החשוב למענם של מאות אלפי אנשים בישראל.

אנו מביאים לפעילות זו את הידע שצברנו במשך למעלה מעשרים שנה יחד עם שיקול דעת עסקי נבון ונסיון רב.

מאפיינים יחודיים אלו, הם המאפשרים למשרדנו להעניק ערך מוסף לפעילות אני שולמן במגוון תחומי המשפט האזרחי-מסחרי בהם אנו עוסקים ביום-יום ובתחומים נוספים.

צוות משפטי אני שולמן

 
]]>
לקוחות משרדנו בראיון על משבר הקורונה במוסף 'ממון שישי' של ידיעות אחרונות https://thelaw.co.il/2020/05/10/corona-mamon080520/ Sun, 10 May 2020 13:19:27 +0000 https://thelaw.co.il/?p=4963 ראיון עם שניים מלקוחות משרדנו, שהופנו על ידינו להתראיין במוסף 'ממון שישי' של ידיעות אחרונות, ולספר בהרחבה ובגילוי לב למירב קריסטל, על הקשיים העצומים שחווים בעלי עסקים במדינת ישראל, עקב מגפת הקורונה, עד כדי חשש ממשי לסגירת העסק.

אתם מוזמנים לקרוא את דבריו המרגשים של נתי וינר, הבעלים של חברת יוניקו, המעסיקה 25 עובדים ומספקת מוצרים לענף המסעדות, המספר בכתבה על 'פיצוץ בועת האשראי בענף' ועל צ'קים חוזרים בהיקף של מיליון שקל וכן את דבריו של דורון שפירא, הבעלים של ביה"ס לטיסה סקייטריפ, על חוסר האפשרות להחליף מקצוע בגיל מבוגר והקשיים שחווה עסק המספק שירותים לקהל צרכנים שמתקשה לממנם בעת הזאת.

משרדנו מלווה מקרוב, לקוחות רבים נוספים, בהתמודדות עם השלכות מגפת הקורונה ואנו מאחלים לכל ציבור בעלי העסקים, חזרה לשגרה במהרה בימינו.

ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר ynet

הצילומים מתוך מוסף 'ממון שישי' ידיעות אחרונות (8/5/2020)

]]>
אסטרטגיית יציאה מהסגר המשפטי – גביית חובות עסקיים עם חידוש פעילות מערכת המשפט https://thelaw.co.il/2020/05/06/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%92%d7%91%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-2/ Wed, 06 May 2020 15:58:42 +0000 https://thelaw.co.il/?p=4898 בתאריך 10/5/20 מסתיימת ההשבתה הארוכה של מערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל.

בעלי עסקים רבים מדי, יופתעו לגלות, כי לקוחות שהיו חייבים להם כספים, עוד מלפני מגפת הקורונה, מצויים בקשיים או פשוט מסרבים לשלם את חובם.

בעוד שחלק מהלקוחות החייבים באמת הגיעו לפת לחם, ישנם חייבים רבים, אשר מנצלים לרעה את מגפת הקורונה, ומנסים להשתמט מתשלום חובותיהם שקדמו למגפה.

אחרי גל ביטולי הצ'קים עומד להגיע גל של פשיטות רגל ופירוקי חברות, גל של הברחת נכסים לקרובי משפחה, גל של הסתתרות מאחורי חברות בע"מ ופתיחת חברות חדשות ועוד.

לכן, אנו ממליצים ללקוחותינו ולכלל ציבור בעלי העסקים, לא לחכות ולהתחיל מייד בהכנות לקראת חידוש פעילות מערכת המשפט.

במיוחד עבורכם בעלי העסקים, הכנו 'אסטרטגיית יציאה' מהסגר המשפטי, המורכבת מ- 5 שלבים פשוטים:

1. התמקד ב-20% מהלקוחות החייבים לך 80% מהחובות

ערוך רשימה קצרה של לקוחות, החייבים לך את סכומי הכסף המשמעותיים ביותר והתמקד בהם.

טיפול בחייבים קטנים, עשוי לגזול  ממך זמן וכסף החיוניים כרגע להישרדות העסקית ומומלץ לדחות הטיפול למועד בו יתבהר המצב.

מיקוד דווקא בחייבים הגדולים, יתן לך תוך זמן קצר תמונה עובדתית אמיתית של מצב העסק שלך, האם לעסק שלך יש בכלל יכולת לשרוד את משבר הקורונה או האם כדאי לקבל החלטה מושכלת שלא לפתוח מחדש כלל את העסק (ראה מאמר נפרד בנוגע להחלטה שלא לפתוח מחדש את העסק).

בקצרה אציין, כי אין שום טעם שתפתח מחדש את העסק שלך, תיקח הלוואות חדשות בערבות אישית, תשקיע בעסק דם יזע ודמעות, רק כדי לגלות, בעוד מס' חודשים, שכל מאמציך היו לשווא, וחובך האישי לבנקים, רשויות וספקים רק גדל. לעיתים עדיף, שלא לפתוח כלל את העסק ולשקול פשיטת רגל או פירוק ופתיחת דף חדש נקי מחובות.

הכספים שתגבה דווקא מהחייבים הגדולים, יתנו זריקת מרץ לתזרים העסק שלך ויאפשרו בהמשך אף מימון הליכים כנגד חייבים קטנים יותר.

2. בדוק האם לחייבים הגדולים שלך יש בכלל יכולת פרעון או שכדאי להכיר בחוב כאבוד

אין שום טעם להשקיע זמן וכסף, לרדוף אחרי חייב, שאינו בר-פרעון.

חייב מוגדר כחדל פרעון, במקרה שאין לו תזרים או נכסים לפרוע מהם את החוב.

ככל שחובו של החייב כלפיך גבוה יותר, כך גובר הסיכון, שלחייב אין ולא תהיה יכולת להחזיר את החוב.

יש מספר דרכים לבחון את כושר הפרעון של החייב שלך, לרבות הזמנת דו"ח מידע עסקי, חקירה כלכלית באמצעות חוקר פרטי, שיחה עם ספקים/לקוחות שעובדים עם החייב וכמובן שיחה עם החייב עצמו.

תתפלא כמה מידע אפשר לקבל מהחייב עצמו, אודות מצבו, בשלבים המוקדמים שבטרם פתיחה בהליכים משפטיים. מותר ואף רצוי להקליט ולתעד את השיחה עם החייב, וזאת לשימוש עתידי. כדאי לשאול את החייב שאלות בנוגע לשמות של לקוחות שחייבים לו כספים, רכוש שיש לחייב, תוכניותיו כיצד יפרע את החוב כלפיך ועוד.

כמו כן, חשוב שהחייב יאשר בשיחה (המוקלטת) שהוא מכיר בחוב כלפיך.

אם החייב מסרב למסור מידע על מצבו או מתחמק ממענה לפניות אליו או מתכחש לחובו, חייבת להידלק אצלך נורת אזהרה אדומה לגביו !

אם תגיע למסקנה, כי החייב שלך אינו בר-פרעון, קח בחשבון כי הוא מהר מאוד עשוי להיקלע להליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל או פירוק), וסביר להניח כי בעתיד הרחוק תקבל אחוז נמוך מאוד מחובו כלפיך.

יכול להיות שלך אפילו עדיף, להכניס באופן יזום את החייב להליך חדלות פרעון, וזאת כדי למנוע ממנו להבריח נכסים או כדי להכריח אותו להחזיר לבעלותו נכסים שהבריח או כדי להכיר בחוב כחוב אבוד.

3. שקול הטלת עיקולים דחופים

במידה ובמסגרת הבדיקות המקדימות שערכת, התעוררו אצלך נורות אזהרה בנוגע לחייב, חובה עליך לשקול, לפנות בדחיפות לבית המשפט או להוצאה לפועל, בבקשה להטלת עיקולים מיידיים על נכסי החייב.

יש שורה ארוכה של  צעדים משפטיים שבהם ניתן לנקוט, על מנת למנוע הברחת נכסים, החל מצווי עיקול על כספים בחשבונות בנקים, דרך עיקול נכסי נדל"ן בלשכת המקרקעין צווי איסור דיספוזיציה ביחס לנכסים אחרים וכלה אף בצווי עיכוב יציאה מן הארץ.

פעולות מיידיות שכאלה ניתן לבצע, גם כיום בזמן שיש השבתה במערכת המשפט.

זכור, כי הרבה יותר קל ופשוט למנוע מהחייב מראש להבריח נכסים מאשר לרדוף אחרי החייב בדיעבד ולנסות להחזיר לרשותו נכסים שהבריח.

במקרים רבים, חייב שעוקלו נכסיו, יסכים להגיע לפשרות והבנות בנוגע לתשלום החוב, וזאת בידיעה שאין עוד טעם להתחמק מפרעון החוב.

4. הכן מסמכים וראיות להוכחת החוב

הכן את כל המסמכים שברשותך, המוכיחים את החוב (צ'קים, חוזה, כרטסת הנה"ח, תעודות משלוח, תכתובת עם הלקוח וכו').

בדוק, עד כמה במקרה של עימות עתידי עם הלקוח, יהיה לך קל ופשוט (או קשה ומסובך) להוכיח את חובו של הלקוח כלפיך.

הכנה מוקדמת של מסמכים וראיות, יחסכו לך ולעוה"ד שלך זמן יקר עם פתיחת מערכת המשפט, לצורך קבלת החלטה באיזה הליך משפטי לנקוט.

במידה ותמצא, כי אין בידיך די ראיות להוכחת החוב, תוכל לנצל בקשה לארכה מצד החייב, ולהתנות אותה בחתימתו על המסמכים הדרושים לך לצורך הליך משפטי עתידי או לפחות להקליט אותו בשיחה מודה בחוב כלפיך.

אם אתה מחזיק בידיך צ'ק שנתן לך החייב, ולמרות שהחייב מבקש ממך לדחות את הפקדת הצ'ק בבנק, דע כי אם לא תפקיד את הצ'ק כדי שיחזור, לא תוכל להגישו לביצוע בהוצאה לפועל.

5. טיפ אחרון – היזהר ממתן אשראי חדש ללקוחות

אם פתחת מחדש את העסק שלך והתחלת לעבוד עם לקוחות, הן לקוחות ישנים והן לקוחות חדשים, היזהר מאוד ממתן אשראי חדש ללקוחות בימים אלו.

מגפת הקורונה שינתה לחלוטין את כללי המשחק, וגם עסקים שהיו בעבר יציבים ואמינים, עשויים להתגלות בקרוב כחלולים וחסרי יכולת פרעון, וזאת בין עקב המיתון הצפוי במשק ובין עקב חובות אבודים שחייבים גם להם לקוחותיהם.

עליך להיאבק בדחף שלך, להרים מחדש את העסק ולמכור מחדש ללקוחות באשראי, וזאת גם אם אתה ולקוחותיך הייתם רגילים לעבוד כך בעבר או גם אם יתר המתחרים שלך בשוק עדיין ממשיכים לתת תנאי אשראי מפליגים.

עליך לגלות משנה זהירות, כלפי לקוחות העוסקים בתחומים שסבלו במיוחד מהמשבר, כגון: תעופה, תיירות, אירועים, תרבות, מסעדות וכו'.

כדאי להזמין דו״ח מידע עסקי על העסק ועל בעל העסק ולעקוב באדיקות אחר מצבם, כדי שלא לקרוא בעיתון בדיעבד שהעסק פשט רגל ואין ממי לגבות את החוב. מידע בזמן אמת על הידרדרות במוסר תשלומים של הלקוח שווה זהב.

במידה והלקוח שלך הינו חברה בע״מ הקפד לדרוש ערבות אישית מבעל המניות. סירוב לתת ערבות לחברה אומר למעשה, שבעל החברה עצמו לא מאמין ליציבות החברה שלו במצב הנוכחי הקורונה. אם כך, מדוע שאתה תאמין לחברה שלו?

וודא שיש לך חוזה בכתב עם כל הלקוחות שלך ועדיף גם צ’קים או שטרי חוב בגין חוב פתוח. זה יקל משמעותית על תהליך גביית החוב בעתיד.

יש לך לקוח שחייב לך כסף? נדלקה לך נורה אדומה ביחס לחייב? יש לך ספק לגבי לקוח חדש? פנה מיד למשרדנו.
זו יכולה להיות השיחה שתשאיר את העסק שלך בריא ומוגן מפני אפקט הקורונה
.

]]>
אל תפתח מחדש את העסק הישן בלי לבדוק מהי 'אסטרטגיית היציאה' הכי טובה בשבילך https://thelaw.co.il/2020/04/22/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%9d/ Wed, 22 Apr 2020 16:20:48 +0000 https://thelaw.co.il/?p=4892 יש לך הזדמנות חד פעמית שלא לפתוח מחדש את העסק הישן

כבעל עסק, וודאי חלמת על היום בו תסתיים מגפת הקורונה, ותוכל לפתוח מחדש את העסק. לנקות את האבק שהצטבר, להרים כמה טלפונים ללקוחות ולספקים ולחזור להתפרנס 'כרגיל'.

האינסטינקט הבסיסי שלך, כמו כל בעל עסק, זה לקום מוקדם בבוקר, לפתוח את העסק ולעבוד קשה.

הדחף הזה שלך, לקום ולצאת לעבודה 'כרגיל' בעסק, כל כך חזק, עד שאולי אתה מתעלם מן ההזדמנות החד-פעמית בכלל לא לפתוח את העסק מחדש.

חשוב לי להדגיש בפניך, כי לא לפתוח מחדש את העסק, זו הזדמנות חד פעמית. הזדמנות שלא תחזור בקרוב.

יכול להיות 'שאסטרטגיית היציאה' הכי טובה שלך, זה לצאת לגמרי מהעסק הישן.

כיוון שהסיבה לסגירת העסק מלכתחילה הינה החלטת ממשלה שנכפתה עליך וכיוון שניתן בהחלט לתלות את האשם בקריסת העסק במגפת הקורונה, הרי שהזדמנה לך, כבעל עסק, הזדמנות, שלא לפתוח את העסק מחדש, ולהרחיק מעצמך כל אחריות לכך.

זאת, בשונה ממשבר כלכלי אחר אליו נקלע העסק, ובמסגרתו בעל העסק הוא זה שצריך להצטדק  ולהוכיח כי אינו אשם בקריסת העסק, מדוע לא חזה את הקריסה והזהיר את נושי העסק מראש וכו'.

כאן, קריסת העסק הינה מקרה פתאומי, בלתי צפוי, שנכפה עליך כבעל העסק, וסביר שאם לא תפתח מחדש את העסק, לא יחמירו עמך על כך.

דווקא אם תנסה לפתוח מחדש את העסק ולמרות זאת העסק שלך יקרוס, אתה עשוי להכניס את עצמך למצב בו תידרש בעתיד לתת הסברים, מדוע קרס העסק וכן אתה עשוי לחשוף את עצמך לחבות אישית מוגברת לחובות העסק.

רגע לפני שאתה מכניס את המפתח למנעול ופותח מחדש את דלת העסק, עומדות לרשותך כרגע, טענות משפטיות כבדות משקל, כגון 'כח עליון', סיכול, חדלות פרעון שנכפתה וכו'. טענות אלה, עשויות לשמש לך עילה לנקוט בשורה ארוכה של פעולות הרות גורל, כגון ביטול הסכמי שכירות מכבידים, אי תשלום חובות, פיטורי עובדים, אי אספקת שירותים ומוצרים ועוד.

דווקא פתיחת דלת העסק, וניסיון לשקמו, עשויות להעמיד אותך בעתיד מול 'ועדת חקירה'  ולתת דין וחשבון, מדוע אתה נכשלת בהחייאת העסק, מדוע לא עשית מספיק להצלתו ועוד.  סביר שבכל מקרה תשאל, 'למה לא ניסית להציל את העסק' אבל דומני, כי יהיה הרבה יותר קל להגן על בעל עסק שכלל לא פתח את העסק מאשר על בעל עסק שניסה לפתוח את העסק מחדש וכשל.

לכן, חשוב מאוד לי מאוד שתבין את כל המשמעויות של פתיחה מחדש של העסק 'הישן', כדי שתשקול היטב, האם כדאי לך בכלל לעשות זאת.

הסיכון שבפתיחה מחדש של  העסק הישן בחוסר הודאות של העולם החדש

פתיחתו מחדש של העסק הישן, עם ההוצאות הישנות, בעולם החדש, הינה לא פחות מדרמטית.

יש לנו כרגע מעל מיליון שכירים מובטלים ללא מקור הכנסה יציב וכמות עצומה של עצמאים בקשיים, בדיוק  כמוך, שאותם אף אחד לא סופר (תרתי משמע).

הסיוע הממשלתי לעסקים עקב מגפת הקורונה שואף לאפס.

לקיחת הלוואות לצורך החייאת העסק, כרוכות בתשלום עמלות וריביות, שפוגעות ברווחיות עוד יותר.

גם אם תצליח להתייעל ולהקטין הוצאות, רובן המכריע של ההוצאות הישנות לא ישתנה. דמי שכירות, ארנונה, שכר עובדים וכו', הכל ימשיך לרדת. להוצאות הישנות יצטרפו הוצאות חדשות, בגין ריבית על הלוואות חדשות, תו סגול, ועוד.

אני בטח לא צריך לספר לך, שלנהל  עסק עצמאי במדינת ישראל, הוא משימה קשה, גם בימים רגילים.

מי כמוך מכיר את עודף הבירוקרטיה והרגולציה, המיסוי ממשלתי והעירוני הכבד, התחרות המקומית והבינלאומית העזה, הזכויות המופרזות לעובדים, הריבית המופרזת לבנקים ועוד. כל אלו לא עומדים להשתנות בקרוב.

קח בחשבון, שחלק גדול מהחובות שחייבים לך לקוחות עבר, בגין שירותים או מוצרים שספקת לפני משבר הקורונה לא יפרע עקב המצב (הנחות/פשיטות רגל וכו') וגם אשראי חדש, שתיאלץ לתת ללקוחות שלך, הוא אשראי שקיים חשש רב – הרבה יותר מעבר – שלא תזכה לגבות חזרה.

כלומר כל נתוני הפתיחה והאינדיקטורים פועלים לרעתך וגם אם לפני מגפת הקורונה העסק הישן שלך היה רווחי, סביר להניח שבעולם החדש שנוצר, שולי הרווח להם היית רגיל בעסק הישן, אינם קיימים עוד.

כלומר, פתיחתו מחדש של העסק הישן, בעולם החדש, כרוכה בסיכון אדיר. אנו שרויים בתקופת אי וודאות כלכלית ורפואית. אף אחד אינו יודע מתי תהיה התפרצות מחודשת של המגפה, מתי יוטל מחדש סגר, מה יהיה מצב המשק ביום שאחרי וכו'.

אם פתחת מחדש את העסק הישן שלך, כשאתה כבר יודע שיש כל כך הרבה חוסר וודאות באוויר, לא תוכל בעתיד לטעון, כי לא ידעת או לא צפית את המשך ההתרחשויות שיקרו, חריגות ככל שיהיו. איבדת למעשה את ההזדמנות היחידה שהיתה לך לטעון שלא צפית את המצב ומרגע זה ואילך, מלוא הסיכון, לכל מה שיקרה, חריג וחמור ככל שיהיה  – יונח על כתפיך.

תמיד תזכור, כי  גם אם תצליח לשקם את העסק הישן – יבואו מייד 'השותפים' ממס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וייקחו לך כחצי מהרווח. לכן, כל סיכון שאתה לוקח בפתיחתו מחדש של העסק, הוא 100% שלך אבל ברווח אתה שותף רק ב- 50%. נחמד, לא?!

עסק ב-'טוטל לוסט' לא מתקנים אלא מחליפים

אז תהיה רגע ישר עם עצמך, ותחשוב טוב טוב. האם במצב החדש שנכפה עליך, העסק הישן שלך הוא 'טוטל לוסט'? האם יש סיכוי סביר, שלמרות כל מה שתעשה, כבר לא תצליח להציל אותו?

אם זה המצב, כל מה שתעשה בקרוב, רק יחמיר את מצבך.

אם אתה בעל שליטה בחברה בע"מ, ואין לך יותר מדי ערבויות אישיות – מצבך הרבה יותר טוב מעצמאי שקיבל 6,000 שקל מהמדינה אבל אחראי אישית לחובות עתק.

תחשוב, שכל צעד שאתה עומד לעשות, מהיום והלאה, עתיד להיבחן בשבע עיניים, ברגע שהעסק שלך יקרוס. המשכת בהמשך השכירות? המשכיר ידרוש ממך להשלים את החוזה עד תום וסביר שאתה ערב אישית לחוזה. החזרת לעבודה עובדים? לפטר אותם הולכת להיות משימה לא פשוטה ויקרה, עם חבות אישית אפשרית במקרה ולא יהיה לך מאיפה לשלם להם את מלוא זכויותיהם (שלא לדבר על פיטורי עובדת בהיריון וכו').  נתת לספק צ'ק עתידי? אוי ואבוי לך אם לא תוכל לכבדו בעתיד. אם לקחת הלוואה חדשה בערבות אישית – אתה כבר מבין לבד שבעצם הגדלת עוד יותר את הבור.

כל הלוואה חדשה שתיקח, כל עובד שתחזיר לעבודה, כל רגע שאתה ממשיך לעשות שימוש במושכר – רק מגדילים ומעצימים את היקף החוב ואת החבות האישית שלך.

אין שום טעם לעבוד כחמור, רק כדי לשלם מיסים, ריביות וחובות, שנגרמו שלא באשמתך.

לכן כל דקה שאתה עובד כדי להציל עסק שנדון למוות, היא דקה שאתה מפסיד בלפתוח דף חדש לעצמך ולמשפחתך.

אז איך פותחים דף חדש?

לכל בעל עסק מתאים 'דף חדש' שונה.
ההחלטה תלויה בהיקף החבות האישית של בעל העסק לחובות העסק הקורס, היקף נכסיו האישיים של בעל העסק, תוכניותיו לעתיד וכו'.

לעיתים פתיחת דף חדש, פשוטה מאוד וכרוכה בהחלטה בלבד.

לעיתים, הדבר דורש הקמת חברה בע"מ חדשה.

אם אפשר להגיע להסדר הוגן עם הנושים מה טוב, אחרת לעיתים אין מנוס מנקיטה בהליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל/פירוק).
בחלק מהמקרים אפשר ורצוי להמשיך ולעבוד בדיוק באותו תחום ובאותו מקום. לעיתים עדיף להתרחק ולפתוח עסק חדש לחלוטין או לעבור לעבוד כשכיר לתקופה.
אבל הכי חשוב להבין, שהעסק נועד לפרנס את בעליו ולא להיפך ובעולם החדש שנוצר, רגע לפני שפותחים מחדש את העסק הישן, לנשום, לחשוב ורק אז להחליט.

נשמח לייעץ גם לך, מהי 'אסטרטגיית היציאה' הטובה ביותר עבורך.

אלון לב, עו"ד

]]>